Mak 14
1 Mach avɨz, ñir emamp haŋ, Yuŋk Ohɨra Yakŋ Ohɨrav Israelɨnd han Ŋɨmbɨzahevaimar Hamb mach Yuŋk Ohɨra Eŋka Yis Mah Hamb ahevakarɨmar. Mach, haŋonaŋg wɨram kɨra anɨŋnsar hanɨhan Yakŋ Ohɨrandɨv ahaz ore ŋgamamɨnd hamb wɨram kɨra ya Mosesɨnd injambɨr ahe sɨkahɨnd hamen hanave awakŋi ya ore kamŋgɨmar. Arɨ nzɨhanave Jisasɨh yosa si aŋgwore ŋe ya oramɨŋ hɨrohe mamta orɨŋgamɨndɨrarɨŋ arɨmŋgɨmar.
| יומיים לפני חג הפסח עדיין חיפשו ראשי הכוהנים וכמה ממנהיגי היהודים הזדמנות מתאימה לאסור את ישוע ולהוציאו להורג. |
2 Arɨ yuŋk ohɨra mɨroma unsa sɨzɨnd haŋ ndɨn mɨŋam arɨmŋgɨmar. Ave osa anchɨ hamb arɨŋ we aŋkwɨ ŋakamŋgɨmɨnj arɨmŋgɨmar.
| ”איננו יכולים לעצור אותו בפסח, “אמרו לעצמם,”מפני שהעם יעורר מהומות.“ |
3 Mach ave, Jisasɨv aiampɨra Betani handɨh we, wɨram emŋga usɨ aŋkarɨpɨr yupɨr okaŋgaŋgɨnsɨnd hand oramɨŋ ñɨmar. Mbɨkɨr ensa Saimon. Jisasɨv ñi antɨmɨŋ ŋkañɨzand anchɨ emŋga hamb ai nsɨham nchɨ nor kwarupɨr emamp aiwɨr yamb uñakŋnsɨnd han hɨraimar. Aiwɨr yamb han, han wahanz mɨŋ, han nsɨham nor ohɨra. Mach, anchɨ mbanamb nsɨham nchɨ nor han ŋazɨware aiwɨr yamb han Jisasɨnd zɨ handɨh ampɨhamar.
| באותו זמן היה ישוע בבית־עניה, בביתו של שמעון המצורע. בשעת ארוחת הערב הופיעה אישה אחת עם פחית קטנה מלאה בשמן זך יקר מאוד. האישה הסירה את המכסה ויצקה את השמן על ראשו של ישוע. |
4 Ampɨhazand wɨram emŋgemŋga hamb wamŋgɨz ndɨŋ mpɨkɨm pɨr raz mbon ya mbon ya kamŋgɨmar. Mbɨ utɨndɨv aiwɨr yamb han mamah ŋkari arɨmŋgɨmar.
| אחדים מן המסובים התמרמרו בינם לבין עצמם על”הבזבוז“, כלשונם.”מדוע את מבזבזת את השמן היקר הזה?“התלוננו.”יכולת למכור אותו ברווח, ואת הכסף לתת לעניים.“ |
5 Arɨ wɨram eŋgwarɨŋ uŋkɨ eŋgwamŋgɨmɨr han, arɨ imbɨr nsɨham nor 300 silva ŋe osa anchɨ hanɨhan mah han eŋgwamɨrɨŋ arɨmŋgɨmar. Ave mbɨ anchɨ mbanan aŋkwɨ sɨmŋgɨmar.
6 Avɨz Jisasɨv ndɨŋɨh kamar. Ndɨn ererɨvar amar. Amɨ utɨndɨv ndɨn kɨr eŋgwamŋgɨn amar. Mbɨ yanɨh enta imbɨrun si amar.
| ”הניחו לה!“נחלץ ישוע להגנתה.”מדוע אתם מציקים לה? הלא היא עשתה מעשה טוב. |
7 Osa anchɨ hanɨhan mah hamb andɨŋmen mbah mbah ñɨndɨramŋgi amar. Amɨ ndɨŋ hɨrawɨŋɨn are, amɨ imbɨr hɨrawɨndɨramŋgɨn amar. Nzɨp andɨŋmen mbah mbah mɨñɨndɨram amar.
| העניים הנזקקים לעזרה נמצאים אתכם תמיד, ואתם יכולים לעזור להם בכל זמן שתרצו בכך, ואילו אני לא אשאר אתכם עוד זמן רב. |
8 Enta han anchɨ mbanamb ramɨr han ndɨh ri amar. Ihɨnd yupɨr han aiwɨr yamb uñakŋnsɨndɨŋ ndɨh ampɨhi amar. Handɨv nzɨ maŋ yan hanaveonaŋg aiwɨr yamb uñakŋnsɨndɨŋ aŋkwe ŋgwamŋgɨŋɨnj amar.
