חזון ישעיהו בן אמוץ אשר חזה על יהודה וירושלם--בימי עזיהו יותם אחז יחזקיהו מלכי יהודה |
שמעו שמים והאזיני ארץ כי יהוה דבר בנים גדלתי ורוממתי והם פשעו בי |
ידע שור קנהו וחמור אבוס בעליו ישראל לא ידע עמי לא התבונן |
הוי גוי חטא עם כבד עון--זרע מרעים בנים משחיתים עזבו את יהוה נאצו את קדוש ישראל--נזרו אחור |
על מה תכו עוד תוסיפו סרה כל ראש לחלי וכל לבב דוי |
מכף רגל ועד ראש אין בו מתם פצע וחבורה ומכה טריה לא זרו ולא חבשו ולא רככה בשמן |
ארצכם שממה עריכם שרפות אש אדמתכם לנגדכם זרים אכלים אתה ושממה כמהפכת זרים |
ונותרה בת ציון כסכה בכרם כמלונה במקשה כעיר נצורה |
לולי יהוה צבאות הותיר לנו שריד כמעט--כסדם היינו לעמרה דמינו |
שמעו דבר יהוה קציני סדם האזינו תורת אלהינו עם עמרה |
למה לי רב זבחיכם יאמר יהוה שבעתי עלות אילים וחלב מריאים ודם פרים וכבשים ועתודים לא חפצתי |
כי תבאו לראות פני--מי בקש זאת מידכם רמס חצרי |
לא תוסיפו הביא מנחת שוא--קטרת תועבה היא לי חדש ושבת קרא מקרא לא אוכל און ועצרה |
חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי היו עלי לטרח נלאיתי נשא |
ובפרשכם כפיכם אעלים עיני מכם--גם כי תרבו תפלה אינני שמע ידיכם דמים מלאו |
רחצו הזכו--הסירו רע מעלליכם מנגד עיני חדלו הרע |
למדו היטב דרשו משפט אשרו חמוץ שפטו יתום ריבו אלמנה |
לכו נא ונוכחה יאמר יהוה אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו אם יאדימו כתולע כצמר יהיו |
אם תאבו ושמעתם--טוב הארץ תאכלו |
ואם תמאנו ומריתם--חרב תאכלו כי פי יהוה דבר |
איכה היתה לזונה קריה נאמנה מלאתי משפט צדק ילין בה--ועתה מרצחים |
כספך היה לסיגים סבאך מהול במים |
שריך סוררים וחברי גנבים--כלו אהב שחד ורדף שלמנים יתום לא ישפטו וריב אלמנה לא יבוא אליהם |
לכן נאם האדון יהוה צבאות--אביר ישראל הוי אנחם מצרי ואנקמה מאויבי |
ואשיבה ידי עליך ואצרף כבר סיגיך ואסירה כל בדיליך |
ואשיבה שפטיך כבראשנה ויעציך כבתחלה אחרי כן יקרא לך עיר הצדק--קריה נאמנה |
ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה |
ושבר פשעים וחטאים יחדו ועזבי יהוה יכלו |
כי יבשו מאילים אשר חמדתם ותחפרו--מהגנות אשר בחרתם |
כי תהיו כאלה נבלת עלה וכגנה אשר מים אין לה |
והיה החסן לנערת ופעלו לניצוץ ובערו שניהם יחדו ואין מכבה |