< UMakho 6 >

1 Wasesuka lapho, waya emzini wakibo; abafundi bakhe basebemlandela.
זמן קצר לאחר מכן חזרו ישוע ותלמידיו לנצרת – עירו של ישוע.
2 Sekufike isabatha, waqala ukufundisa esinagogeni; labanengi abamuzwayo bamangala, bathi: Zivela ngaphi lezizinto kuye? Njalo yinhlakanipho bani ayinikiweyo, ukuthi lalimisebenzi yamandla enje yenziwe ngezandla zakhe?
בשבת הלך ישוע לבית הכנסת ולימד את הקהל. אנשים רבים התפלאו מאוד על חוכמתו ועל הניסים שחולל. אך הם ידעו שהוא אחד מהם ושהוא גר בסביבה וקראו:”הוא אינו טוב מאתנו. הוא סך הכול נגר פשוט, בנה של מרים ואחיהם של יעקב, יוסף, יהודה ושמעון; ואחיותיו גרות כאן בינינו.“הדבר גרם להם עלבון.
3 Lo kayisuye umbazi yini, indodana kaMariya, lomfowabo kaJakobe loJose loJudasi loSimoni? Labodadewabo kabakho yini lapha kithi? Basebekhubeka ngaye.
4 Kodwa uJesu wathi kubo: Umprofethi kasweli ukudunyiswa, ngaphandle kwelizweni lakibo, lezihlotsheni zakhe lendlini yakwabo.
”הנביא הוא מכובד רק בקרב אנשים זרים“, השיב להם ישוע.”בני עירו, בני משפחתו וחבריו לעולם אינם מכבדים אותו.“
5 Futhi wayengelakho ukwenza lowodwa umsebenzi wamandla lapho, ngaphandle kokubeka izandla phezu kwabagulayo abalutshwana, wabasilisa.
בגלל חוסר אמונתם לא יכול היה ישוע לעשות שם מעשי גבורה גדולים. הוא רק הניח את ידיו על מספר חולים וריפא אותם.
6 Wasemangala ngokungakholwa kwabo. Wabhodabhoda imizana efundisa.
חוסר אמונתם הדהים אותו מאוד. לאחר מכן עבר ישוע מכפר לכפר ולימד את האנשים.
7 Wasebizela kuye abalitshumi lambili, waqala ukubathuma ngababili ngababili, wabanika amandla phezu kwabomoya abangcolileyo.
הוא קרא אליו את שנים־עשר התלמידים, נתן להם סמכות וכוח לגרש רוחות רעות ושדים, ושלח אותם בזוגות אל הכפרים והערים.
8 Wabalaya ukuthi bangaphathi lutho lwendlela, ngaphandle kodondolo kuphela; lasikhwama, lasinkwa, lamali ezwezweni;
הוא אמר להם שלא ייקחו איתם דבר מלבד מקל הליכה; לא מזון, לא שמיכות, לא כסף ולא בגדים נוספים או זוג נעליים נוסף.
9 kodwa bafake amanyathela; futhi bangembathi izembatho ezimbili.
10 Wasesithi kubo: Lapho elingena khona endlini, hlalani kiyo lize liphume khona.
”בכל כפר הישארו אצל מארח אחד בלבד; אל תעברו ממקום למקום“, הורה להם ישוע.
11 Njalo loba ngobani abangayikulemukela, kumbe balizwe, nxa liphuma lapho, thintithani uthuli olungaphansi kwenyawo zenu kube yibufakazi kubo. Ngiqinisile ngithi kini: Kuzakuba lula eSodoma kumbe laseGomora ngosuku lwesigwebo, kulakulowomuzi.
”אם במקום כלשהו לא יקבלו אתכם ולא יקשיבו לכם, לכו משם. אך לפני שתלכו נקו את האבק מרגליכם, כדי שהאנשים יראו שמילאתם את חובתכם ועתה הנכם עוזבים אותם לגורלם.“
12 Sebephumile batshumayela ukuthi baphenduke;
וכך יצאו השליחים לדרך. לכל מי שפגשו בדרך קראו לחזור בתשובה ולהפסיק לחטוא.
13 bakhupha amadimoni amanengi, bagcoba abanengi abagulayo ngamagcobo babasilisa.
הם גרשו שדים רבים, ריפאו הרבה חולים ומשחו אותם בשמן.