| היא עשתה מה שיכלה; היא משחה את גופי בשמן לפני קבורתי. |
9 Nzɨ andɨŋ mɨŋun kin amar. Mbɨ isupɨr nzɨmoh nzɨmoh we Yakŋ Ohɨrand ya imbɨr eŋgwandɨramŋgi haŋ, anchɨ mbanand enta handɨvɨnsɨnd kandɨramŋgi amar. Ave mbɨ anchɨ mbanez njɨhamɨndɨramŋgi amar.
| ”אני אומר לכם: בכל מקום שבו תוכרז הבשורה, תיזכר גם האישה הזאת, בזכות המעשה שעשתה.“ |
10 Mach ave, Jisasɨv oman ŋkiŋkiŋg undɨmaj sezɨrɨh ensamamar han, emŋga mbɨndɨŋ Judas Iskariot. Mach, Jisasɨh mbɨndɨŋ oman insɨŋ ŋgamɨŋɨn are, Judasɨv wɨram kɨra anɨŋnsar hanɨhan Yakŋ Ohɨrandɨv ahaz ore ŋgamamɨnd pɨŋ omar.
| לאחר מכן הלך יהודה איש־קריות, תלמידו של ישוע, אל ראשי הכוהנים כדי לתכנן את הסגרתו של ישוע. |
11 Avɨz mbɨ han njɨhame mpɨ imbɨrvam ñɨhɨri ndɨn nsɨham nor eŋgwaŋɨn arar kamŋgɨmar. Az Judasɨv, Jisasɨh ŋe mbɨndɨŋ oman insɨŋ ŋgamamɨndɨv empa kɨrɨm kɨramar.
| ראשי הכוהנים התלהבו ושמחו על כך שיהודה החליט להסגיר את ישוע, והבטיחו לתת לו כסף. |
12 Mach ave, yuŋk anɨŋnsar Yuŋk Ohɨra Eŋka Yis Mahɨnd Hamb ndɨh ahevakarɨmar. Mach, yuŋk haŋonaŋg mbɨ Yuŋk Ohɨra Yakŋ Ohɨrav Israelɨnd han Ŋɨmbɨzahevaimarɨnd sipsip han orempɨramŋganj. Mach, yuŋk mbanamb ahevakarɨz Jisasɨnd sezɨrɨv ndɨnɨh amarɨmŋgɨmar. Arɨ nzɨhandɨh we hanɨhan omanenta sɨndɨrarɨŋ arɨmŋgɨmar. Ave mɨroma unsa han ne Yuŋk Ohɨra Yakŋ Ohɨrav Israelɨnd Han Ŋɨmbɨzahevaimar Han njɨhamɨndɨran arɨmŋgɨmar.
| ביום הראשון של חג הפסח, שבו הקריבו את זבח הפסח, שאלו התלמידים את ישוע היכן ברצונו לערוך את הסדר. |
13 Avɨz Jisasɨv mbɨkɨr sezɨr undɨmaj han kamar. Amɨ aiampɨra ohɨraŋ ahevohe wamŋgɨn wɨram emŋgav nchɨ yambɨnsɨnd han asɨŋ akŋi andɨŋ empasamɨŋ awakŋɨndari amar. Ndɨn mpehɨrovar amar.
| ישוע שלח שניים מתלמידיו לירושלים, כדי לערוך את ההכנות הדרושות, ואמר:”כשתלכו העירה יבוא לקראתכם אדם ובידו כד מים. לכו אחריו, |
14 Mbɨ we wɨram emŋgand oramɨŋ ahevondari han, mach amɨ oram kehand wanɨr han mbanave kavar amar. Anɨŋzɨŋ entandɨv ki arar kavar amar. Oram uncha emŋga han nzɨ unsa nanɨnd han nzɨhandɨh ñi arar ki arar kavar amar. Nzɨ ihɨnd saimen mɨroma unsa ne Yuŋk Ohɨra Yakŋ Ohɨrav Israelɨnd Han Ŋɨmbɨzahevaimar Han njɨhamɨndɨrarɨŋ arar ki arar kavar amar.
| היכנסו אל הבית שאליו ייכנס ואמרו לבעל הבית:’רבנו שלח אותנו לראות את החדר שהכנת בשביל הסדר‘. |
15 Hanave kamŋgɨn mbɨ andɨŋ oram uncha ohɨra emŋga mbɨhawarɨnd han mbɨramɨz wamŋgɨn hanɨhansɨnd ñɨndari amar. Mach, amɨ kehaŋ ahevohe arɨŋɨndɨv mɨroma unsa han kɨrɨm omanenta sɨvar amar.
