< UMakho 6 >

1 UJesu wasuka lapho waya edolobheni lakibo, ehamba labafundi bakhe.
זמן קצר לאחר מכן חזרו ישוע ותלמידיו לנצרת – עירו של ישוע.
2 Kwathi ngeSabatha wafundisa esinagogweni, abanengi abamuzwayo bamangala. Babuzana bathi, “Indoda le yazithatha ngaphi izinto zonke lezi? Yinhlakanipho enganani le ayiphiwayo aze akwazi lokwenza imimangaliso!
בשבת הלך ישוע לבית הכנסת ולימד את הקהל. אנשים רבים התפלאו מאוד על חוכמתו ועל הניסים שחולל. אך הם ידעו שהוא אחד מהם ושהוא גר בסביבה וקראו:”הוא אינו טוב מאתנו. הוא סך הכול נגר פשוט, בנה של מרים ואחיהם של יעקב, יוסף, יהודה ושמעון; ואחיותיו גרות כאן בינינו.“הדבר גרם להם עלבון.
3 Kanti angithi nguye yini umbazi lo? Kayisindodana kaMariya yini le, umnewabo kaJakhobe, loJosefa, loJuda loSimoni? Odadewabo angithi bakhona khonapha?” Lokho kwenza bamsola.
4 UJesu wathi kubo, “Umphrofethi kalalo udumo kuphela edolobheni lakibo, phakathi kwezihlobo zakhe lendlini yakwabo.”
”הנביא הוא מכובד רק בקרב אנשים זרים“, השיב להם ישוע.”בני עירו, בני משפחתו וחבריו לעולם אינם מכבדים אותו.“
5 Wayengeke enze izimangaliso khona, ngaphandle kokubeka izandla ebantwini abalutshwana abagulayo ukuba abasilise.
בגלל חוסר אמונתם לא יכול היה ישוע לעשות שם מעשי גבורה גדולים. הוא רק הניח את ידיו על מספר חולים וריפא אותם.
6 Njalo wamangaliswa yikusilela kwabo ekukholweni. UJesu wasenquma efundisa imizi ngemizi.
חוסר אמונתם הדהים אותו מאוד. לאחר מכן עבר ישוע מכפר לכפר ולימד את האנשים.
7 Wabiza abalitshumi lambili beza kuye, wabathumela ngababili wabapha amandla phezu kwemimoya emibi.
הוא קרא אליו את שנים־עשר התלמידים, נתן להם סמכות וכוח לגרש רוחות רעות ושדים, ושלח אותם בזוגות אל הכפרים והערים.
8 Imilayo yakhe yayiyile: “Lingathwali lutho kuloluhambo ngaphandle kwentonga, lingathwali isinkwa, isikhwama loba yimali emabhantini enu.
הוא אמר להם שלא ייקחו איתם דבר מלבד מקל הליכה; לא מזון, לא שמיכות, לא כסף ולא בגדים נוספים או זוג נעליים נוסף.
9 Ligqoke amanyathela kodwa lingathwali esinye isigqoko.
10 Lapho lingena endlini ethile, hlalani khona lize lisuke kulelodolobho.
”בכל כפר הישארו אצל מארח אחד בלבד; אל תעברו ממקום למקום“, הורה להם ישוע.
11 Nxa indawo ethile ingalamukeli loba ingalilaleli, dlulani kuleyondawo lithintithe uthuli ezinyaweni zenu kube yibufakazi bokubalahla.”
”אם במקום כלשהו לא יקבלו אתכם ולא יקשיבו לכם, לכו משם. אך לפני שתלכו נקו את האבק מרגליכם, כדי שהאנשים יראו שמילאתם את חובתכם ועתה הנכם עוזבים אותם לגורלם.“
12 Basuka bahamba betshumayela ukuthi abantu kabaphenduke.
וכך יצאו השליחים לדרך. לכל מי שפגשו בדרך קראו לחזור בתשובה ולהפסיק לחטוא.
13 Bakhupha amadimoni amanengi njalo bagcoba abantu abanengi abagulayo ngamafutha babasilisa.
הם גרשו שדים רבים, ריפאו הרבה חולים ומשחו אותם בשמן.
14 Inkosi uHerodi yezwa ngalokhu, ngoba ibizo likaJesu laselisaziwa kakhulu. Abanye babesithi, “UJohane uMbhaphathizi uvukile kwabafileyo, yikho amandla amangalisayo esebenza kuye.”
גם המלך הורדוס שמע על אודות ישוע, משום שכולם דיברו על הניסים שחולל. המלך חשב את ישוע ליוחנן המטביל שקם לתחייה, ולכן אמר:”איני מתפלא על כך שהוא יכול לעשות ניסים ונפלאות.“
15 Abanye bathi, “Ungu-Elija.” Kwabuye njalo abanye bathi, “Ungumphrofethi, njengomunye wabaphrofethi basendulo.”
אנשים אחרים חשבו את ישוע לאליהו הנביא שקם לתחייה; היו שטענו כי ישוע הוא נביא חדש בדומה לנביאים שחיו בעבר.
