< Luka 4 >

1 Yesu akahuma ku Yoludani, kuni amemiswi Mpungu Msopi na kalongoswa nayu kuhamba kulugangatu.
ישוע חזר מן הירדן מלא רוח הקודש, והרוח הובילה אותו אל המדבר –
2 Kwenuko Setani amlingili kwa magono alobaini. Magono genago goha atamili changalya chindu, pamwishu njala yikamuvina.
שם ניסה אותו השטן במשך ארבעים יום. במשך כל אותו זמן לא אכל ישוע דבר, ובתום ימי הניסיון היה רעב מאוד.
3 Setani akamjovela, “Ngati veve Mwana wa Chapanga, lijovela liganga lenili livya libumunda.”
”אם אתה באמת בן־אלוהים, “אמר לו השטן,”צווה על האבן הזאת להפוך ללחם!“
4 Yesu akamyangula, “Mayandiku Gamsopi gijova, wumi wa mundu uvi lepi ndava ya kulya libumunda lene.”
אולם ישוע השיב:”כתוב:’לא על הלחם לבדו יחיה האדם, (כי על כל מוצא פי ה)‘. “
5 Kangi mzuka mkulu akamtola mbaka panani neju, kugubika na kugubukula mihu, ndi akamlangisa unkosi woha weuvili pamulima poha.
לאחר מכן העלה השטן את ישוע, בחזיון רגעי הראה לו את כל המדינות המפוארות שבעולם ואמר:
6 Penapo Setani akamjovela, “Yati nikupela kutalalila vindu vyoha ivi na ukulu waki woha. Muni nipewili vindu ivi vyoha, na nene ngati nigana yati nikumpela mundu yoyoha nihotola kumpela.
”אני אתן לך את כל הממלכות המפוארות האלה ואת כבודן – כי לי נמסר השלטון ורשאי אני לתת אותו למי שארצה – אבל בתנאי אחד: עליך לכרוע ברך ולהשתחוות לפני.“
7 Yati nikupela ivi vyoha, ngati unifugamila.”
8 Yesu akamyangula, “Mayandiku Gamsopi gijova. ‘Yati ukumfugamila Bambu Chapanga na kumhengela mwene ndu.’”
אולם ישוע השיב לו:”אך כתוב:’לה׳ אלוהיך תשתחווה, ואותו לבדו תעבוד‘. “
9 Kangi Mzuka mkulu akamtola mbaka ku Yelusalemu na kuyima panani pa chituvilu cha Nyumba ya Chapanga, akamjovela, “Ngati veve wamwana wa Chapanga, jitagayi pahi.
השטן לקח את ישוע לירושלים, העלהו על גג בית־המקדש ואמר:”אם אתה באמת בן־אלוהים, קפוץ למטה!
10 Muni Mayandiku Gamsopi gijova, ‘Chapanga yati akulagazila vamitumu va kunani vakuyangalila.’
הרי כתוב בתנ״ך:’כי מלאכיו יצווה לך לשמרך…
11 ‘Kangi yati vakuyanga mu mawoko gavi, ukotoka kujikuvala chigendelu chaku muliganga.’”
על כפיים ישאונך פן תיגוף באבן רגלך‘. “
12 Nambu Yesu akamyangula, “Mayandiku Gamsopi gijova, ‘Kotoka kumulinga Bambu Chapanga waku.’”
”אולם כתוב:’לא תנסה את ה׳ אלוהיך‘, “השיב לו ישוע.
13 Setani mkulu peamali kumlinga Yesu kwa njila zoha, akamuleka kwa lukumbi.
כאשר סיים השטן לנסות את ישוע עזב אותו לנפשו עד לעת מועד.
14 Kwa kulongoswa na Mpungu msopi Yesu akahamba ku Galilaya. Na ujumbi waki ukadandasika ku Galilaya na mumilima yoha ya papipi.
לאחר מכן חזר ישוע לגליל כשהוא מלא בכוח רוח הקודש, ועד מהרה התפרסם בכל האזור.
15 Yesu avili mukuwula vandu munyumba za kukonganekela Vayawudi na kulumbiwa na vandu voha.
ישוע לימד את העם בבתי־הכנסת וכולם הללו ושיבחו אותו.
16 Yesu akahamba ku Nazaleti, pandu pealeliwi. Palahiki Ligono la Kupumulila, akayingila munyumba ya kukonganekela Vayawudi, ngati chayavili mvelu waki, akayima muni asomayi Mayandiku Gamsopi.
ישוע בא אל נצרת – העיר שבה בילה את ילדותו – ובשבת הלך כמנהגו לבית־הכנסת. כשקם על רגליו כדי לקרוא את ההפטרה,
17 Apewili chitabu cheayandiki Isaya mweavi mlota wa Chapanga, ndi akachitalambula na kulonda ndi apawene pandu pepayandikiwi.