| הוא יוביל אתכם לחדר גדול שהכין למעננו בקומה השנייה, ושם תכינו את הסדר.“ |
16 Ave mbɨ we aiampɨra ohɨraŋ ahevohe wamŋgɨz hanɨhan kamar hamb hanaveon ñɨhɨrɨmar. Avɨz mach, mbɨ mɨroma unsa han kɨrɨm omanenta sɨmŋgɨmar.
| כשהגיעו השניים העירה הכול התרחש בדיוק כפי שאמר להם ישוע, והם הכינו את הסדר. |
17 Mach, nanempand zuh razand Jisasɨv sezɨr oman ŋkiŋkiŋg undɨmajɨmen aimŋgɨmar.
| ישוע ושאר התלמידים הגיעו לשם בערב. |
18 Ai antɨmɨŋ ŋgarɨwi namŋgɨzand Jisasɨv ndɨŋ kamar. Nzɨ andɨŋ mɨŋun kin amar. Wɨram emŋga amandɨŋ unsa pamɨnd yanɨmen nanmbɨri mbanambonaŋg yan ŋe ihɨnd ahambɨrunjɨnd oman insɨŋ ŋgamɨndari amar.
| כשישבו לאכול בשולחן פתח ישוע ואמר:”אמת אני אומר לכם, אחד מכם היושב עכשיו בינינו ואוכל איתנו יבגוד בי ויסגיר אותי.“ |
19 Az sezɨrɨv han njɨhamŋgɨz mbɨndɨŋ mpɨ hamb kɨr ohɨra ñɨz pamuh pamuh ndɨn amarɨmŋgɨmar. Nzɨ nend toh, nzɨ nend toh arɨmŋgɨmar.
| התלמידים נמלאו צער רב, ושאלו:”האם זה יהיה אני?“ |
20 Avɨz Jisasɨv ndɨŋ kamar. Wɨram emŋga amandɨŋ oman ŋkiŋkiŋg undɨmaj mbonaŋg tor uncha pamɨnd yanɨmen sɨŋgwɨŋaŋmbɨri hambonaŋg randari amar.
| ”אחד מבין השנים־עשר שיטבול איתי את הלחם“, השיב ישוע. |
21 Ya Yakŋ Ohɨrand hamb anɨŋzɨŋ enta unchaŋ ñi hamb mbanave ñi amar. Wɨramɨnd Nor mbanamb mandari arar mpamar amar. Kɨrɨm wɨram mbanamb, Wɨramɨnd Nor han kambɨrɨñɨrɨnd oman insɨŋ ŋgamɨndari kehamb, mbɨ pɨrɨvɨr ohɨra ŋandari amar. Mɨŋɨrɨv ndɨn akarɨ mah ramɨr, han imbɨr amar.
| ”בן־האדם הולך למות כפי שכתוב שצריך לקרות, אולם אני אומר לכם: אוי לו לאיש שיסגיר אותו; מוטב שלא היה נולד בכלל!“ |
22 Mach, mbɨ namŋgɨzand Jisasɨv eŋka han ŋe Yakŋ Ohɨrah ya imbɨr eŋgwe ŋaŋepamar. Ŋaŋepe ndɨŋ eŋgwe kamar. Mban nambar amar. Mban yupɨr ihɨnd amar.
| בעת הסעודה הוא לקח לחם (מצה), ברך עליו ופרס אותו לפרוסות. הוא הגיש את הפרוסות לתלמידיו ואמר:”קחו, זהו גופי.“ |
23 Mach, mbɨ sɨhomɨŋai kɨrɨpa nor yambɨnsɨnd han ŋe Yakŋ Ohɨrah ya imbɨr eŋgwe mach re ndɨŋ eŋgwaz mɨŋam namŋgɨmar.
| לאחר מכן לקח ישוע כוס יין, ברך, הגיש לתלמידיו וכולם שתו ממנה. |
24 Namŋgɨz ndɨŋ kamar. Mban ntɨ ihɨnd, han ya aŋkarɨpɨr kehan aminjinjɨnd hamb amar. Ihɨnd ntɨ hamb wɨram akŋ anchɨ akŋndɨv akŋɨrɨzɨŋgandari amar.
| ”זהו דמי הנשפך למען רבים, דם הברית“, המשיך ישוע. |
25 Nzɨ andɨŋ mɨŋun kin amar. Nzɨ kɨrɨpa nor yamb mbanan ekwaŋg mɨnandɨram amar. Ñɨñ nde waŋ Yakŋ Ohɨrav osa anchɨ hanaveaŋg ŋɨmbɨz mbɨkɨr kwɨŋ ñɨndɨramŋgi kehamb ahevakarɨz kɨrɨpa nor yamb ichon nandarin amar.
