Mak 2
1 Mach, Jisasɨv zuh ohɨron ñɨñ nde aiampɨra Kaperneamɨŋ ekwaŋg aimar. Mbɨ ai ñɨzand osa anchɨ ui ondond hamb kamŋgɨmar. Jisasɨv ai mbɨkɨr oramɨŋ ñɨñmbɨri arɨmŋgɨmar. Mach, hanave kamŋgɨz, wɨram akŋ anchɨ akŋ hamb ya han njɨhame ai aŋkwezawɨmŋgɨmar. Aŋkwezawɨmŋgɨz oram hamb torɨz, impikŋ hanez wɨrambam ñɨmar. Az Jisasɨv ndɨŋ ya eŋgwamar.
| כעבור ימים אחדים חזר ישוע לכפר־נחום, ומיד נפוצו שמועות על בואו בכל העיר. |
| הבית שבו התארח התמלא במהרה עד אפס מקום. אפילו החצר הייתה מלאה אנשים, עד שלא היה מקום לאף אדם נוסף, וישוע לימד אותם את כתבי־הקודש. |
3 Mach, wɨram kɨra hamb wɨram emŋga oman andam mahahɨnd han Jisasɨnd pɨŋ hɨraiŋɨn are aimŋgɨmar. Wɨram undɨmajɨvam mbɨndɨŋ hamb iwɨnŋkarɨŋ izɨŋgwi ndɨn hɨraimŋgɨmar.
| בין הקהל בחצר היו ארבעה אנשים שנשאו אדם משותק על אלונקה. |
4 Mbɨ ndɨn hɨrai wamŋgɨz sam han osa anchɨvam torɨmar. Avɨz oram umpɨrɨŋ awarohe sam Jisasɨv ñɨmarɨŋon ŋazɨparɨmŋgɨmar. Ŋazɨparɨmŋgɨz mach raz, wɨram mban ŋambiahe kɨrɨpaŋ ŋamŋgɨzand wɨram iwɨnŋkarɨnsɨnd hamb Jisasɨnd pɨŋ ŋkwumar.
| בגלל הקהל הרב הם לא יכלו להיכנס לתוך הבית ולדבר עם ישוע. לכן הם טיפסו על הגג, הזיזו רעפים אחדים ממקומם והורידו את האלונקה אל אמצע החדר, אל המקום שבו עמד ישוע. |
5 Mach, Jisasɨv ndɨŋ waz wɨram kɨra mbanamb njɨhi aŋkarɨpɨr ŋe njɨhamŋgɨmar. Mach az, Jisasɨv wɨram oman andam mahahɨnd mban kamar. Nor amar. Nzɨ enta kɨvah amakɨr han ndɨh usin amar.
| כשראה ישוע את אמונתם, פנה אל האיש המשותק ואמר:”בני, נסלחו לך חטאיך!“ |
6 Mach, mbɨ hanave kaz, wɨram kɨra ya Mosesɨnd injambɨr ahe sɨkahɨnd hamb ŋgarɨwi mbon mbon njɨhiŋam njɨhamŋgɨmar.
| היו כמה מורי הלכה שנכחו במקום, ואלה אמרו בלבם: |
7 Utɨndɨv wɨram mbanamb ya kehand han ki arɨmŋgɨmar. Mbɨ Yakŋ Ohɨrah yarahi arɨmŋgɨmar. Yakŋ Ohɨrav mbonam enta kɨvah han imbɨr usɨmɨr arɨmŋgɨmar. Wɨram imbɨm hamb nend arɨmŋgɨmar.
| ”מה הוא מגדף? למי הוא חושב את עצמו, לאלוהים? הרי רק אלוהים יכול לסלוח על חטאים!“ |
8 Hanavav njɨhamŋgɨzand, Jisasɨv mbɨndɨŋ njɨhi akŋ han ndɨh wamar. Ave ndɨŋ amare kamar. Amɨ utɨndɨv njɨhi kehan njɨhamŋgɨn amar.