16 Kodwa kwathi uHerodi ekuzwa lokhu wathi, “UJohane, indoda engayiquma ikhanda usevukile kwabafileyo!”
”לא“, אמר המלך הורדוס בהחלטיות.”אני בטוח שזהו יוחנן, האיש שאת ראשו כרתי. הוא קם לתחייה!“
17 Ngoba uHerodi yena ngokwakhe wayekhuphe ilizwi lokuthi uJohane abanjwe, wathi kabotshwe aphoselwe entolongweni. Wakwenza lokho ngenxa kaHerodiyasi, umfazi womfowabo uFiliphu ayesemthethe.
זמן מה קודם לכן שלח הורדוס חיילים לאסור את יוחנן, כי יוחנן אמר שאסור להורדוס להתחתן עם הורודיה – אשת אחיו פיליפוס.
18 Ngoba uJohane wayelokhu esithi kuHerodi, “Kawuvunyelwa ukuthi uthathele umfowenu umfazi.”
19 Ngakho uHerodiyasi wahlala elesikhwili loJohane efuna ukumbulala. Kodwa waswela indlela yokumbulala,
הורודיה שנאה את יוחנן בשל כך ורצתה במותו כנקמה, אולם לשם כך היה עליה לקבל את רשותו של הורדוס.
20 ngoba uHerodi wayemesaba uJohane emvikela, ngokumazi ukuthi wayeyindoda elungileyo njalo engcwele. Nxa wayemuzwa uJohane, wayedideka kakhulu, kodwa ethanda ukumlalela.
ואילו הורדוס כיבד את יוחנן ולא הרשה להורודיה לפגוע בו, כי ידע שיוחנן הוא אדם ישר וקדוש. הורדוס אהב מאוד להקשיב לדברי יוחנן אף כי גרמו לו מבוכה.
21 Ekucineni lafika elingaliyo. Ngelanga lesikhumbuzo sokuzalwa kwakhe uHerodi wenza idili lezikhulu zakhe labalawuli bempi kanye labakhokheli abaziwayo eGalile.
ביום הולדתו של הורדוס הייתה להורודיה הזדמנות מצוינת להשיג את מבוקשה. המלך ערך מסיבה גדולה לכל האנשים החשובים, לקציני הצבא ולמושלי הגליל.
22 Kuthe indodakazi kaHerodiyasi isifikile yagida kamnandi yathokozisa uHerodi lezethekeli zakhe edilini. Inkosi yasisithi entombazaneni, “Ngicela loba yini, ngizakupha.”
בתה של הורודיה נכנסה לאולם ושעשעה את האורחים בריקודים. הורדוס נהנה כל־כך מריקודיה עד שנשבע בפזיזות:”חי נפשי, את יכולה לבקש ממני כל מה שתרצי ואני מבטיח שתקבלי זאת; עד חצי המלכות אתן לך!“
23 Wamthembisa wafunga wathi, “Loba yini oyicelayo ngizakupha kungaze kube yingxenye yombuso wami.”
24 Yaphuma intombazana yayakuthi kunina, “Kambe ngiceleni?” Waphendula wathi, “Ikhanda likaJohane uMbhaphathizi.”
הבת יצאה מהאולם בהתרגשות ומיהרה להתייעץ עם אמה. הורודיה הורתה לה מיד:”בקשי ממנו את ראשו של יוחנן המטביל!“
25 Masinyane intombazana yatheleka enkosini isilesicelo leso, yathi: “Ngifuna ukuthi ungiphe khathesi nje ikhanda likaJohane uMbhaphathizi lisemganwini.”
הבת מיהרה חזרה אל המלך וקראה:”אני רוצה את ראשו של יוחנן המטביל על מגש ומיד!“
26 Inkosi yakhathazeka kakhulu, kodwa ngenxa yezifungo zayo langenxa yezethekeli zayo kayithandanga ukusala isicelo.
המלך נמלא צער רב, אך לא יכול היה להפר את שבועתו בנוכחות האורחים,
27 Ngakho yahle yathumela umbulali ukuba alethe ikhanda likaJohane. Yahamba indoda yamquma ikhanda uJohane entolongweni,
אז שלח את אחד משומרי ראשו אל הכלא, כדי לכרות את ראשו של יוחנן. השומר כרת את ראשו של יוחנן והביאו חזרה על מגש. הוא מסר את המגש לבת, וזו מסרה אותו לאמה.
28 yaliletha ikhanda lisemganwini. Yalethula entombazaneni, yona yalipha unina.
29 Bathi bekuzwa lokho abafundi bakaJohane beza bathatha isidumbu bayasingcwaba ethuneni.
כאשר שמעו תלמידי יוחנן מה שקרה, באו לקחת את גופתו וקברו אותה לפי הדת.
30 Abapostoli babuthana kuJesu bambikela konke ababekwenzile labakufundisayo.
בינתיים חזרו השליחים ממסעם וסיפרו לישוע כל מה שעשו ולימדו.
31 Kwathi ngoba kwakufika abantu abanengi kakhulu abanye besuka baze baswele ithuba lokudla, wathi kubo, “Ngilandelani lodwa siye endaweni ethuleyo ukuze siphumule.”
