< Esaias 2 >

1 Det ord som Esaias, sønn av Amos, mottok i et syn om Juda og Jerusalem.
הדבר אשר חזה ישעיהו בן אמוץ על יהודה וירושלם׃
2 Og det skal skje i de siste dager, da skal fjellet der Herrens hus står, være grunnfestet på toppen av fjellene og høit hevet over alle høider, og alle hedningefolk skal strømme til det.
והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית יהוה בראש ההרים ונשא מגבעות ונהרו אליו כל הגוים׃
3 Og mange folkeslag skal gå avsted og si: Kom, la oss gå op til Herrens berg, til Jakobs Guds hus, så han kan lære oss sine veier, og vi ferdes på hans stier! For fra Sion skal lov utgå, og Herrens ord fra Jerusalem.
והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר יהוה אל בית אלהי יעקב וירנו מדרכיו ונלכה בארחתיו כי מציון תצא תורה ודבר יהוה מירושלם׃
4 Og han skal dømme mellem hedningefolkene og skifte rett for mange folkeslag, og de skal smi sine sverd om til hakker og sine spyd til vingårdskniver; et folk skal ikke lenger løfte sverd mot et annet, og de skal ikke mere lære å føre krig.
ושפט בין הגוים והוכיח לעמים רבים וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה׃
5 Jakobs hus! Kom, la oss vandre i Herrens lys!
בית יעקב לכו ונלכה באור יהוה׃
6 For du har forkastet ditt folk, Jakobs hus, fordi de er fulle av Østerlands kunster og spår av skyene som filistrene, og mennesker av fremmed ætt drar de inn i landet i mengde.
כי נטשתה עמך בית יעקב כי מלאו מקדם ועננים כפלשתים ובילדי נכרים ישפיקו׃
7 Deres land blev fullt av sølv og gull, og det er ingen ende på dets skatter; deres land blev fullt av hester, og det er ingen ende på dets vogner;
ותמלא ארצו כסף וזהב ואין קצה לאצרתיו ותמלא ארצו סוסים ואין קצה למרכבתיו׃
8 deres land blev fullt av avguder; de tilbeder sine henders verk, det deres fingrer har gjort.
ותמלא ארצו אלילים למעשה ידיו ישתחוו לאשר עשו אצבעתיו׃
9 Og mennesket blir bøiet, og mannen ydmyket - tilgi dem ikke!
וישח אדם וישפל איש ואל תשא להם׃
10 Gå inn i fjellet og skjul dig i støvet for Herrens gru og for hans høihets herlighet!
בוא בצור והטמן בעפר מפני פחד יהוה ומהדר גאנו׃
11 Menneskets stolte øine blir ydmyket, og mennenes stolthet blir bøiet, og Herren alene er høi på den dag.
עיני גבהות אדם שפל ושח רום אנשים ונשגב יהוה לבדו ביום ההוא׃
12 For Herren, hærskarenes Gud, har satt en dag til dom over alt stolt og høit og over alt ophøiet, så det blir ydmyket,
כי יום ליהוה צבאות על כל גאה ורם ועל כל נשא ושפל׃
13 både over alle Libanons sedrer, de høie og ophøiede, og over alle Basans eker
ועל כל ארזי הלבנון הרמים והנשאים ועל כל אלוני הבשן׃
14 og over alle de høie fjell og over alle de stolte høider
ועל כל ההרים הרמים ועל כל הגבעות הנשאות׃
15 og over hvert høit tårn og over hver fast mur
ועל כל מגדל גבה ועל כל חומה בצורה׃
16 og over alle Tarsis-skib og over alt som er fagert å skue.
ועל כל אניות תרשיש ועל כל שכיות החמדה׃
17 Og menneskets overmot blir bøiet, og mennenes stolthet blir ydmyket, og Herren alene er høi på den dag.
ושח גבהות האדם ושפל רום אנשים ונשגב יהוה לבדו ביום ההוא׃
18 Og avgudene - med dem er det helt forbi.
והאלילים כליל יחלף׃
19 Og folk skal gå inn i fjellhulene og i jordens revner for Herrens gru og for hans høihets herlighet, når han reiser sig for å forferde jorden.
ובאו במערות צרים ובמחלות עפר מפני פחד יהוה ומהדר גאונו בקומו לערץ הארץ׃
20 På den dag skal menneskene kaste sine guder av sølv og gull, som de har gjort sig for å tilbede dem, bort til muldvarpene og flaggermusene
ביום ההוא ישליך האדם את אלילי כספו ואת אלילי זהבו אשר עשו לו להשתחות לחפר פרות ולעטלפים׃
21 og gå inn i fjellkløftene og i berghulene for Herrens gru og for hans høihets herlighet, når han reiser sig for å forferde jorden.
לבוא בנקרות הצרים ובסעפי הסלעים מפני פחד יהוה ומהדר גאונו בקומו לערץ הארץ׃
22 Hold da op med å stole på mennesket, i hvis nese det bare er et pust! Hvad er han å akte for?
חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו כי במה נחשב הוא׃

< Esaias 2 >