| ישוע ידע את מחשבותיהם ולכן שאל:”מדוע דברי מטרידים אתכם? |
9 Nzɨ utɨman ya wɨram oman andam mahahɨnd kehan kandarin amar. Nzɨ imbɨr kamɨñ, nzɨ amakɨr enta kɨvah han ndɨh usin o nzɨ imbɨr kamɨñ, ŋaiahe, amakɨr iwɨnŋkar han ŋe ov arar kamɨñ amar.
| לי, המשיח, יש סמכות לסלוח חטאים עלי־אדמות. אני אוכיח לכם שאני לא רק מדבר, אלא גם עושה – מיד תראו כיצד אני מרפא את האיש הזה.“ |
10 Amɨ han wandɨramŋgɨn amar. Wɨramɨnd Nor hamb, mbɨ isupɨr mban ndɨn ensansɨnd, mbɨ enta kɨvah han imbɨr usɨmɨr amar. Mbɨ hanave ke wɨram oman andam mahahɨnd mban kamar.
11 Nzɨ nan kin amar. Ŋaiahe amakɨr iwɨnŋkar han ŋe oramɨŋ ov amar.
| הוא פנה אל האיש המשותק ופקד עליו:”קום! קפל את האלונקה שלך ולך לביתך, כי נרפאת!“ |
12 Mach, wɨram akŋ anchɨ akŋ hamb werɨmŋgɨzand, wɨram mbanamb ŋaiahe mbɨkɨr iwɨnŋkar han ŋe kɨrɨm ahevomar. Avɨz wɨram akŋ anchɨ akŋ han zɨŋɨmb pɨrorɨŋgaz, mbɨ Yakŋ Ohɨrand ensa ŋambiahe kamŋgɨmar. Arɨ enta kehan eŋambɨr han mɨwarɨm arɨmŋgɨmar. Nendon mɨŋ arɨmŋgɨmar.
| האיש קפץ על רגליו, קיפל את האלונקה ופילס לו דרך בתוך הקהל הנדהם. כולם היללו את אלוהים מעומק לבם וקראו בפליאה:”אף פעם לא ראינו דבר כזה!“ |
13 Mach, Jisasɨv we, yamb ohɨra ondɨhondɨh Galilind ampaŋam ekwaŋg omar. We ñɨzand, wɨram akŋ anchɨ akŋ hamb ndɨn pɨŋ aimŋgɨmar. Aimŋgɨz Jisasɨv ndɨŋ ya sɨkamar.
| ישוע יצא שוב לחוף הים. אנשים רבים התאספו סביבו והוא לימד אותם. |
14 Ya sɨke mach re, we nde waz Livai Alfiusɨnd nor hamb ekwanz uŋkɨ oramɨŋ ŋkañɨmar. Az Jisasɨv ndɨnɨh kamar. Amɨ yan mpehɨraiv amar. Az ŋaiahe Jisasɨh kɨrɨm mpehɨromar.
| כאשר התהלך על החוף פגש את לוי, בנו של חלפי, יושב בבית־המכס.”בוא אתי, “הזמינו ישוע,”בוא והיה תלמיד שלי.“לוי עזב את בית־המכס והלך עם ישוע. |
15 Mach, Jisasɨv Livaind oramɨŋ we ahevomar. Ahevohe ŋkañi unsa namar. Wɨram kɨra ekwanz uŋkɨ ŋaŋɨnd, wɨram kɨra enta kɨvah sɨzɨnd hambez, mbɨ Jisasɨnd sezɨrmen ŋgarɨwi Jisasmen unsa pamɨnd namŋgɨmar. Wɨram kɨra kehamb Jisasɨŋam mpehɨrɨndamŋganj.
| באותו ערב הזמין לוי לארוחה בביתו את גובי־המכס מהעבודה ואנשים רגילים מהרחוב, כדי שתהיה להם הזדמנות לפגוש את ישוע ותלמידיו (אנשים רבים רצו לפגוש את ישוע פנים אל פנים ולדבר איתו). |
16 Mach, wɨram untɨm Farisind wɨram kɨra ya Mosesɨnd injambɨr ahe sɨkahɨnd hamb mbɨ wamŋgɨz, Jisasɨv wɨram kɨra ekwanz uŋkɨ ŋaŋɨndmen mach wɨram kɨra enta kɨvah sɨzɨnd hamen hanave ŋgarɨwi unsa pamɨnd namŋgɨmar. Avɨz wɨram untɨm Farisind hamb Jisasɨnd sezɨr han mbanave amarɨmŋgɨmar. Utɨndɨv Jisasɨv wɨram kɨra ekwanz uŋkɨ ŋaŋɨndmen mach wɨram kɨra enta kɨvah sɨzɨnd hamen ŋgarɨwi unsa pamɨnd namŋgi arɨmŋgɨmar.