14 Inkosi uHerodi wasesizwa ngakho, ngoba ibizo lakhe laba sobala, wasesithi: UJohane owabhabhathizayo uvukile kwabafileyo, futhi kungakho lamandla esebenza kuye.
גם המלך הורדוס שמע על אודות ישוע, משום שכולם דיברו על הניסים שחולל. המלך חשב את ישוע ליוחנן המטביל שקם לתחייה, ולכן אמר:”איני מתפלא על כך שהוא יכול לעשות ניסים ונפלאות.“
15 Abanye bathi: UnguElija; labanye bathi: Ungumprofethi, kumbe unjengomunye wabaprofethi.
אנשים אחרים חשבו את ישוע לאליהו הנביא שקם לתחייה; היו שטענו כי ישוע הוא נביא חדש בדומה לנביאים שחיו בעבר.
16 Kodwa uHerodi esezwile wathi: Lo nguJohane, mina engamquma ikhanda; yena uvukile kwabafileyo.
”לא“, אמר המלך הורדוס בהחלטיות.”אני בטוח שזהו יוחנן, האיש שאת ראשו כרתי. הוא קם לתחייה!“
17 Ngoba yena uHerodi wayethumele wambamba uJohane, wambopha entolongweni, ngenxa kaHerodiyasi umkaFiliphu umfowabo, ngoba wayemthethe.
זמן מה קודם לכן שלח הורדוס חיילים לאסור את יוחנן, כי יוחנן אמר שאסור להורדוס להתחתן עם הורודיה – אשת אחיו פיליפוס.
18 Ngoba uJohane wayethe kuHerodi: Kawuvunyelwa ukuba lomkamfowenu.
19 UHerodiyasi wasembambela inhliziyo, wafuna ukumbulala; kodwa kenelisanga;
הורודיה שנאה את יוחנן בשל כך ורצתה במותו כנקמה, אולם לשם כך היה עליה לקבל את רשותו של הורדוס.
20 ngoba uHerodi wayemesaba uJohane, esazi ukuthi uyindoda elungileyo lengcwele, wamlondoloza; lalapho emuzwa, wenza izinto ezinengi, wamuzwa ngokuthokoza.
ואילו הורדוס כיבד את יוחנן ולא הרשה להורודיה לפגוע בו, כי ידע שיוחנן הוא אדם ישר וקדוש. הורדוס אהב מאוד להקשיב לדברי יוחנן אף כי גרמו לו מבוכה.
21 Kwathi selufikile usuku oluhle, uHerodi ngelanga lakhe lokuzalwa wenzela izikhulu zakhe lenduna zenkulungwane labalisa beGalili ukudla kwantambama,
ביום הולדתו של הורדוס הייתה להורודיה הזדמנות מצוינת להשיג את מבוקשה. המלך ערך מסיבה גדולה לכל האנשים החשובים, לקציני הצבא ולמושלי הגליל.
22 kwathi indodakazi kaHerodiyasi lo isingenile yagida, yamkholisa uHerodi lalabo ababehlezi ekudleni laye, inkosi yathi entombini: Cela kimi loba kuyini okuthandayo, njalo ngizakupha;
בתה של הורודיה נכנסה לאולם ושעשעה את האורחים בריקודים. הורדוס נהנה כל־כך מריקודיה עד שנשבע בפזיזות:”חי נפשי, את יכולה לבקש ממני כל מה שתרצי ואני מבטיח שתקבלי זאת; עד חצי המלכות אתן לך!“
23 wafunga kuyo esithi: Loba kuyini ongakucela kimi, ngizakunika, kuze kube yingxenye yombuso wami.
24 Yasiphuma isithi kunina: Ngizacelani? Yena wasesithi: Ikhanda likaJohane uMbhabhathizi.
הבת יצאה מהאולם בהתרגשות ומיהרה להתייעץ עם אמה. הורודיה הורתה לה מיד:”בקשי ממנו את ראשו של יוחנן המטביל!“
25 Njalo yahle yangena enkosini ngokuphangisa, yacela, yathi: Ngifuna ukuthi unginike khathesinje emganwini ikhanda likaJohane uMbhabhathizi.
