Jobs 17
1 Min ånd er brutt, mine dager utslukket; bare graver har jeg for mig.
| רוחי חבלה ימי נזעכו קברים לי |
2 Sannelig, spott omgir mig på alle kanter, og mitt øie må dvele ved deres trettekjære ferd.
| אם-לא התלים עמדי ובהמרותם תלן עיני |
3 Så sett nu et pant, gå i borgen for mig hos dig selv! Hvem skulde ellers gi mig håndslag?
| שימה-נא ערבני עמך מי הוא לידי יתקע |
4 Du har jo lukket deres hjerte for innsikt; derfor vil du ikke la dem vinne.
| כי-לבם צפנת משכל על-כן לא תרמם |
5 Den som forråder venner, så de blir til bytte, hans barns øine skal tæres bort.
| לחלק יגיד רעים ועיני בניו תכלנה |
6 Jeg er satt til et ordsprog for folk; jeg er en mann som blir spyttet i ansiktet.
| והציגני למשל עמים ותפת לפנים אהיה |
7 Mitt øie er sløvt av gremmelse, og alle mine lemmer er som en skygge.
| ותכה מכעש עיני ויצרי כצל כלם |
8 Rettskafne forferdes over dette, og den skyldfrie harmes over den gudløse;
| ישמו ישרים על-זאת ונקי על-חנף יתערר |
9 men den rettferdige holder fast ved sin vei, og den som har rene hender, får enn mere kraft.
| ויאחז צדיק דרכו וטהר-ידים יסיף אמץ |
10 Men I - kom bare igjen alle sammen! Jeg finner dog ikke nogen vismann blandt eder.
| ואולם--כלם תשבו ובאו נא ולא-אמצא בכם חכם |
11 Mine dager er faret forbi, mine planer sønderrevet - mitt hjertes eiendom!
| ימי עברו זמתי נתקו-- מורשי לבבי |
12 Natt gjør de til dag, lyset, sier de, er nærmere enn det mørke som ligger like for mig.
| לילה ליום ישימו אור קרוב מפני-חשך |
| אם-אקוה שאול ביתי בחשך רפדתי יצועי (Sheol h7585) |
14 roper til graven: Du er min far, til makken: Du er min mor og min søster,
| לשחת קראתי אבי אתה אמי ואחתי לרמה |
15 hvor er da mitt håp? Mitt håp - hvem øiner det?
| ואיה אפו תקותי ותקותי מי ישורנה |
