Jobs 32
1 De tre menn svarte ikke Job mere, fordi han var rettferdig i sine egne øine.
| וישבתו שלשת האנשים האלה-- מענות את-איוב כי הוא צדיק בעיניו |
2 Da optendtes Elihus vrede - han stammet fra Bus og var sønn av Barak'el, av Rams ætt. Mot Job optendtes hans vrede, fordi han holdt sig selv for å være rettferdig for Gud,
| ויחר אף אליהוא בן-ברכאל הבוזי-- ממשפחת-רם באיוב חרה אפו-- על-צדקו נפשו מאלהים |
3 og mot hans tre venner optendtes hans vrede, fordi de ikke fant noget svar og allikevel dømte Job skyldig.
| ובשלשת רעיו חרה אפו על אשר לא-מצאו מענה-- וירשיעו את-איוב |
4 Elihu hadde ventet med å tale til Job, fordi de andre var eldre av år enn han.
| ואליהו--חכה את-איוב בדברים כי זקנים-המה ממנו לימים |
5 Da nu Elihu så at det ikke var noget svar i de tre menns munn, da optendtes hans vrede.
| וירא אליהוא--כי אין מענה בפי שלשת האנשים ויחר אפו |
6 Så tok da Elihu, sønn av Barak'el, busitten, til orde og sa: Jeg er ung av år, og I er gråhårede; derfor holdt jeg mig tilbake og torde ikke uttale for eder hvad jeg vet.
| ויען אליהוא בן ברכאל הבוזי-- ויאמר צעיר אני לימים ואתם ישישים על-כן זחלתי ואירא מחות דעי אתכם |
7 Jeg tenkte: La alderen tale og de mange år forkynne visdom!
| אמרתי ימים ידברו ורב שנים ידיעו חכמה |
8 Dog, det er menneskets ånd og den Allmektiges åndepust som gjør forstandig.
| אכן רוח-היא באנוש ונשמת שדי תבינם |
9 De gamle er ikke alltid vise, ikke alltid forstår oldinger hvad rett er.
| לא-רבים יחכמו וזקנים יבינו משפט |
10 Derfor sier jeg: Hør nu på mig! Også jeg vil uttale hvad jeg vet.
| לכן אמרתי שמעה-לי אחוה דעי אף-אני |
11 Jeg ventet på eders ord, jeg lyttet efter forstandig tale fra eder, mens I grundet på hvad I skulde si.
| הן הוחלתי לדבריכם--אזין עד-תבונתיכם עד-תחקרון מלין |
12 Jeg gav akt på eder; men det var ingen av eder som gjendrev Job, ingen som svarte på hans ord.
| ועדיכם אתבונן והנה אין לאיוב מוכיח--עונה אמריו מכם |
13 Si ikke: Vi har funnet visdom hos ham; bare Gud kan få bukt med ham, ikke noget menneske!
| פן-תאמרו מצאנו חכמה אל ידפנו לא-איש |
14 Han har jo ikke rettet sin tale mot mig, og med eders ord vil jeg ikke svare ham.
| ולא-ערך אלי מלין ובאמריכם לא אשיבנו |
15 De er forferdet og svarer ikke mere; ordene er blitt borte for dem.
| חתו לא-ענו עוד העתיקו מהם מלים |
16 Skal jeg vente, fordi de ikke taler, fordi de står der og ikke svarer mere?
| והוחלתי כי-לא ידברו כי עמדו לא-ענו עוד |
17 Også jeg vil nu svare for min del; også jeg vil uttale hvad jeg vet.
| אענה אף-אני חלקי אחוה דעי אף-אני |
18 For jeg er full av ord; ånden i mitt indre driver mig.
| כי מלתי מלים הציקתני רוח בטני |
19 Mitt indre er som innestengt vin; som nyfylte skinnsekker vil det revne.
| הנה-בטני--כיין לא-יפתח כאבות חדשים יבקע |
20 Jeg vil tale, så jeg kan få luft; jeg vil åpne mine leber og svare.
| אדברה וירוח-לי אפתח שפתי ואענה |
21 Jeg vil ikke ta parti for nogen, og jeg vil ikke smigre for noget menneske;
| אל-נא אשא פני-איש ואל-אדם לא אכנה |
22 for jeg forstår ikke å smigre; ellers kunde min skaper lett rykke mig bort.
| כי לא ידעתי אכנה כמעט ישאני עשני |