| ”ואני אומר לכם שלא אשתה עוד יין עד היום שבו אשתה יין חדש במלכות האלוהים.“ |
26 Mach, Jisasɨv sezɨrmen marɨvai ekamŋgɨz mach raz aiampɨra ohɨra han erere ahevetai aparɨma Olivɨŋ awaromŋgɨmar.
| כל הנוכחים שרו מזמורי תהלים, ולאחר מכן הלכו להר הזיתים. |
27 Mach, Jisasɨv ndɨŋ kamar. Amɨ yan ererɨndɨramŋgɨn amar. Yakŋ Ohɨrand anɨŋzɨŋ enta hamb hanave ki amar. Nzɨ wɨram sipsip wehɨrehɨrɨnd han orɨŋgamɨŋ sipsip hamb pamuh pamuh rar kɨrorɨndɨramŋgi arar ki amar.
| ”כולכם תעזבו אותי, “אמר ישוע לתלמידיו,”והרי כתוב:’אכה את הרעה ותפוצין הצאן‘. |
28 Kɨrɨm Yakŋ Ohɨrav yan ekwaŋg ŋambiahaz nzoz injore isupɨr Galilindɨŋ ondarin amar.
| אולם לאחר שאקום לתחייה אלך לגליל ואפגוש אתכם שם.“ |
29 Mach avɨz, Pitav ndɨn kamar. Wɨram emŋgemŋgav nan ererɨmŋgɨz, nzɨ nan mererɨndɨram amar.
| ”יקרה מה שיקרה, “קרא פטרוס,”אני לעולם לא אעזוב אותך!“ |
30 Avɨz Jisasɨv ndɨn kamar. Nzɨ nan mɨŋun kin amar. Irɨh zuh han aporamɨnd hamb undɨmaj tɨm oramah razand amɨ undɨmapam tɨm kandɨran amar. Nzɨ ndɨn mɨwarɨm arar kandɨran amar.
| ”דע לך, פטרוס, “אמר ישוע,”עד מחר בבוקר, לפני שיקרא התרנגול, אתה תתכחש לי שלוש פעמים.“ |
31 Az Pitav ya aŋkarɨpɨr ke kamar. Yand nand eran orempɨramŋgɨz amar. Nzɨ ndɨn mɨwarɨm arar mɨkandɨram amar. Mach, sezɨr emŋgemŋga hamb hanaveam kamŋgɨmar.
| ”אני לעולם לא אתכחש לך, אפילו אם יהיה עלי למות יחד אתך!“נשבע פטרוס, וכל האחרים גם אמרו כך. |
32 Mach avɨz, Jisasɨv sezɨrmen isupɨr emŋga han, mbɨkɨr ensa Getsemani handɨh ahevɨkɨrorɨmŋgɨz ndɨŋ mbanave kamar. Amɨ mbanaŋ ŋgarɨwɨmŋgɨnand, nzɨ Yakŋ Ohɨra ahaz orɨndarin amar.
| הם הגיעו לחורשת עצי־זית הנקראת”גת־שמני“, וישוע אמר לתלמידיו:”חכו לי כאן עד שאחזור. אני הולך להתפלל.“ |
33 Ave mbɨ Pitand Jemsɨnd Jonɨnd ŋɨmbi mpahɨromar. Jisasɨv we ondo ake njɨhame hɨro hɨrai raz muyakam. Az mpɨ mbɨkɨr hamb kɨr kɨvah ñɨmar.
| הוא לקח איתו את פטרוס, יעקב ויוחנן, ולפתע נמלא חרדה ומועקה מפני העומד לבוא עליו. |
34 Ave ndɨŋ kamar. Yan mpɨ hamb kɨr kɨvah ñi amar. Kɨr hamb raz nzɨ mandarin toh amar. Amɨ mbanaŋ ñi omanenta wehɨrɨvar amar.
| ”אני מתייסר עד מוות!“אמר להם ישוע.”חכו כאן… הישארו ערים….“ |
35 Ave sɨwaŋkwe paravɨzɨŋgwi ŋgañi Yakŋ Ohɨrah ahaz oror kamar. Yakŋ, ui kɨvah hamb yan imbɨr kivɨmɨr oh o nend amar.
| הוא התרחק מהם מעט, כרע ברך על האדמה והתפלל שאלוהים יוותר לו על העומד לקרות לו, אם אכן אפשרי. |
36 Ooo Abba, ihɨnd Yakŋ amar. Amɨ hanɨhan utuhutuh imbɨr sɨmɨn amar. Sɨhomɨŋai mban yanɨŋ kiaŋgwɨv amar. Kɨrɨm ihɨnd njɨhiŋam ŋamɨn amar. Amakɨr njɨhiŋon ŋamb amar.
