וישבתו שלשת האנשים האלה-- מענות את-איוב כי הוא צדיק בעיניו |
ויחר אף אליהוא בן-ברכאל הבוזי-- ממשפחת-רם באיוב חרה אפו-- על-צדקו נפשו מאלהים |
ובשלשת רעיו חרה אפו על אשר לא-מצאו מענה-- וירשיעו את-איוב |
ואליהו--חכה את-איוב בדברים כי זקנים-המה ממנו לימים |
וירא אליהוא--כי אין מענה בפי שלשת האנשים ויחר אפו |
ויען אליהוא בן ברכאל הבוזי-- ויאמר צעיר אני לימים ואתם ישישים על-כן זחלתי ואירא מחות דעי אתכם |
אמרתי ימים ידברו ורב שנים ידיעו חכמה |
אכן רוח-היא באנוש ונשמת שדי תבינם |
לא-רבים יחכמו וזקנים יבינו משפט |
לכן אמרתי שמעה-לי אחוה דעי אף-אני |
הן הוחלתי לדבריכם--אזין עד-תבונתיכם עד-תחקרון מלין |
ועדיכם אתבונן והנה אין לאיוב מוכיח--עונה אמריו מכם |
פן-תאמרו מצאנו חכמה אל ידפנו לא-איש |
ולא-ערך אלי מלין ובאמריכם לא אשיבנו |
חתו לא-ענו עוד העתיקו מהם מלים |
והוחלתי כי-לא ידברו כי עמדו לא-ענו עוד |
אענה אף-אני חלקי אחוה דעי אף-אני |
כי מלתי מלים הציקתני רוח בטני |
הנה-בטני--כיין לא-יפתח כאבות חדשים יבקע |
אדברה וירוח-לי אפתח שפתי ואענה |
אל-נא אשא פני-איש ואל-אדם לא אכנה |
כי לא ידעתי אכנה כמעט ישאני עשני |