הבת מיהרה חזרה אל המלך וקראה:”אני רוצה את ראשו של יוחנן המטביל על מגש ומיד!“
26 Inkosi yasidabuka kakhulu, kodwa ngenxa yezifungo langalabo ababehlezi layo ekudleni kayithandanga ukuyilandulela.
המלך נמלא צער רב, אך לא יכול היה להפר את שבועתו בנוכחות האורחים,
27 Njalo inkosi yahle yathuma ibutho yalaya ukuthi kulethwe ikhanda lakhe. Wasehamba wamquma ikhanda entolongweni,
אז שלח את אחד משומרי ראשו אל הכלא, כדי לכרות את ראשו של יוחנן. השומר כרת את ראשו של יוחנן והביאו חזרה על מגש. הוא מסר את המגש לבת, וזו מסרה אותו לאמה.
28 waletha ikhanda lakhe ngomganu, walinika intombi; intombi yasilinika unina.
29 Kwathi abafundi bakhe sebezwile beza, bathatha isidumbu sakhe, basibeka engcwabeni.
כאשר שמעו תלמידי יוחנן מה שקרה, באו לקחת את גופתו וקברו אותה לפי הדת.
30 Abaphostoli basebebuthana kuJesu, bambikela konke, lababekwenzile kanye lababekufundisile.
בינתיים חזרו השליחים ממסעם וסיפרו לישוע כל מה שעשו ולימדו.
31 Wasesithi kubo: Wozani lina lodwa endaweni eyinkangala, liphumule kancinyane. Ngoba babebanengi abafikayo labahambayo, futhi bengelathuba lokudla.
”הבה ניקח חופשה קצרה מן הקהל הרב הזה וננוח במקום שקט – הרחק מכול המולה“, הציע ישוע, כי אנשים כה רבים באו אליהם, כך שלא היה להם זמן לאכול.
32 Bakhuphuka ngomkhumbi baya endaweni eyinkangala bebodwa.
ישוע ותלמידיו הפליגו בסירה למקום שבו קיוו לנוח.
33 Amaxuku asebabona besuka, labanengi bamazi, bagijimela khona kanyekanye ngenyawo bevela emizini yonke, basebebandulela, bahlangana kuye.
אך אנשים רבים ראו אותם בעת שעזבו ורצו לפניהם לאורך החוף; הם כבר המתינו לישוע ותלמידיו במקום שבו עגנה הסירה.
34 Kwathi uJesu esephuma wabona ixuku elikhulu, waba lesihelo ngabo, ngoba babenjengezimvu ezingelamelusi; waseqala ukubafundisa izinto ezinengi.
כאשר ירד ישוע מהסירה וראה את הקהל שחיכה לו על החוף, נמלא חמלה, כי הם נראו בעיניו כעדר ללא רועה. הוא לימד אותם דברים רבים שהיה עליהם לדעת.
35 Kwathi isikhathi sesihambile, abafundi bakhe beza kuye bathi: Lindawo iyinkangala, lesikhathi sesihambile;
עם רדת הערב באו התלמידים לישוע וביקשוהו:”אמור לכל האנשים האלה שילכו לקנות מזון בכפרי הסביבה, כי השעה מאוחרת ובמקום השומם הזה אין דבר לאכול.“
36 bayekele, ukuze baye ezigabeni ezizingelezeleyo lemizaneni bazithengele izinkwa; ngoba bengelalutho abangaludla.
37 Wasephendula wathi kubo: Banikeni lina ukuthi badle. Basebesithi kuye: Sihambe yini siyethenga izinkwa ngabodenariyo abangamakhulu amabili, sibaphe badle?
”אתם בעצמכם תאכילו אותם.“השיב ישוע.”במה נאכיל אותם?“שאלו התלמידים בתמיהה.”נצטרך הון תועפות כדי לקנות אוכל לכל האנשים האלה!“
38 Wasesithi kubo: Lilezinkwa ezingaki? Hambani liyebona. Sebesazi bathi: Zinhlanu, lenhlanzi ezimbili.
”לכו לראות כמה ככרות לחם יש לנו“, אמר ישוע. הם חזרו ואמרו:”יש בידינו חמש ככרות לחם ושני דגים.“
39 Wasebalaya ukuthi babahlalise bonke phansi ngezigaba ngezigaba etshanini obuluhlaza.
ישוע ביקש מהקהל לשבת על הדשא, ולשבת בשורות של חמישים או מאה איש.
40 Basebehlala phansi ngamaviyo ngamaviyo, ngamakhulu langamatshumi amahlanu.
41 Wasethatha izinkwa ezinhlanu lenhlanzi ezimbili, ekhangela phezulu ezulwini, wabonga, wazihlephula izinkwa, wazinika abafundi bakhe ukuthi bazibeke phambi kwabo; lenhlanzi ezimbili wazabela bonke.