הגישו לו את ספר ישעיהו. ישוע פתח את המגילה וקרא בקול:
18 “Mpungu wa Bambu uvi pamonga na nene, anihagwili nene ndava ya kuvakokosela vangangu Lilovi la Bwina. Anitumili nivakokosela vavanda kulekekeswa kwavi na vangalola vahotola kulola, anitumili nivasangulayi woha veving'ahiswa,
”רוח ה׳ עלי, יען משח ה׳ אותי לבשר ענוים; שלחני לחבש לנשברי לב, לקרוא לשבוים דרור ולאסורים – פְּקַח־קוֹחַ;
19 kukokosa mwaka wa Bambu yati ilangisa ubwina kwa vandu vaki.”
לקרוא שנת רצון לה׳.“
20 Kangi, akachigubika chitabu akamuwuyisila mtumisi na kutama pahi. Vandu voha vevavi munyumba ya kukonganekela Vayawudi, vakamuhutusila mihu.
ישוע גלל את המגילה, החזירה לחזן וישב במקומו. כל באי בית־הכנסת נעצו בו את עיניהם בציפייה,
21 Mwene akavajovela, “Lelu Mayandiku aga Gamsopi gahikili pemwaniyuwani penakasomili.”
וישוע הוסיף:”היום התקיימו דברי הפסוקים האלה בקרבכם!“
22 Vandu voha vakaganiswa nayu na kukangasa ndava ya Malovi gabwina geajovili. Vakakotana, “Wu, mwenuyu mwana wa Yosefu lepi?”
כולם הקשיבו לדבריו והתפלאו על דברי החן והחוכמה שיצאו מפיו.”איך ייתכן הדבר?“שאלו איש את רעהו.”האין זה בנו של יוסף?“
23 Yesu akavajovela, “Nimanyili mukunijovela luhumu ulu, ‘Mlamisa, jilamisa wamwene. Goha getayuwini’ Gawakitili Kapelanaumu gala, Ugakitayi goha penapa pachijiji chaku.
ישוע ענה להם:”ודאי תאמרו לי:’רופא, רפא תחילה את עצמך!‘או במילים אחרות:’מדוע אינך מחולל כאן, בעיר מולדתך, את הניסים והנפלאות שחוללת בכפר־נחום?‘
24 Akayendelela kuvajovela,” “Chakaka nikuvajovela, kawaka Mlota wa Chapanga, mweiyidakiliwa pachijiji chaki.”
אני אומר לכם: אין נביא בעירו! את הנביא מכבדים בכל מקום חוץ מאשר בביתו ובין בני־עמו.
25 “Muyuwanila, chakaka nikuvajovela, vavi valipwela vamehele pamulima wa Isilaeli lukumbi lwa Eliya, lukumbi lwenulo yatonyi lepi fula kwa miyaka yidatu na miyehi sita, na kwavi na njala yivaha pamulima woha.
”בימי אליהו הנביא לא ירד גשם במשך שלוש וחצי שנים, והבצורת גרמה לרעב גדול בכל הארץ. למרות שהיו בישראל אלמנות רבות שרעבו ללחם,
26 Nambu Eliya atumiwi lepi kuhamba kwa lipwela yoyoha yula, ndi kwa lipwela mmonga mwaatamayi kumuji wa ku Selefati kumulima wa Sidoni.
לא שלח אלוהים את אליהו אל אף אחת מהן! אלוהים שלח את אליהו רק אל אלמנה לא יהודיה בעיירה צרפת שבצידון.
27 Na mulukumbi lwa Elisha mweavi Mlota wa Chapanga, kwavi na vandu vamahele pamulima wa Isilaeli vevavi na mabudi, kawaka mundu mweanyambiswi, nga Naamani mwene, mundu wa ku Silia.”
או קחו לדוגמה את אלישע; אף כי בימי אלישע הנביא היו מצורעים רבים בישראל, הוא לא ריפא איש מהם, אלא דווקא את נעמן הארמי.“
28 Vandu voha vevavi munyumba ya kukonganekela vayawudi, pevayuwini genago, vayomili neju.
דברי ישוע עוררו את זעמם.
29 Vakayima, vakamuhumisa kuvala ya muji na kumtola mbaka panani pamkingisa wa chitumbi. Ndava muji wavi wajengiwi pachitumbi, Muni vagana kumkang'ila pahi.
הם קפצו מכיסאותיהם ודחפו אותו אל מחוץ לעיר, אל פסגת ההר שעליו נבנתה נצרת, במטרה להשליכו במדרון.
30 Nambu Yesu akaholota pagati yavi, akahamba.
אולם ישוע התחמק מהם והלך לדרכו.
