ויסף איוב שאת משלו ויאמר |
מי-יתנני כירחי-קדם כימי אלוה ישמרני |
בהלו נרו עלי ראשי לאורו אלך חשך |
כאשר הייתי בימי חרפי בסוד אלוה עלי אהלי |
בעוד שדי עמדי סביבותי נערי |
ברחץ הליכי בחמה וצור יצוק עמדי פלגי-שמן |
בצאתי שער עלי-קרת ברחוב אכין מושבי |
ראוני נערים ונחבאו וישישים קמו עמדו |
שרים עצרו במלים וכף ישימו לפיהם |
קול-נגידים נחבאו ולשונם לחכם דבקה |
כי אזן שמעה ותאשרני ועין ראתה ותעידני |
כי-אמלט עני משוע ויתום ולא-עזר לו |
ברכת אבד עלי תבא ולב אלמנה ארנן |
צדק לבשתי וילבשני כמעיל וצניף משפטי |
עינים הייתי לעור ורגלים לפסח אני |
אב אנכי לאביונים ורב לא-ידעתי אחקרהו |
ואשברה מתלעות עול ומשניו אשליך טרף |
ואמר עם-קני אגוע וכחול ארבה ימים |
שרשי פתוח אלי-מים וטל ילין בקצירי |
כבודי חדש עמדי וקשתי בידי תחליף |
לי-שמעו ויחלו וידמו למו עצתי |
אחרי דברי לא ישנו ועלימו תטף מלתי |
ויחלו כמטר לי ופיהם פערו למלקוש |
אשחק אלהם לא יאמינו ואור פני לא יפילון |
אבחר דרכם ואשב ראש ואשכון כמלך בגדוד כאשר אבלים ינחם |