| ”אבא, “קרא ישוע,”אתה כל יכול. אנא, הרחק ממני את כוס הייסורים. אולם לא כרצוני כי אם רצונך ייעשה!“ |
37 Mach, mbɨ hanave ahaz ore ke ekwaŋg ai waz sezɨr undɨmapam hamb ikwɨ ŋgañɨmŋgɨmar. Ave mbɨ Pitah kamar. Saimon, amɨ ikwɨ ŋgañɨñɨmbɨran oh a amar. Amɨ utɨndɨv rapɨraŋk pamuh ñiaŋg wehɨrɨmah ran amar.
| לאחר מכן הוא חזר אל שלושת התלמידים ומצא אותם ישנים.”שמעון, “קרא ישוע לפטרוס,”אתה ישן? האם לא יכולת להישאר ער שעה אחת בלבד? |
38 Amɨ wehɨrehɨr Yakŋ Ohɨrah ahaz oror ñɨmbar amar. Ave Satanɨmb andɨŋ enta kɨvah rarɨndɨv ŋajɨmɨnj amar. Mpɨ hamb hanɨhan sɨzɨndɨv ri amar. Kɨrɨm yupɨr han ndɨn aŋkarɨpɨr mah amar.
| עמדו על המשמר והתפללו שלא תבואו לידי ניסיון. אני יודע שהרוח אכן רוצה, אבל גופכם חלש כל־כך!“ |
39 Ave mbɨ ekwaŋg we eŋambɨr Yakŋ Ohɨra ahaz orɨmar hanaveonaŋg ahaz orɨmar.
| ישוע הלך להתפלל שוב, וחזר על תחינתו לפני אלוהים. |
40 Mach, ndɨŋ ikwɨnd ikwɨnd ahaz ramŋgɨmar. Az Jisasɨv ekwaŋg ai waz sezɨrɨv ikwɨ ŋgañɨmŋgɨmar. Avɨz ndɨŋ emɨrazahaz mbɨ nte ndɨn ya utɨman arar kamŋgɨmɨr han mɨwamŋgɨm.
| הוא חזר אל תלמידיו, וגם הפעם מצא אותם ישנים, כי עיניהם היו כבדות. הם לא ידעו כיצד לתרץ את הדבר. |
41 Avɨz Jisasɨv ekwaŋg ai sezɨrɨh mbanave kamar. Amɨ mbah ŋgañi wɨr ñɨmŋgɨmbɨran oh a amar. Ui mach amar. Rapɨraŋk hamb ndɨh ahevakari amar. Mbɨ Wɨramɨnd Nor han ŋe wɨram enta kɨvah sɨzɨnd oman insɨŋ ŋgamɨndari amar.
| כשחזר אליהם ישוע בפעם השלישית הוא קרא:”קומו! ישנתם מספיק? הגיעה השעה שבן־האדם יימסר לידי אנשים חוטאים. |
42 Ŋaiahamŋgɨn om amar. Wavar amar. Wɨram yan mbɨndɨŋ oman insɨŋ ŋgamɨndari hamb ndɨh ahevakari amar.
| קומו, הבה נלך מכאן. הביטו, הנה מתקרב האיש שיסגיר אותי.“ |
43 Mach ave, Jisasɨv ya mban kah ñɨzand mbɨkɨr sezɨr emŋga Judasɨh, ndɨn emŋga mbɨndɨŋ Jisasɨv oman ŋkiŋkiŋg undɨmaj sezɨrɨh ensamamar hamb, mbɨ pams haŋon ahevakarɨmar. Mach, wɨram kɨra anɨŋnsar hanɨhan Yakŋ Ohɨrandɨv ahaz ore ŋgamamɨnd, wɨram kɨra ya Mosesɨnd injambɨr ahe sɨkahɨnd, mach wɨram untɨm ohɨra kɨra Judand hanave kamŋgɨz wɨram akŋ hamb Judasmen aimŋgɨmar. Mbɨ naip osapɨrɨnd aitɨmɨnd hanave hɨraimŋgɨmar.
| לפני שהספיק ישוע לסיים את דבריו הגיע למקום יהודה, אחד משנים־עשר התלמידים, ואיתו המון שנשלח מטעם ראשי הכוהנים והסופרים והזקנים. כולם היו מצוידים בחרבות ובמקלות. |
44 Mach, wɨram Jisasɨh kambɨrɨñɨrɨnd oman insɨŋ ŋgamɨmar hamb ndɨŋ eŋambɨrun kamar. Nzɨ we wɨram ndɨn kɨm kandarin haŋ wavar amar. Ndɨn aŋgwore ŋe oman uŋkɨri hɨrohe omanenta ovɨherɨvar amar.
