Matendu 17
1 Mulugendu lwavi vakapitila Amfipoli na Apolonia, vakahika ku Tesalonike kwavili na nyumba ya kukonganekela Vayawudi.
| פולוס וסילא עברו במסעם דרך ערי אמפיפוליס ואפולוניה, והגיעו לתסלוניקי – עיר שהיה בה בית־כנסת יהודי. |
2 Na ngati chayavili mvelu wa Pauli, akayingila mugati mula na kukotana nawu kugavala mu Mayandiku Gamsopi Magono gadatu ga Kupumulila gegagekilini.
| פולוס הלך כמנהגו לבית־הכנסת, ובמשך שלוש שבתות רצופות הסביר לנוכחים את הכתובים. |
3 Avadandaulili na kuvalangisa kuvya yikumgana Kilisitu kung'aiswa na kuyuka. Akavajovela, “Yesu mwenikuvakokosela nyenye ndi Kilisitu.”
| הוא הסביר להם את הנבואות בדבר סבלו של המשיח ותקומתו לחיים, והוכיח להם שישוע הוא המשיח. |
4 Vangi pagati yavi vakasadika na kuvya pamonga na Pauli na Sila. Mewawa Vagiliki vamahele vevakumsadika Chapanga pamonga na vadala vevitopeswa vakavya pamonga.
| חלק מהמאזינים שוכנעו והאמינו; ביניהם היו הרבה יוונים יראי־אלוהים והרבה נשים אצילות. |
5 Nambu Vayawudi vakavya na wihu, hati vakavakoka valauni va pabomani na kukita msambi na kuhenga chitututu muji woha. Vakaizangila nyumba ya Yasoni vahuvalilayi vihotola kuvapata Pauli na Sila muni vavaleta pavandu.
| אולם מנהיגי היהודים נמלאו קנאה, ולכן הסיתו פושעים ובטלנים מן השוק לעורר מהומה בעיר. הם פרצו לביתו של יסון, במטרה לתפוס את פולוס וסילא ולהביאם לפני מועצת העיר. |
6 Ndava vavapatili lepi, ndi vakamukwega Yasoni na vamsadika vangi mbaka pavakulu va muji, vakajova kwa lwami luvaha, “Vandu ava ndi vevikita chitututu pamulima woha na hinu vahikili kwitu.
| מאחר שלא מצאו את השניים בתוך הבית, הם גררו החוצה את יסון ומאמינים אחרים והביאו אותם לפני המועצה.”פולוס וסילא גורמים לצרות ובעיות בכל העולם, ועכשיו הם רוצים להפוך גם את עירנו!“צרחו. |
7 Yasoni avagongolili kunyumba yaki. Voha vihenga chimumbele na malagizu ga nkosi wa ku Loma, vijova kuvya avi nkosi yungi liina laki Yesu.”
| ”ויסון זה הכניס אותם אל ביתו. הם בוגדים! הם טוענים שיש להם מלך אחר, ישוע, במקום הקיסר!“ |
8 Ndava ya malovi ago vakavamesa ligoga vandu vamahele na vachilongosi va muji.
| האשמות אלה הסעירו את רוחם של אנשי־העיר ושל השופטים, ואלה שחררו אותם רק לאחר ששילמו דמי־ערבות. |
9 Hinu pevamali kumlipisa mashonga Yasoni na vayaki kangi vakavaleka vahamba.
10 Kanyata kilu yila, vamsadika vala vakavatuma Pauli na Sila vahamba ku Belea. Navene pavahikili kwenuko vakayingila munyumba ya kukonganekela Vayawudi.
| באותו לילה הבריחו המאמינים את פולוס וסילא לברואה, והשניים שוב הלכו לבית־הכנסת כדי להטיף. |
11 Vayawudi va ku Belea vavi vayuwanaji neju kuliku Vayawudi va ku Tesalonike, valipokili Lilovi la Chapanga na kugalingulila bwina Mayandiku Gamsopi muni vamanya ngati Pauli na Sila ijova malovi ga chakaka.
| אנשי ברואה היו רחבי אופקים יותר מאנשי תסלוניקי והקשיבו לבשורה בשמחה. יום־יום הם למדו בעצמם את כתבי־הקודש, כדי לראות אם דבריהם של פולוס וסילא הם דברי אמת. |
12 Vandu vamahele pagati yavi vasadiki, vavi na vadala va Chigiliki vevitopeswa mewa na vagosi.
| כתוצאה מכך האמינו רבים מהם, ביניהם נשים רמות מעלה וגברים רבים. |
13 Nambu Vayawudi wa ku Tesalonike pevamanyili kuvya Pauli akokosayi Lilovi la Chapanga Belea, vakahamba kwenuko na kutumbula chitututu na kuvakokeha vandu vamahele.