”הבה ניקח חופשה קצרה מן הקהל הרב הזה וננוח במקום שקט – הרחק מכול המולה“, הציע ישוע, כי אנשים כה רבים באו אליהם, כך שלא היה להם זמן לאכול.
32 Yikho bahamba bebodwa ngesikepe baya endaweni esithekileyo.
ישוע ותלמידיו הפליגו בסירה למקום שבו קיוו לנוח.
33 Kodwa abanengi abababonayo besuka babananzelela babaxhuma begijima ngezinyawo bevela kuwo wonke amadolobho babaqalela ukuyafika.
אך אנשים רבים ראו אותם בעת שעזבו ורצו לפניהם לאורך החוף; הם כבר המתינו לישוע ותלמידיו במקום שבו עגנה הסירה.
34 UJesu uthe esehla esikepeni wabona ixuku labantu elikhulu wabazwela usizi ngoba babenjengezimvu ezingelamelusi. Ngakho wasebafundisa izinto ezinengi.
כאשר ירד ישוע מהסירה וראה את הקהל שחיכה לו על החוף, נמלא חמלה, כי הם נראו בעיניו כעדר ללא רועה. הוא לימד אותם דברים רבים שהיה עליהם לדעת.
35 Ngalesi isikhathi kwasekusemini kakhulu, ngakho abafundi bakhe beza kuye bathi, “Le yindawo esesikhaleni, njalo sekusemini kakhulu.
עם רדת הערב באו התלמידים לישוע וביקשוהו:”אמור לכל האנשים האלה שילכו לקנות מזון בכפרי הסביבה, כי השעה מאוחרת ובמקום השומם הזה אין דבר לאכול.“
36 Tshela abantu bahambe ukuze baziyele emadolobheni lasemizini bayezithengela abangakudla.”
37 Kodwa waphendula wathi, “Bapheni lina ukudla.” Bathi kuye, “Lokho kungathatha umholo wendoda owenyanga eziyisificaminwembili! Uthi sihambe siyochitha imali engako sithenge isinkwa sibaphe badle?”
”אתם בעצמכם תאכילו אותם.“השיב ישוע.”במה נאכיל אותם?“שאלו התלמידים בתמיהה.”נצטרך הון תועפות כדי לקנות אוכל לכל האנשים האלה!“
38 Wabuza wathi, “Lilezinkwa ezingaki na? Ake liyokhangela.” Sebezibonile bathi, “Zinhlanu lenhlanzi ezimbili.”
”לכו לראות כמה ככרות לחם יש לנו“, אמר ישוע. הם חזרו ואמרו:”יש בידינו חמש ככרות לחם ושני דגים.“
39 UJesu wasebalaya ukuthi bahlalise bonke abantu phansi etshanini ngamaxuku.
ישוע ביקש מהקהל לשבת על הדשא, ולשבת בשורות של חמישים או מאה איש.
40 Yikho bahlala phansi ngamaxuku alikhulu. Abanye ngamatshumi amahlanu.
41 Ethatha izinkwa ezinhlanu lenhlanzi ezimbili wakhangela ezulwini, wabonga, wasehlephuna izinkwa. Waseziqhubela abafundi bakhe ukuba bazabele abantu. Waphinda wabehlukanisela inhlanzi zombili.
הוא לקח את חמש ככרות הלחם ואת שני הדגים, הביט לשמים, ביקש מאלוהים שיברך את האוכל. לאחר מכן פרס את הלחם ונתן לכל אחד מתלמידיו פרוסת לחם וחתיכת דג, כדי שיגישו לקהל.
42 Bonke badla basutha,
והאנשים אכלו עד ששבעו לחלוטין!
43 abafundi basebebutha imvuthu zezinkwa lenhlanzi bagcwalisa izitsha ezilitshumi lambili.
כחמשת־אלפים גברים (לא כולל נשים וילדים) השתתפו בארוחה, ולבסוף כשנאספו הפירורים והשאריות מהארץ הם מילאו שנים־עשר סלים.
44 Abadlayo babengamadoda azinkulungwane ezinhlanu.
45 Masinyane uJesu wenza ukuthi abafundi bakhe bangene esikepeni bahambe bamandulele eBhethisayida, yena esavalelisana labantu.
בתום הארוחה ביקש ישוע מתלמידיו לעלות לסירה ולשוט לבית־צידה, שם יפגוש אותם מאוחר יותר. ישוע עצמו נשאר להיפרד מהקהל ולשלח אותו הביתה.
46 Esehlukene labo, waya ewatheni lwentaba ukuyakhuleka.
לאחר שעזבו כולם עלה ישוע על אחד ההרים להתפלל.
47 Kwathi sekuhlwile isikepe sasiphakathi laphakathi kwechibi, yena eyedwa emhlabathini.
בלילה, בזמן שהתלמידים היו בסירה באמצע הים וישוע היה על החוף,
48 Wabona abafundi begwedla ngamandla emagagasini ngoba umoya wawuphambana labo. