Markus 1
1 Her begynner det glade budskapet om Jesus Kristus, den lovede kongen, Guds sønn.
| ראשית בשורת ישוע המשיח בן האלהים׃ |
2 Gud hadde forutsagt ved profeten Jesaja da han skrev:”Lytt! Jeg sender min budbærer foran deg, han skal rydde veien for deg.
| ככתוב בנביאים הנני שלח מלאכי לפניך ופנה דרכך לפניך׃ |
3 En stemme roper i ødemarken:’Rydd vei for Herren! Gjør stiene rette for ham!’”
| קול קורא במדבר פנו דרך יהוה ישרו מסלותיו׃ |
4 Og nå viste denne budbæreren seg. Det var døperen Johannes. Han levde i ødemarken og underviste folk om at de kunne få syndene sine tilgitt dersom de vendte seg bort fra det onde, søkte Gud og lot seg døpe.
| ויהי יוחנן טבל במדבר וקורא טבילת התשובה לסליחת החטאים׃ |
5 Mennesker fra hele Judea og Jerusalem gikk ut i ødemarken for å høre hva han hadde å si. Da de hadde bekjent syndene sine, døpte han dem i elven Jordan.
| ותצא אליו כל ארץ יהודה ובני ירושלים ויטבלו כלם על ידו בנהר הירדן מתודים את חטאתם׃ |
6 Johannes hadde klær som var laget av hår fra kamelene, og rundt midjen bar han et lærbelte. Maten han spiste, var gresshopper og honning fra ville bier.
| ויוחנן לבוש שער גמלים ואזור עור במתניו ואכל חגבים ודבש היער׃ |
7 Han talte til folket og sa:”Snart kommer en mann som er større enn meg. Han er så mektig at jeg ikke en gang er verdig til å bøye meg ned og løste opp remmene på sandalene hans.
| ויקרא לאמר בוא יבא אחרי החזק ממני אשר אינני כדי לכרע ולהתיר את שרוך נעליו׃ |
8 Jeg døper dere med vann, men han skal døpe dere med Guds Hellige Ånd!”
| אנכי טבלתי אתכם במים והוא יטבל אתכם ברוח הקדש׃ |
9 Mens Johannes holdt på å døpe, dro Jesus fra hjembyen sin, Nasaret i Galilea. Han kom til elven Jordan og ble døpt av Johannes.
| ויהי בימים ההם ויבא ישוע מנצרת אשר בגליל ויטבל על ידי יוחנן בירדן׃ |
10 Da Jesus steg opp av vannet, fikk han se himmelen åpne seg og Guds Ånd dale ned over ham som en due.
| ויהי אך עלה עלה מן המים וירא את השמים נבקעים והרוח כיונה ירדת עליו׃ |
11 En stemme fra himmelen sa:”Du er min elskede Sønn, du er min glede.”
| ויהי קול מן השמים אתה בני ידידי אשר רצתה נפשי בו׃ |
12 Straks etter dette førte Guds Ånd Jesus ut i ødemarken. Der oppholdt han seg i 40 dager og ble fristet av Satan. Han levde blant de ville dyrene, og englene tjente ham.
| ואחרי כן הוציאו הרוח המדברה׃ |
| ויהי שם במדבר ארבעים יום והשטן נסהו ויהי עם החיות והמלאכים שרתוהו׃ |
14 Da kong Herodes litt seinere satte Johannes i fengsel, gikk Jesus tilbake til Galilea for å spre det glade budskapet fra Gud.
| ואחרי אשר הסגר יוחנן בא ישוע הגלילה ויקרא את בשורת מלכות האלהים לאמר׃ |
15 Han sa:”Tiden er kommet da Gud vil frelse menneskene og gjøre dem til sitt eget folk. Vend dere bort fra synden, vend om til Gud og tro på det glade budskapet!”
| מלאה העת והגיעה מלכות האלהים שובו והאמינו בבשורה׃ |
16 En dag da Jesus gikk langs Genesaretsjøen, fikk han se Simon og broren hans Andreas stå og kaste not i sjøen. De var fiskere.
| ויהי בהתהלכו על יד ים הגליל וירא את שמעון ואת אנדרי אחי שמעון פרשים מצודה בים כי דיגים היו׃ |
17 Jesus ropte:”Kom og bli disiplene mine, så skal jeg lære dere å fiske mennesker!”
| ויאמר אליהם ישוע לכו אחרי ואשימכם לדיגי אנשים׃ |
18 De gikk straks fra fiskeutstyret sitt og fulgte ham.
| ויעזבו מהר את מכמרתיהם וילכו אחריו׃ |
19 Da han gikk litt lenger langs stranden, fikk han se sønnene til Sebedeus, Jakob og Johannes. De satt i en båt og gjorde i stand garna sine.
| ויהי כעברו מעט משם וירא את יעקב בן זבדי ואת יוחנן אחיו וגם המה באניה מתקנים את המכמרות׃ |
20 Han kalte også på dem, og de forlot faren Sebedeus og mannskapet hans for å bli med Jesus.
| ויקרא מהרה אליהם ויעזבו את זבדי אביהם באניה עם השכירים וילכו אחריו׃ |
21 Jesus og disiplene kom til byen Kapernaum. Da det ble hviledag, gikk de til synagogen der Jesus underviste folket.
| ויבאו אל כפר נחום וימהר לבוא בשבת לבית הכנסת וילמד׃ |
22 Alle var overrasket over undervisningen hans, for han lærte med autoritet, og ikke som de skriftlærde.
| וישתוממו על תורתו כי היה מלמדם כבעל גבורה ולא כספרים׃ |
23 I synagogen var det denne dagen en mann som var besatt av en ond Ånd. Han begynte å skrike mot Jesus:
| ואיש היה בבית כנסתם אשר רוח טמאה בו ויצעק לאמר׃ |
24 ”Hva har du med oss å gjøre, Jesus fra Nasaret? Har du kommet for å ta knekken på oss? Jeg vet hvem du er, du Guds Hellige tjener!”