| יהודה תיאם איתם מראש ואמר:”אני אגש לישוע ואנשק אותו, כדי שתדעו מיהו ותוכלו לתפוס אותו ולהוביל אותו בלוית משמר.“ |
45 Mach, Judasɨv ahevakare Jisasɨnd pɨŋ pams haŋon ai kamar. Anɨŋzɨŋ entand are kɨrɨm kɨm kamar.
| יהודה ניגש אליו.”רבי!“קרא יהודה כשהוא מחבק ומנשק אותו. |
46 Kɨm kaz mach, emŋgemŋga hamb ndɨn aŋgwore kɨrɨm ŋamŋgɨmar.
| ואז תפסו את ישוע ואסרו אותו. |
47 Wɨram emŋga hamb wɨram anɨŋnsar ohɨra hanɨhan Yakŋ Ohɨrandɨv ahaz ore ŋgamamɨnd ntɨŋ mamah ŋaŋɨnd hamb mbez aimar. Mach, wɨram emŋga ikwɨm aŋkwañɨmar hamb naip osapɨr mbɨkɨr han ŋe wɨram kehand njempɨŋ han mɨŋam akokamar.
| פטרוס שלף מיד את חרבו והכה באחד מהם שהתברר להיות משרתו של הכהן הגדול, וקיצץ את אוזנו. |
48 Avɨz Jisasɨv ndɨŋ kamar. Yan wamŋgɨn wɨram akɨmɨnd ñɨŋ, handɨv naip osapɨrɨnd aitɨmɨnd ŋe yan aŋgwore ŋaŋɨn are aimŋgɨn oh a amar.
| ”מדוע אתם מתנפלים עלי בחרבות ובמקלות?“שאל ישוע.”האם אני פושע מסוכן? |
49 Nzɨ andɨŋmenam Yakŋ Ohɨrand marɨvai oram ohɨraŋ ñɨñ ya sɨkajin amar. Utɨndɨv yan haŋon aŋgwore ŋamah ramŋgan amar. Kɨrɨm eran ya anɨŋzɨŋ enta Yakŋ Ohɨrand unchaŋ ñi han hamb ahevakarɨz amar.
| מדוע לא אסרתם אותי בבית־המקדש? הרי לימדתי שם בכל יום ויכולתם לתפוס אותי ללא התנגדות. אבל מה שכתוב צריך להתקיים.“ |
50 Mbɨ hanave kaz, sezɨrɨv ndɨn erere kɨrɨm kɨrorɨmŋgɨmar.
| בינתיים ברחו כל התלמידים. |
51 Mach avɨz, wɨram norŋɨr emŋga hamb imɨn okamɨŋam epe Jisas mpehɨromar. Mpehɨrozand ndɨn aŋgwore ŋaŋɨn arar ramŋgɨz, kɨrɨm mbɨ imɨn han erere iriŋgir okarɨmar.
| נער אחד שהתלווה לישוע לבש סדין בלבד. כשניסו לתפוס אותו, הנער השאיר את הסדין בידם וברח מפניהם ערום. |
53 Mach avɨz, wɨram kɨra hamb Jisasɨh wɨram anɨŋnsar ohɨra hanɨhan Yakŋ Ohɨrandɨv ahaz ore ŋgamamɨnd pɨŋ hɨromŋgɨmar. Hɨromŋgɨz wɨram kɨra anɨŋnsar hanɨhan Yakŋ Ohɨrandɨv ahaz ore ŋgamamɨnd, wɨram untɨm ohɨra kɨra Judand, mach wɨram kɨra ya Mosesɨnd injambɨr ahe sɨkahɨnd mɨŋamun hanave aŋkwezawɨmŋgɨmar.
| ישוע נלקח אל בית הכוהן הגדול, ועד מהרה התאספו שם כל ראשי הכוהנים, הזקנים והסופרים. |
54 Wɨram emŋgemŋga hamb Jisasɨh hɨromŋgɨzand Pitav taŋɨpɨr kansɨnd mpehɨromar. Mpehɨrohe we imbɨz wɨram anɨŋnsar ohɨra hanɨhan Yakŋ Ohɨrandɨv ahaz ore ŋgamamɨnd haŋ ahevohe irɨvɨnd kɨramen pɨrɨtɨmɨŋ yupɨr iŋki ŋgarɨwɨmŋgɨmar.
| פטרוס הלך אחריהם במרחק מה ונכנס לחצר הכוהן הגדול. הוא התיישב בין המשרתים והתחמם ליד המדורה. |
55 Mach, wɨram kɨra anɨŋnsar hanɨhan Yakŋ Ohɨrandɨv ahaz ore ŋgamamɨnd, mach aiyopand kɨra mɨŋamun, mbɨ Jisasɨh mamta orɨŋgamɨŋɨn are wɨram emŋgemŋga oreŋgɨmŋgɨmar. Mbɨ Jisasɨv utuhutuh enta kɨvah kɨvah sanj kehan kamŋgɨz wawɨndɨv ndɨŋ oreŋgɨmŋgɨz aimŋgɨmar. Az nend.