| אולם כששמעו היהודים בתסלוניקי שפולוס מטיף את דבר ה׳ בברואה, מיהרו גם הם לשם כדי להסעיר את הרוחות. |
14 Vamsadika vala vakamhindikila kanyata Pauli ahamba kumbwani, nambu Sila na Timoti vasigalili balapala.
| המאמינים פעלו ללא דיחוי ושלחו את פולוס לחוף הים, בעוד שסילא וטימותיוס נשארו בעיר. |
15 Vandu vala vakamhindikila Pauli mbaka Atene. Kangi vakawuya na kuni valagaziwi na Pauli kuvya, Sila na Timoti vamlanda kanyata.
| מלוויו של פולוס הלכו איתו עד אתונה, ומשם חזרו לברואה. לפני שנפרדו ממנו מלוויו ביקש מהם פולוס שיודיעו לסילא ולטימותיוס למהר לבוא אליו. |
16 Pauli peavalindilayi Sila na Timoti ku Atene kula, akaviniswa neju mumtima waki ndava auwene muji wula umemili vimong'omong'o vya uchapanga.
| בזמן שפולוס חיכה להם באתונה, הוא נמלא צער למראה האלילים הרבים שמילאו את העיר. |
17 Ajovisini na Vayawudi na vandu vangi vevakumsadika Chapanga, munyumba ya kukonganekela Vayawudi, ndi kila ligono ajovesana na vandu vevahumila pandu pakugulisila vindu.
| הוא הלך לבית־הכנסת והתווכח על כך עם היהודים ועם הגויים שהתגיירו. הוא מצא לנכון להתווכח גם עם העוברים ושבים בכיכר השוק. |
18 Vandu vevalanda mawuliwu ga Epikulo na Stoiki vakotini nayu. Ndi vangi vakajova, “Igana kujova kyani muyimu uyu?” Hinu vangi vakajova, “Ikokosela vachapanga vachiyehe.” Ndava Pauli avakokosela malovi ga kumvala Yesu na kuyuka,
| בין האנשים הרבים שאיתם התווכח היו גם פילוסופים אפיקורסים וסטואיים. כששמעו את דבריו של פולוס על תקומתו של ישוע מן המתים, הגיבו:”הוא סתם פטפטן!“או,”הוא עושה תעמולה לדת חדשה כלשהי!“ |
19 Kangi vakamgongolela Pauli na ahamba palongolo ya libanji lelikemelewa Aleopago, vakajova, “Tigana utimanyisa mawuliwu aga gamupya geukugajova.
| הם לקחו את פולוס לגבעת המשפט (שנקראה ביוונית”אריופגוס“) ואמרו לו:”ספר לנו עוד קצת על הדת החדשה הזאת. |
20 Ndava muni ukutijovela mambu ga chiyehe mumakutu gitu. Tigana kumanya maana ya mambu ago.”
| אתה מספר דברים מוזרים, והיינו רוצים לדעת מה פירושם.“ |
21 Vandu va ku Atene pamonga na vayehe va kwenuko lukumbi lwavi lwoha vadandaulilana na kuyuwanila mambu gamupya.
| כאן עלי להסביר שאנשי אתונה, כולל הזרים שהיו שם, אהבו לבלות את זמנם בשיחה על רעיונות חדשים למיניהם. |
22 Pauli akayima pa libanji la Aleopago, akajova, “Vandu va ku Atene! Nikuvalola nyenye kuvya vandu mwemukumuyupa Chapanga.
| פולוס עמד לפניהם בגבעת המשפט ואמר:”אנשי אתונה, אני רואה שאתם אנשים אדוקים מאוד! |
23 Ndava panapitayi kuni na kula na kulola mambu ga kuyupa kwinu, nayiwene lusanja lwa luteta lweluyandikwi, ‘Kwa Chapanga Angamanyikana.’ Hinu nene nikuvakokosela malovi gaki mwenuyo mwemukumuyupa changali kumanya.