| אהה מה לנו ולך ישוע הנצרי באת להאבידנו ידעתי מי אתה קדוש האלהים׃ |
25 Men Jesus snakket strengt til den onde ånden og sa:”Ti! Far ut av ham!”
| ויגער בו ישוע לאמר האלם וצא ממנו׃ |
26 Da begynte ånden å rykke og slite i mannen og for ut av ham med et voldsomt skrik.
| ויסחבהו רוח הטמאה ויצעק בקול גדול ויצא ממנו׃ |
27 Folket som var i synagogen, ble helt forskrekket, begynte å diskutere med hverandre og stilte spørsmål:”Hva er dette for en ny lære? Hvilken makt! Til og med de onde åndene lyder det han sier!”
| ויבהלו כלם וישאלו איש את רעהו לאמר מה זאת מה היא התורה החדשה אשר אף לרוחות הטמאה בגבורה הוא מצוה והנה שמעות לו׃ |
28 Ryktet om ham gikk som en løpeild over hele Galilea.
| ויצא שמעו מהר בכל מקמות ארץ הגליל׃ |
29 Da Jesus og disiplene hadde forlatt synagogen, gikk de hjem til Simon og Andreas, sammen med Jakob og Johannes.
| ויהי אחרי צאתם מבית הכנסת ויבאו ביתה שמעון ואנדרי המה ויעקב ויוחנן עמם׃ |
30 Der lå svigermoren til Simon syk med høy feber. Dette fortalte de straks til Jesus.
| וחמות שמעון שכבה אחוזת הקדחת וימהרו לדבר אליו עליה׃ |
31 Han gikk da bort til henne, tok henne i hånden og reiste henne opp. Feberen forlot henne, og hun sto opp og laget mat til gjestene.
| ויגש ויאחז בידה ויקימה ותרף ממנה הקדחת פתאם ותשרת אותם׃ |
32 På kvelden, etter at solen hadde gått ned, kom de til ham med alle som var syke og besatte.
| ויהי בערב כבוא השמש ויביאו אליו את כל החולים ואת אחוזי השדים׃ |
33 Hver eneste innbygger i Kapernaum hadde samlet seg utenfor døren.
| וכל העיר נאספו יחדו פתח הבית׃ |
34 Jesus helbredet mange syke som led av ulike slags sykdommer, og han drev ut mange onde ånder. Men han forbød åndene å si noe etter som de visste hvem han var.
| וירפא רבים אשר היו חולים חליים שונים ויגרש שדים הרבה ולא נתן את השדים לדבר כי ידעהו׃ |
35 Neste morgen, lenge før det lysnet, gikk Jesus bort til en skjermet plass for å kunne be i ro og fred.
| וישכם ממחרת בעוד לילה ויצא וילך אל מקום חרבה ויתפלל שם׃ |
36 Simon og de andre skyndte seg ut for å finne ham.
| וירדפו אחריו שמעון והאנשים אשר אתו׃ |
37 Da de hadde funnet ham sa de:”Alle spør etter deg.”
| וימצאהו ויאמרו אליו הנה כלם מבקשים אותך׃ |
38 Men han svarte:”Vi må gå til de andre byene her i nærheten, slik at jeg kan spre budskapet mitt også der. Det er derfor jeg er kommet hit.”
| ויאמר אליהם נעברה מזה אל ערי הפרזות הקרבות ואקרא גם שם כי בעבור זאת יצאתי׃ |
39 I tiden som fulgte, gikk de over hele Galilea og talte budskapet i synagogene og drev ut mange onde ånder.
| ויהי קרא בבתי כנסיותיהם בכל הגליל ויגרש את השדים׃ |
40 En gang kom en spedalsk mann og falt ned på kne for ham og ba:”Om du vil, da kan du gjøre meg frisk.”
| ויבוא אליו איש מצרע ויתחנן אליו ויכרע על ברכיו ויאמר לו אם תרצה תוכל לטהרני׃ |
41 Jesus ble grepet av medfølelse, rakte ut hånden, rørte ved ham og sa:”Det vil jeg. Du er frisk!”
| וירחם עליו וישלח את ידו ויגע בו ויאמר רצה אנכי טהר׃ |
42 Straks forsvant spedalskheten, og mannen var frisk.
| עודנו מדבר והצרעת סרה ממנו ויטהר׃ |
43 Jesus sendte ham av sted og sa strengt til ham:
| ויגער בו וימהר להוציאו החוצה׃ |
44 ”Ikke fortell dette til noen, men gå til presten og la han undersøke deg. Ta med deg det offeret som Moses har bestemt at de som blir friske fra spedalskhet, skal gi. Da vil alle forstå at Gud har helbredet deg.”
| ויאמר אליו ראה אל תספר דבר לאיש כי אם לך הראה אל הכהן והקרב על טהרתך את אשר צוה משה לעדות להם׃ |
45 Men mannen gikk straks av sted og fortalte til alle han møtte, at han hadde blitt frisk. Jesus kunne ikke vise seg åpent lenger i noen by, men måtte holde seg diskré ute i ødemarken. Likevel fant folk ham, og kom til ham fra alle kanter.
| אך הוא בצאתו החל לקרא הרבה ולהשמיע הדבר עד אשר לא יכל לבוא עוד אל עיר בגלוי כי אם היה ישב מחוץ לעיר במקמות חרבה ויבאו אליו מכל עבריו׃ |