| ראשי הכוהנים וחברי הסנהדרין ניסו למצוא סיבה מספקת כדי להוציא את ישוע להורג, אך מאמציהם היו לשווא. |
56 Wɨram akŋ hamb ai ndɨn ya yosa yosa kamŋgɨzand kɨrɨm ya mbɨndɨŋ hamb pamɨnd mɨñɨm.
| עדי שקר רבים התנדבו להעיד נגדו, אולם עדויותיהם סתרו זו את זו. |
57 Mach, wɨram hanaveaŋg aŋkwañɨhɨri ndɨn ya yosa mbanave kamŋgɨmar.
| לבסוף קמו עדי שקר נוספים שהעידו: |
58 Arɨ njɨhamɨrɨŋand mbɨ hanɨh arar kar arɨmŋgɨmar. Nzɨ oram Yakŋ Ohɨrand wɨramb asɨmŋgɨmar mban akorɨndarin arar kar arɨmŋgɨmar. Mach, ñir emamp haŋ icha asɨndarin arar kar arɨmŋgɨmar. Icha han wɨramb masɨndɨramŋgɨm arar kar arɨmŋgɨmar.
| ”שמענו אותו אומר:’אני אהרוס את המקדש הזה שנבנה בידי אדם, ותוך שלושה ימים אקים מקדש אחר שאינו מעשה ידי אדם!‘“ |
59 Kɨrɨm ya mbɨndɨŋ hambez pamɨnd mɨñɨm.
| אולם עדות זאת גם לא הייתה מספקת. |
60 Mach ave, wɨram anɨŋnsar ohɨra hanɨhan Yakŋ Ohɨrandɨv ahaz ore ŋgamamɨnd hamb, mbɨ aiyopand kɨrand uhɨmɨŋ aŋkwañi Jisasɨh amarɨmar. Amɨ nanɨh ya hamb awawɨmbɨramŋgi handɨv amɨ utɨndɨv ya han orake kamah ran amar.
| הכהן הגדול עמד באמצע החדר ושאל את ישוע:”מה יש לך לומר להגנתך? מה יש לך לומר על כל ההאשמות נגדך?“ |
61 Kɨrɨm Jisasɨv ya orake mɨkam. Avɨz wɨram anɨŋnsar ohɨra hanɨhan Yakŋ Ohɨrandɨv ahaz ore ŋgamamɨnd hamb ndɨn ekwaŋg amare kamar. Nan wɨram Yakŋ Ohɨrav mbɨkɨr osa anchɨ ekwaŋg ŋɨmbɨmbɨndɨv uyɨŋgwamɨmar hamb oh a amar. Nan Yakŋ Ohɨrand nor mbɨkɨr ensa ŋambiaharɨrɨŋ hand oh a amar.
| ישוע לא פצה את פיו, והכהן הגדול המשיך לשאול אותו:”האם אתה המשיח בן־האלוהים?“ |
62 Az Jisasɨv kamar. Han nzon amar. Handɨv amɨ wamŋgɨn Wɨramɨnd Nor hamb Yakŋ Ohɨra oman mɨŋɨnd aŋkarɨpɨrnsɨnd handɨh ŋkañɨndari amar. Mbɨ raka uncha ñaŋ handɨh ñi ŋkaindari amar.
| ”אני הוא, “השיב ישוע,”אתם עוד תראו את בן־האדם יושב לימין האלוהים, ובא בענני השמים.“ |
63 Mbɨ hanave kaz wɨram anɨŋnsar ohɨra hanɨhan Yakŋ Ohɨrandɨv ahaz ore ŋgamamɨnd hamb yupɨr hɨrahɨr osapɨr mbɨkɨr han ŋunchɨri kamar. Arɨ wɨram emŋgemŋga han mbɨkɨr enta mban kampɨhe kahɨndɨv wɨndɨv moreŋgɨŋam amar.
| הכהן הגדול התרגז מאוד וקרע את בגדיו מעליו.”למה אנו זקוקים עוד?“שאל בכעס.”איננו זקוקים להוכחות נוספות! |
64 Mbon Yakŋ Ohɨrah yarahe kaz ndɨh njɨhamŋgɨn amar. Arɨ ndɨn utɨzɨndɨrarɨŋ amar. Az mbɨ mɨŋam ya vɨhe kamŋgɨmar. Mbɨ enta kɨvahɨnsɨnd, mbɨ eran maz arɨmŋgɨmar.
