המשא אשר חזה חבקוק הנביא |
עד אנה יהוה שועתי ולא תשמע אזעק אליך חמס ולא תושיע |
למה תראני און ועמל תביט ושד וחמס לנגדי ויהי ריב ומדון ישא |
על כן תפוג תורה ולא יצא לנצח משפט כי רשע מכתיר את הצדיק על כן יצא משפט מעקל |
ראו בגוים והביטו והתמהו תמהו כי פעל פעל בימיכם לא תאמינו כי יספר |
כי הנני מקים את הכשדים הגוי המר והנמהר ההולך למרחבי ארץ לרשת משכנות לא לו |
אים ונורא הוא ממנו משפטו ושאתו יצא |
וקלו מנמרים סוסיו וחדו מזאבי ערב ופשו פרשיו ופרשיו מרחוק יבאו--יעפו כנשר חש לאכול |
כלה לחמס יבוא מגמת פניהם קדימה ויאסף כחול שבי |
והוא במלכים יתקלס ורזנים משחק לו הוא לכל מבצר ישחק ויצבר עפר וילכדה |
אז חלף רוח ויעבר ואשם זו כחו לאלהו |
הלוא אתה מקדם יהוה אלהי קדשי--לא נמות יהוה למשפט שמתו וצור להוכיח יסדתו |
טהור עינים מראות רע והביט אל עמל לא תוכל למה תביט בוגדים--תחריש בבלע רשע צדיק ממנו |
ותעשה אדם כדגי הים--כרמש לא משל בו |
כלה בחכה העלה--יגרהו בחרמו ויאספהו במכמרתו על כן ישמח ויגיל |
על כן יזבח לחרמו ויקטר למכמרתו כי בהמה שמן חלקו ומאכלו בראה |
העל כן יריק חרמו ותמיד להרג גוים לא יחמול |