Esaias 26
1 På den dag skal denne sang synges i Juda land: En sterk by har vi, frelse setter han til mur og vern.
| ביום ההוא יושר השיר הזה בארץ יהודה עיר עז לנו ישועה ישית חומות וחל |
2 Lat op portene, så et rettferdig folk kan gå inn, et folk som holder fast ved sin troskap.
| פתחו שערים ויבא גוי צדיק שמר אמנים |
3 Den som har et grunnfestet sinn, ham lar du alltid ha fred, for til dig setter han sin lit.
| יצר סמוך תצר שלום שלום כי בך בטוח |
4 Sett eders lit til Herren til alle tider! For i Herren, Israels Gud, har vi en evig klippe.
| בטחו ביהוה עדי עד כי ביה יהוה צור עולמים |
5 For han har nedbøiet dem som bodde i det høie, den kneisende stad; han støtte den ned, ja støtte den ned til jorden, slo den ned i støvet.
| כי השח ישבי מרום קריה נשגבה ישפילנה ישפילה עד ארץ יגיענה עד עפר |
6 Den blev trådt under føtter, under de elendiges føtter, de ringes steg.
| תרמסנה רגל רגלי עני פעמי דלים |
7 Den rettferdiges sti er jevn; du jevner den rettferdiges vei.
| ארח לצדיק מישרים ישר מעגל צדיק תפלס |
8 På dine dommers vei, Herre, ventet vi dig også; til ditt navn og ditt minne stod vår sjels attrå.
| אף ארח משפטיך יהוה קוינוך--לשמך ולזכרך תאות נפש |
9 Med min sjel lengtes jeg efter dig om natten, og med min ånd søkte jeg dig. For så snart dine dommer rammer jorden, lærer jordboerne rettferdighet.
| נפשי אויתך בלילה אף רוחי בקרבי אשחרך כי כאשר משפטיך לארץ--צדק למדו ישבי תבל |
10 Dersom den ugudelige får nåde, så lærer han ikke rettferdighet; i rettvishets land gjør han urett, og han ser ikke Herrens høihet.
| יחן רשע בל למד צדק בארץ נכחות יעול ובל יראה גאות יהוה |
11 Herre! Høit opløftet var din hånd, men de så det ikke; de fikk se din nidkjærhet for folket og blev til skamme; ja, ild fortærte dine fiender.
| יהוה רמה ידך בל יחזיון יחזו ויבשו קנאת עם אף אש צריך תאכלם |
12 Herre! Du skal hjelpe oss til fred; for alt det vi har gjort, har du utrettet for oss.
| יהוה תשפת שלום לנו כי גם כל מעשינו פעלת לנו |
13 Herre vår Gud! Andre herrer enn du har hersket over oss; ved dig alene priser vi ditt navn.
| יהוה אלהינו בעלונו אדנים זולתך לבד בך נזכיר שמך |
14 Døde blir ikke levende, dødninger står ikke op; derfor hjemsøker og ødelegger du dem og gjør hvert minne om dem til intet.
| מתים בל יחיו--רפאים בל יקמו לכן פקדת ותשמידם ותאבד כל זכר למו |
15 Du øker folket, Herre! Du øker folket og viser din herlighet; du flytter alle landets grenser langt ut.
| יספת לגוי יהוה יספת לגוי נכבדת רחקת כל קצוי ארץ |
16 Herre! I nøden søkte de dig; de opsendte stille bønner da din tukt kom over dem.
| יהוה בצר פקדוך צקון לחש מוסרך למו |
17 Likesom en fruktsommelig kvinne vrir sig og skriker i sine veer når hun skal føde, således gikk det oss for din vredes skyld, Herre!
| כמו הרה תקריב ללדת תחיל תזעק בחבליה--כן היינו מפניך יהוה |
18 Vi var fruktsommelige, vi vred oss; men da vi fødte, var det bare vind; frelse gav vi ikke landet, og ingen blev født til å bo på jorden.
| הרינו חלנו כמו ילדנו רוח ישועת בל נעשה ארץ ובל יפלו ישבי תבל |
19 Dine døde skal bli levende, mine lik skal opstå; våkn op og juble, I som bor i støvet! For dugg over grønne urter er din dugg, og jorden gir dødninger tilbake til livet.
| יחיו מתיך נבלתי יקומון הקיצו ורננו שכני עפר כי טל אורת טלך וארץ רפאים תפיל |
20 Gå, mitt folk, gå inn i dine kammer og lukk dørene efter dig! Skjul dig et lite øieblikk, inntil vreden går over!
| לך עמי בא בחדריך וסגר דלתיך (דלתך) בעדך חבי כמעט רגע עד יעבור (יעבר) זעם |
21 For se, Herren går ut fra sitt sted for å hjemsøke jordboerne for deres misgjerning, og jorden skal la det blod som er utøst på den, komme for dagen og ikke mere dekke sine drepte.
| כי הנה יהוה יצא ממקומו לפקד עון ישב הארץ עליו וגלתה הארץ את דמיה ולא תכסה עוד על הרוגיה |