| אחדים מהסופרים והפרושים ראו את ישוע אוכל בחברת אנשים בעלי שם רע.”כיצד הוא יכול לאכול עם האנשים האלה?“שאלו את תלמידיו. |
17 Hanave kamŋgɨz, Jisasɨv mbɨndɨŋ ya han njɨhame kamar. Osa anchɨ mahoror mah hamb mbɨ uvitand pɨŋ momŋgɨrɨm amar. Osa anchɨ mahororɨnsɨndɨvam hamb mbɨ uvitand pɨŋ omŋgɨj amar. Handɨv nzɨ osa anchɨ imbɨr han ŋɨmbɨŋɨn are maindaim amar. Nzɨ osa anchɨ enta kɨvah sɨzɨnd han ŋɨmbɨŋɨn are aindaiyin amar.
| ישוע שמע את שאלתם והשיב:”החולים זקוקים לרופא ולא הבריאים. לא באתי לקרוא לצדיקים לחזור בתשובה, כי אם לחוטאים.“ |
18 Mach, ui haŋonaŋg Jonɨnd sezɨr hamb unsa wɨv akarɨmŋgɨzand wɨram untɨm Farisindɨvez unsa wɨv akarɨmŋgɨmar. Unsa wɨv akare ñɨmŋgɨzand, osa anchɨ hamb ai Jisasɨh amarɨmŋgɨmar. Utɨndɨv Jonɨnd sezɨr hamb unsa wɨv akare ñɨmŋgɨzand wɨram untɨm Farisind sezɨr hambez unsa wɨv akarɨmŋgɨmbɨri arɨmŋgɨmar. Amakɨr sezarɨp nend arɨmŋgɨmar.
| תלמידי יוחנן ותלמידי הפרושים נהגו לצום, כנהוג במסורת היהודית. יום אחד באו מספר אנשים אל ישוע ושאלו אותו מדוע תלמידיו אינם צמים כמו כולם. |
19 Az Jisasɨv ndɨŋ ya ahɨmb kamar. Yuŋk kehaŋon wɨram emŋga hamb anchɨ han ŋaŋɨnj amar. Az kambɨrunjɨr mbɨkɨr hamb unsa wɨv haŋ imbɨr akarɨndɨramŋgi oh a amar. Wɨram kehamb mbɨkɨr kambɨrunjɨrɨmen ñɨzand nend amar.
| השיב להם ישוע:”האם ייתכן שידידי החתן יסרבו לאכול במסיבת חתונתו? האם ייתכן שיתאבלו בזמן שהחתן נמצא אתם? |
20 Mbɨ ñɨz ñɨzand wɨram emŋgemŋga hamb ai ndɨn hɨromŋgɨzand mbɨkɨr kambɨrunjɨr hamb unsa wɨv haŋ akarɨndɨramŋgi amar.
| אולם יבוא יום שהחתן יילקח מהם, ואז הם יצומו. |
21 Mach, mbɨ mbahon kamar. Uñɨmb imɨn pach icha han ŋe imɨn ipɨra han samɨr amar. Mbɨ hanavɨz, imɨn pach icha hamb ŋambivɨz ipɨra hamb unchɨrahandari amar. Unchɨrahaz mɨn ohɨra ñɨndari amar.