31 Kangi Yesu akahelela kumuji wa ku Kapelanaumu, mulima wa Galilaya, na Ligono la Kupumulila avawulayi vandu.
לאחר מכן הלך ישוע לכפר־נחום שבגליל, ומדי שבת לימד בבית־הכנסת.
32 Vakakangasa na mawuliwu gaki, muni ujumbi waki wavi na uhotola.
גם כאן נדהמו השומעים, כי ישוע דיבר בסמכות בלתי רגילה.
33 Hinu munyumba ya kukonganela Vayawudi mula, kwavi na mundu mweavi na mzuka uhakau, akavemba kwa lwami luvaha,
פעם כשלימד ישוע בבית־הכנסת צעק לפתע איש אחד אחוז רוח שד טמא:
34 “Mwe! Yesu wa ku Nazaleti Una kyani na tete? Wu, ubweli kutikomakesa? Nene nikumanyili wayani veve, veve wa Msopi wa Chapanga!”
”מדוע אתה מטריד אותנו, ישוע מנצרת, האם באת להשמיד את השדים? אני מכיר אותך; אתה בנו הקדוש של אלוהים!“
35 Yesu akauhakalila mzuka wula akajova, “Guna! Muwuka mundu uyu!” Ndi mzuka wula ukamugwisa pahi palongolo ya vandu, ukamuhuma changalemasa.
ישוע נזף בשד וציווה עליו:”שתוק וצא החוצה!“השד השליך את האיש על הרצפה לעיני כולם, ויצא ממנו בלי לפגוע בו שוב.
36 Vandu voha vakavya kukangasa, vakajovesana, “Lenili liwulo la chinamtiti, Mundu uyu anauhotola na makakala ya kuvinga mizuka na yene yiwuka!”
כולם נדהמו ושאלו איש את רעהו במבוכה:”מה המיוחד בדברי האיש הזה עד כי אפילו שדים מצייתים לו?“
37 Na mambu ga Yesu gakadandasika pandu poha penapo.
עד מהרה התפרסם סיפור המעשה בכל האזור.
38 Yesu peahumili munyumba ya kukonganekela Vayawudi mula, akahamba kunyumba ya Simoni. Kwenuko mau mmonga mweavi mkohanu waki Simoni, avi na utamu neju, vakamjovela Yesu amulamisa.
לאחר שעזב ישוע את בית־הכנסת, הלך לביתו של שמעון וראה את חמותו של שמעון קודחת מחום.”אנא, רפא אותה“, התחננו לפניו כולם.
39 Yesu, akahamba, akamgundamila mau yula, akauhakalila utamu ula, balapala mau yula akalama, akayimuka na akatumbula kuvatelekela.
ישוע עמד ליד מיטתה וגער בקדחת. מיד ירד החום, והיא קמה ממיטתה והכינה להם אוכל.
40 Palatipimi lilanga, mundu yeyoha mweavili na mtamu, wa utamu wowoa wula, ampeliki kwa Yesu, na mwene akampamisa mawoko kila mtamu, na kuvalamisa woha.
עם שקיעת השמש הביאו תושבי הסביבה אל ישוע חברים ובני משפחה שחלו במחלות שונות. ישוע הניח את ידיו עליהם וריפא אותם.
41 Mizuka na yene, yavahumili vandu vamahele, yikaywanga cha kujova, “Veve Mwana waki Chapanga!” Nambu Yesu akayibesa mizuka kujova, muni gammanyili mwene ndi Kilisitu msangula mweahaguliwi na Chapanga.
ישוע גם גירש שדים מאנשים רבים, ובצאתם נהגו השדים לקרוא בקול:”אתה הוא בן־האלוהים!“אולם ישוע השתיק אותם, בגלל שהם ידעו שהוא המשיח.
42 Chilau yaki lukela Yesu akawuka akahamba pandu pachiepela. Vandu vakavya kumulonda, pavamuweni valingili kumbesa akotoka kuwuka.
למחרת, השכם בבוקר, הלך ישוע למקום שומם כדי להתבודד. המוני העם חיפשו אותו בכל מקום, וכשמצאו אותו התחננו לפניו:”אנא, אל תעזוב אותנו; הישאר איתנו בכפר־נחום.“
43 Nambu mwene akavajovela, “Niganikiwi kukokosa na kumiji yingi mewa Lilovi la Bwina la Unkosi wa Chapanga. Ndava muni chenichi ndi Chapanga chaanitumili nihengayi.”
אולם ישוע השיב להם:”עלי לבשר את דבר מלכות האלוהים גם בערים אחרות, כי זוהי מטרת שליחותי.“
44 Ndi akayendelela kukokosa vandu Lilovi la Bwina munyumba za kukonganekela Vayawudi pamulima wa ku Yudea.
וישוע המשיך ללמד בבתי־הכנסת השונים שבאזור יהודה.

< Luka 4 >