הן כל ראתה עיני שמעה אזני ותבן לה׃ |
כדעתכם ידעתי גם אני לא נפל אנכי מכם׃ |
אולם אני אל שדי אדבר והוכח אל אל אחפץ׃ |
ואולם אתם טפלי שקר רפאי אלל כלכם׃ |
מי יתן החרש תחרישון ותהי לכם לחכמה׃ |
שמעו נא תוכחתי ורבות שפתי הקשיבו׃ |
הלאל תדברו עולה ולו תדברו רמיה׃ |
הפניו תשאון אם לאל תריבון׃ |
הטוב כי יחקר אתכם אם כהתל באנוש תהתלו בו׃ |
הוכח יוכיח אתכם אם בסתר פנים תשאון׃ |
הלא שאתו תבעת אתכם ופחדו יפל עליכם׃ |
זכרניכם משלי אפר לגבי חמר גביכם׃ |
החרישו ממני ואדברה אני ויעבר עלי מה׃ |
על מה אשא בשרי בשני ונפשי אשים בכפי׃ |
הן יקטלני לא איחל אך דרכי אל פניו אוכיח׃ |
גם הוא לי לישועה כי לא לפניו חנף יבוא׃ |
שמעו שמוע מלתי ואחותי באזניכם׃ |
הנה נא ערכתי משפט ידעתי כי אני אצדק׃ |
מי הוא יריב עמדי כי עתה אחריש ואגוע׃ |
אך שתים אל תעש עמדי אז מפניך לא אסתר׃ |
כפך מעלי הרחק ואמתך אל תבעתני׃ |
וקרא ואנכי אענה או אדבר והשיבני׃ |
כמה לי עונות וחטאות פשעי וחטאתי הדיעני׃ |
למה פניך תסתיר ותחשבני לאויב לך׃ |
העלה נדף תערוץ ואת קש יבש תרדף׃ |
כי תכתב עלי מררות ותורישני עונות נעורי׃ |
ותשם בסד רגלי ותשמור כל ארחותי על שרשי רגלי תתחקה׃ |
והוא כרקב יבלה כבגד אכלו עש׃ |