| שמעתם את הגידופים שלו. מהו פסק־דינכם?“הם הצביעו פה אחד בעד הוצאתו להורג. |
65 Mach ave, wɨram emŋgemŋgav ondo ake ndɨn mpɨñ atazɨpazivi imɨn emansɨŋ ampɨnsɨŋ asɨrame ndɨn oror kamŋgɨmar. Nan uñɨmb ororɨmbɨramŋgi arɨmŋgɨmar. Nan Yakŋ Ohɨrav ya kaŋɨnj han kav arɨmŋgɨmar. Mbɨ yan orɨmŋgi arar kav arɨmŋgɨmar. Mach avɨz, irɨvɨnd hamb ndɨn ŋe orɨmŋgɨmar.
| לאחר השמעת פסק־הדין החל קהל הנוכחים לירוק על ישוע ולהתעלל בו. הם קשרו את עיניו והכו אותו בכל גופו.”נחש מי הכה אותך, נביא שכמותך?“לעגו לו. גם השומרים שלקחו אותו משם הכו אותו באגרופים. |
66 Mach, Pitav mbɨŋkw oram imbɨz uncha handɨh ñɨmar. Ñɨzand anchɨ emŋga hamb aimar. Anchɨ mbanamb wɨram anɨŋnsar ohɨra hanɨhan Yakŋ Ohɨrandɨv ahaz ore ŋgamamɨnd oramɨŋ ntɨŋ ŋanj.
| כל אותו זמן היה פטרוס בחצר. אחת המשרתות בבית הכהן הגדול זיהתה את פטרוס שהתחמם ליד המדורה. היא הביטה בו בתשומת לב רבה והכריזה:”אתה היית עם ישוע מנצרת!“ |
67 Mbɨ ai waz Pitav pɨrɨtɨmɨŋ yupɨr iŋki ŋkañɨmar. Ŋkañɨzand anchɨ mbanamb ndɨn omanenton wehɨre kamar. Amez Jisas Nasaretɨndmen ñɨrɨn amar.
68 Az Pitav kamar. Nzɨ nend amar. Nzɨ amakɨr ya kan han mɨwarɨm amar. Ave ŋaiahe ahevai oram imbɨz impikŋ handɨh aŋkwañɨmar. Az aporamɨnd hamb oramar.
| פטרוס הכחיש מיד את ההאשמה.”אינני יודע כלל על מה את מדברת!“אמר ועבר לקצה האחר של החצר. לפתע נשמעה קריאת התרנגול. |
69 Avɨz Pitav aŋkwañɨzand anchɨ mbanamb ekwaŋg we ondo ake wɨram emŋgemŋga aŋkwañɨhɨrɨmŋgɨmar han kamar. Wɨram mbanambez ndɨŋmen ñɨj amar.
| המשרתת ראתה אותו עומד שם ולא הרפתה ממנו.”הנה אחד התלמידים של ישוע!“קראה בקול. |
70 Az mbɨ ekwaŋg nend arar kamar. Mach, ñɨñ nde wɨram kɨra aŋkwañɨhɨrɨmŋgɨmar hamb Pitah kamŋgɨmar. Mɨŋun arɨmŋgɨmar. Nan wɨram mbɨndɨŋun arɨmŋgɨmar. Nan wɨram han Galilind arɨmŋgɨmar.
| פטרוס שוב הכחיש את דבריה. כעבור זמן מה קראו גם אלה שעמדו איתו ליד האש:”הלא גם אתה אחד מהם? הרי יש לך מבטא גלילי!“ |
71 Avɨz mbɨ ya aŋkarɨpɨron ke kamar. Ñaŋ ohɨra amar. Nzɨ yosa kaŋɨn han, Yakŋ Ohɨrav yan eran kɨvah sɨz amar. Amɨ wɨram ndɨndɨv kamŋgɨn kehan nzɨ mɨwarɨm amar.
| פטרוס החל לקלל ונשבע:”אני בכלל לא מכיר את האיש שעליו אתם מדברים!“ |
72 Mach, ya mban kazand pams haŋon aporamɨnd hamb ekwaŋg kɨrɨm oramar. Orazand Pitav Jisasɨv ndɨn ya kamar handɨv njɨhamɨmar. Aporamɨnd hamb undɨmaj tɨm oramah razand amɨ undɨmapam tɨm kandɨran amar. Nzɨ ndɨn mɨwarɨm arar kandɨran amar. Jisasɨnd ya kehan njɨhame Pitav njɨhi kɨrɨm ŋe ŋgwañ ohɨra ekamar.
| באותו רגע קרא התרנגול בפעם השנייה. לפתע נזכר פטרוס בדברי ישוע:”לפני שיקרא התרנגול פעמיים, תתכחש לי שלוש פעמים.“והוא פרץ בבכי. |
