”את המכתב הראשון כתוב אל ראש קהילת אפסוס. אלה דבריו של האוחז ביד ימינו את שבעת הכוכבים, והמתהלך בין שבע מנורות הזהב: |
’אני יודע את כל מעשיך הטובים; ראיתי את עמלך הקשה, את כוח סבלך ואני יודע שאינך סובל אנשים רשעים. בחנת בזהירות את דברי אלה שטוענים שהם שליחי האדון, וגילית שלא היו דברים מעולם – הם אינם שליחים, אלא שקרנים! |
בסבלנות ובאורך־רוח סבלת רבות למעני. |
אך דבר אחד יש לי נגדך: עזבת את אהבתך הראשונה! |
חשוב לרגע עד היכן הידרדרת! חזור בתשובה ונהג כפי שנהגת לראשונה. אם לא תחזור בתשובה, אבוא ואסיר את מנורתך ממקומה. |
לזכותך ייאמר שאתה מתעב את מעשי הניקולסים כשם שאני מתעב אותם. |
מי שמסוגל לשמוע – שיקשיב לדברי הרוח אל הקהילות. למנצח אתן לאכול מפרי עץ החיים שנמצא בגן־העדן של אלוהים.‘ |
”את המכתב השני כתוב אל ראש קהילת זמירנא. אלה דברי הראשון והאחרון אשר מת וקם לתחייה: |
’אני יודע שאתה סובל קשות בגלל אמונתך, ואני יודע על העוני שלך, אך דע שמצפה לך עושר רב בשמים! אני גם יודע שמתנגדיך לועגים לך ומקללים אותך – הם קוראים לעצמם”יהודים“, אך למעשה הם קהילתו של השטן! |
אני מזהיר אותך מראש: אל תפחד מפני הסבל שעומד לבוא עליך! בקרוב ישליך השטן אחדים מכם לכלא, כדי לנסותכם, וסבלכם יימשך עשרה ימים. היה נאמן עד מוות ואעניק לך את כתר החיים. |
מי שמסוגל לשמוע – שיקשיב לדברי הרוח אל הקהילות. המנצח לא ימות במוות השני.‘ |
”את המכתב השלישי כתוב אל ראש קהילת פרגמוס. אלה דבריו של המחזיק בחרב החדה בעלת הלהב הכפול: |
’אני מכיר את עיר מגוריך – עיר שמרבית תושביה משרתים את השטן! למרות זאת שמרת על נאמנותך ולא התכחשת לי גם כאשר אנטיפס, עדי הנאמן, נרצח בעירכם על־ידי משרתי השטן. |
אף־על־פי־כן יש לי נגדך כמה דברים: יש ביניכם כאלה שדבקים בתורת בלעם, אשר לימד את בלק כיצד להשחית את עם־ישראל; לאכול זבחים שהוקרבו לאלילים, לזנות ולנאוף. |
מלבד זאת יש ביניכם כאלה שדבקים בתורת הניקולסים אשר תיעבתי. |
חזור בתשובה! אם תסרב, אבוא אליך בשעה בלתי צפויה ואלחם באנשים האלה בחרב פי. |
מי שמסוגל לשמוע – שיקשיב לדברי הרוח אל הקהילות. את המנצח אאכיל מן נסתר, ואתן לו אבן לבנה שעליה חרוט שם חדש שידוע אך ורק למקבל האבן.‘ |
”את המכתב הרביעי כתוב אל ראש קהילת תיאטירא. אלה דברי בן־האלוהים אשר עיניו כלהבת אש ורגליו כנחושת נוצצת: |
’אני יודע את מעשיך הטובים, את אהבתך, אמונתך, עבודתך וכוח סבלך, ואני שמח לראות כיצד אתה הולך ומרבה את מעשיך הטובים. |
בכל זאת, יש לי נגדך דבר אחד: אתה מניח לאישה הזאת איזבל, שקוראת לעצמה נביאה, להסית את המאמינים לזנות ולנאוף. היא מסיתה אותם לנהל חיים בלתי־מוסריים ולאכול זבחים שהוקרבו לאלילים. |
נתתי לה הזדמנות לחדול ממעשיה המושחתים ולחזור בתשובה, אך היא סירבה. |
שים לב למה שאעשה לה: ארתק אותה למיטתה, ואם אלה שמנאפים איתה לא יחזרו בתשובה, אגרום להם צער וסבל נורא. |
גם את בניה אהרוג, וכל הקהילות תדענה שאני, האלוהים, בוחן כליות ולב ומשלם לכל איש כמעשיו. |
אני פונה אל שאר המאמינים בתיאטירא – אל אלה שלא הלכו בעקבות איזבל ולא למדו את”האמת העמוקה“של תורת השטן – ואומר: לא אכביד עליכם בעול נוסף, אולם שימרו היטב על מה שיש לכם עד שובי. |
למנצח ששומר על מעשי עד הסוף אתן שלטון על הגויים. |
הוא ינהיגם בשבט ברזל, וינפצם לרסיסים ככלי ביד היוצר. |
אכן, סמכותו תהיה כסמכות שקיבלתי אני מאבי. גם את כוכב השחר אתן למנצח. |
מי שמסוגל לשמוע – שיקשיב לדברי הרוח אל הקהילות.‘ |