הוא לקח את חמש ככרות הלחם ואת שני הדגים, הביט לשמים, ביקש מאלוהים שיברך את האוכל. לאחר מכן פרס את הלחם ונתן לכל אחד מתלמידיו פרוסת לחם וחתיכת דג, כדי שיגישו לקהל.
42 Basebesidla bonke, basutha.
והאנשים אכלו עד ששבעו לחלוטין!
43 Basebedobha izitsha ezilitshumi lambili ezagcwala imvuthu ezazisele, lokuseleyo kwenhlanzi.
כחמשת־אלפים גברים (לא כולל נשים וילדים) השתתפו בארוחה, ולבסוף כשנאספו הפירורים והשאריות מהארץ הם מילאו שנים־עשר סלים.
44 Lalabo abadlayo izinkwa, babengaba ngamadoda azinkulungwane ezinhlanu.
45 Njalo wahle wacindezela abafundi bakhe ukuthi bangene emkhunjini, njalo bamqalele ukuya ngaphetsheya eBhethisayida, yena esayekela ixuku lihamba.
בתום הארוחה ביקש ישוע מתלמידיו לעלות לסירה ולשוט לבית־צידה, שם יפגוש אותם מאוחר יותר. ישוע עצמו נשאר להיפרד מהקהל ולשלח אותו הביתה.
46 Esebavalelisile, wasuka waya entabeni ukuyakhuleka.
לאחר שעזבו כולם עלה ישוע על אחד ההרים להתפלל.
47 Sekuhlwile, umkhumbi wawuphakathi kolwandle, futhi yena wayeyedwa emhlabathini.
בלילה, בזמן שהתלמידים היו בסירה באמצע הים וישוע היה על החוף,
48 Wababona behlupheka kakhulu ekugwedleni, ngoba umoya wawuphambene labo, wasesiza kubo sokungaba yisikhathi somlindo wesine wobusuku, ehamba phezu kolwandle; wasefuna ukubadlula.
הוא ראה שתלמידיו בצרה – שהם חותרים בחוזקה ונאבקים עם הרוח והגלים. בערך בשעה שלוש בבוקר הלך אליהם ישוע כשהוא פוסע על־פני המים,
49 Sebembonile ehamba phezu kolwandle, basebecabanga ukuthi lithonga, bakhala kakhulu;
אולם כשראו התלמידים אדם הולך על־פני המים, נבהלו מאוד וצרחו מפחד, כי חשבו שראו רוח רפאים.
50 ngoba bambona bonke, bethuka. Kodwa wahle wakhuluma labo, wathi kubo: Manini isibindi; yimi, lingesabi.
ישוע דיבר אליהם מיד והרגיע אותם:”אל תפחדו; זה אני!“
51 Wasesenyukela kubo emkhunjini, umoya wasuthula; basebesanganiseka kakhulu okwedlula amalawulo ngaphakathi, bamangala.
הוא עלה לסירה והרוח פסקה. התלמידים ישבו שם נבוכים לגמרי ולא הבינו כיצד זה קרה,
52 Ngoba babengaqedisisanga ngezinkwa; ngoba inhliziyo yabo yayilukhuni.
כי למרות הפלא של הערב הקודם הם עדיין לא הפנימו את מה שקרה.
53 Kwathi sebechaphile bafika elizweni leGenesaretha, babophela umkhumbi ekhunjini.
ישוע ותלמידיו הגיעו לגינוסר, קשרו את הסירה ועלו לחוף. אנשי המקום הכירו מיד את ישוע,
54 Bathi sebephumile emkhunjini, bahle bamazi,
55 njalo bagijimela kuso sonke lesosigaba esizingelezeleyo, baqala ukubhoda bethwala abagulayo ngamathala bebasa lapho abebesizwa ukuthi ukhona.
ומיהרו לספר לכל אנשי הסביבה את דבר בואו. האנשים החלו להביא אליו חולים רבים על מיטות ואלונקות.
56 Njalo loba ngaphi angena khona emizaneni loba emizini, loba emaphandleni, babeka abagulayo emidangeni, bamncenga ukuthi bathinte umphetho wesembatho sakhe nje; njalo bonke abamthintayo basindiswa.
הם נשאו את החולים לכל מקום שישוע הלך – לכפר, לעיר או לשדה – והתחננו לפניו שירשה להם לפחות לגעת בכנף בגדו; וכל מי שנגע בו נרפא.

< UMakho 6 >