| כשעברתי היום בחוצות עירכם ראיתי מזבחות רבים, ועל אחד מהם היה כתוב:’לאל הבלתי־נודע‘. השתחוויתם לו בלי לדעת מי הוא, ועתה ברצוני לספר לכם עליו. |
24 Chapanga mweawumbili mulima pamonga vindu vyoha yvevivi mugati yaki, ndi Bambu wa kunani na pamulima, mwene nakutama Nyumba za Chapanga zezijengiwi na mawoko ga vandu.
| ”הוא האל אשר ברא את העולם ואת כל אשר בו, והיות שהוא אדון השמים והארץ, אין הוא שוכן במקדש מעשה ידי־אדם. |
25 Mwene igana lepi kuhengewa na vandu, ngati kuvya igana utangatila wowoha wula, ndava muni mwene ndi mweakuvapela vandu wumi, mweakuvahotosa kukeka na kuvapela kila chindu.
| כמו־כן אין ידי אדם יכולות לשרתו ולספק לו את צרכיו, משום שאין הוא זקוק לדבר! הוא עצמו נותן חיים ונשמה לכל דבר, וממלא כל מחסור שהוא. |
26 Kuhuma kwa mundu mmonga, mwene awumbili vandu va milima yoha muni vatama pamulima woha, avapangili lusenje na mibaka ya pandu pakutama.
| מאדם אחד הוא ברא את כל בני־האדם בעולם, ולאחר מכן פיזר את העמים על פני כדור הארץ. הוא החליט מראש מי מהם יקום, מי ייפול ומתי, ואף קבע להם את גבולותיהם. |
27 Chapanga aganili vandu vamulanda na hati cha kupapasa, vahotola kumhikila. Nambu mwene avi lepi patali na kila mmonga witu.
| ”בכל המעשים האלה הייתה לו מטרה אחת: שכל העמים יחפשו את אלוהים ויגששו אחריו עד שימצאו אותו – למרות שאין הוא רחוק מאף אחד מאיתנו! |
28 Ngati cheajovili mundu mmonga kuvya, ‘mugati mwaki tete titama na kugenda na tivili!’ Ngati vayimbaji vangi chavijova, ‘Tete ndi vana vaki.’
| אחד המשוררים שלכם ביטא זאת בשירו:’כי בו אנחנו חיים ונעים וקיימים. וגם אנחנו צאצאיו‘. |
29 Muni tete tavana vaki Chapanga, nakuganikiwa kumhololela mwene kuvya avi ngati zahabu amala mashonga amala liganga lelihongoliwi kwa luhala na vandu.
| ”ואם נכון הדבר, אזי אסור לנו לחשוב על אלוהים כאילו הוא מן פסל או אליל עשוי זהב, כסף או אבן! |
30 Chapanga akitili ngati ilola lepi lusenje lula vandu pavahimwiki. Nambu hinu, ihamula vandu voha kila pandu vamuwuyila mwene.
| אלוהים התעלם בעבר מבורותם של בני־האדם בנושא זה, אולם עתה הוא מצווה על כולם לחזור בתשובה ולעבוד אותו בלבד. |
31 Ndava amali kuhagula ligono leihamula mulima pangali kumganisila yoyoha munjila ya mundu mmonga mweamhagwili. Chapanga avalangisi voha lijambu lenilo kwa kumyukisa mundu mwenuyo kwevafwili.”
| כי אלוהים קבע יום מסוים שבו ישפוט בצדק את העולם כולו על־ידי האיש שבו בחר. אלוהים אישר את הדבר לעיני כולם כשהקים איש זה מן המתים.“ |
32 Pavamuyuwini Pauli ijova lijambu la kuyuka kuhuma kwa vafwili, vangi vakamuheka nambu vangi vakajova, “Tigana kuyuwana kavili lijambu lenili.”
| כאשר שמעו שפולוס מדבר על תחייתו של איש מת, החלו אחדים מהם לצחוק וללעוג, ואילו אחרים אמרו:”אנחנו רוצים לשמוע עוד על כך!“ |
33 Na Pauli akavaleka akahuma mu libanji.
| בכך נסתיימה שיחתו של פולוס איתם, |
34 Nambu vandu nunuyu vakawungana nayu, vakavya vamsadika. Pagati yavi avi Dionisi wa ku Aleopago na mdala mmonga liina laki Damali, pamonga na vandu vangi.
| אולם רק מעטים האמינו לדבריו והצטרפו אליו. ביניהם היו דיוניסיוס – חבר מועצת העיר, אישה אחת בשם דמריס ואחרים. |