| למה הדבר הזה דומה? לאדם התופר טלאי מבד חדש על בגד ישן ובלה; מה יקרה? הטלאי מהבד החדש יינתק ויגדיל את החור בבגד. |
22 Uñɨmb kɨrɨpa nor yamb icha han ŋe mɨra ohɨrand upɨr aŋan ipɨra haŋ ichɨmŋgɨmɨr amar. Mbɨ hanavɨz, kɨrɨpa nor yamb hamb mpohɨrarɨz mɨra ohɨrand upɨr aŋan hamb akakŋɨndari amar. Avɨz mɨra ohɨrand upɨr aŋan hamb kɨrɨpa nor yamb hansɨnd kɨvah randari amar. Wɨram hamb kɨrɨpa nor yamb icha han ichɨŋɨn are, mɨra ohɨrand upɨr aŋan icha haŋ ichɨmŋgɨj amar.
| הדבר דומה גם לאדם הממלא יין חדש בתוך חביות רקובות. הרי היין יבקע את החביות ויישפך החוצה. יין חדש יש לשמור בחביות חדשות.“ |
23 Mach, Yakŋ Ohɨrand Yuŋk Wɨr Ñɨñɨnd emŋga haŋ Jisasɨv sezɨrmen wit warɨŋ ŋgwevohe empasamɨŋ omŋgɨmar. Omŋgɨzand, sezɨrɨv wit han erɨherɨh nan omŋgɨmar.
| באחת השבתות הלכו ישוע ותלמידיו דרך שדה תבואה, והתלמידים קטפו שיבולים ואכלו את הגרעינים. |
24 Avɨz wɨram untɨm Farisind hamb Jisasɨh kamŋgɨmar. Utɨndɨv amakɨr sezarɨv chonj han kware Yakŋ Ohɨrand Yuŋk Wɨr Ñɨñɨnd haŋ ntɨŋ ŋamŋgɨmbɨri arɨmŋgɨmar.
| ”ראה מה הם עושים!“התנפלו הפרושים על ישוע.”מדוע הם קוטפים שיבולים בשבת? הלא הם עוברים על חוקי התורה ומחללים את השבת!“ |
25 Az ndɨŋ kamar. Amɨ enta Devitɨv sɨmar han Yakŋ Ohɨrand anɨŋzɨŋ enta unchaŋ ñi han mamehɨmŋgɨrɨm toh amar. Abiatarɨh wɨram anɨŋnsar ohɨra hanɨhan Yakŋ Ohɨrandɨv ahaz ore ŋgamamɨnd hamb ñɨzand, Devitɨv wɨram untɨm mbɨkɨrmen ñi unsa mah raz unsandɨv mahɨmŋgɨmar amar. Ave Devitɨv Yakŋ Ohɨrand Oram unchaŋ ahevohe eŋka Yakŋ Ohɨrandɨv ahaz ore ŋgamŋgɨmar han ŋe namar amar. Eŋka kehan wɨram imbɨm hamb ŋe nan han nend amar. Chonj ohɨra amar. Wɨram kɨra hanɨhan Yakŋ Ohɨrandɨv ahaz ore ŋgamamɨnd hambam namŋgɨj amar. Hanaŋg Devitɨv ŋe ne wɨram untɨm mbɨkɨr han eŋkwanamar amar.
| ”האם מעולם לא קראתם מה עשה דוד המלך?“השיב להם ישוע.”כאשר דוד המלך ואנשיו היו רעבים הם נכנסו לאוהל מועד – בימי אביתר הכוהן – ואכלו את לחם הפנים שהיה מיועד לכוהנים בלבד. הלא גם זה היה בניגוד לחוקי התורה. |
27 Mach, Jisasɨv ekwaŋg ke ndɨŋ kamar. Yakŋ Ohɨrav osa anchɨ hamb mbɨkɨr Yuŋk Wɨr Ñɨñɨnd han hɨrawɨmŋgɨz are ŋgamɨmar oh a amar. Nend amar. Mbɨ mbɨkɨr Yuŋk Wɨr Ñɨñɨnd hamb osa anchɨ han hɨrawɨz are ŋgamɨmar amar.
| דעו לכם כי השבת ניתנה למען בני־האדם, ולא בני־האדם למען השבת. |
28 Handɨv Wɨramɨnd Nor hamb Yakŋ Ohɨrand Yuŋk Wɨr Ñɨñɨnd kehanez mbɨ Anɨŋnsar Ohɨra ñi amar.
| ובן האדם הוא אדון השבת.“ |
