הדו ליהוה כי-טוב כי לעולם חסדו |
יאמרו גאולי יהוה-- אשר גאלם מיד-צר |
ומארצות קבצם ממזרח וממערב מצפון ומים |
תעו במדבר בישימון דרך עיר מושב לא מצאו |
רעבים גם-צמאים-- נפשם בהם תתעטף |
ויצעקו אל-יהוה בצר להם ממצוקותיהם יצילם |
וידריכם בדרך ישרה-- ללכת אל-עיר מושב |
יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם |
כי-השביע נפש שקקה ונפש רעבה מלא-טוב |
ישבי חשך וצלמות אסירי עני וברזל |
כי-המרו אמרי-אל ועצת עליון נאצו |
ויכנע בעמל לבם כשלו ואין עזר |
ויזעקו אל-יהוה בצר להם ממצקותיהם יושיעם |
יוציאם מחשך וצלמות ומוסרותיהם ינתק |
יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם |
כי-שבר דלתות נחשת ובריחי ברזל גדע |
אולים מדרך פשעם ומעונתיהם יתענו |
כל-אכל תתעב נפשם ויגיעו עד-שערי מות |
ויזעקו אל-יהוה בצר להם ממצקותיהם יושיעם |
ישלח דברו וירפאם וימלט משחיתותם |
יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם |
ויזבחו זבחי תודה ויספרו מעשיו ברנה |
] יורדי הים באניות עשי מלאכה במים רבים |
] המה ראו מעשי יהוה ונפלאותיו במצולה |
] ויאמר--ויעמד רוח סערה ותרומם גליו |
] יעלו שמים ירדו תהומות נפשם ברעה תתמוגג |
] יחוגו וינועו כשכור וכל-חכמתם תתבלע |
] ויצעקו אל-יהוה בצר להם וממצוקתיהם יוציאם |
יקם סערה לדממה ויחשו גליהם |
וישמחו כי-ישתקו וינחם אל-מחוז חפצם |
יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם |
וירוממוהו בקהל-עם ובמושב זקנים יהללוהו |
ישם נהרות למדבר ומצאי מים לצמאון |
ארץ פרי למלחה מרעת יושבי בה |
ישם מדבר לאגם-מים וארץ ציה למצאי מים |
ויושב שם רעבים ויכוננו עיר מושב |
ויזרעו שדות ויטעו כרמים ויעשו פרי תבואה |
ויברכם וירבו מאד ובהמתם לא ימעיט |
וימעטו וישחו-- מעצר רעה ויגון |
] שפך בוז על-נדיבים ויתעם בתהו לא-דרך |
וישגב אביון מעוני וישם כצאן משפחות |
יראו ישרים וישמחו וכל-עולה קפצה פיה |
מי-חכם וישמר-אלה ויתבוננו חסדי יהוה |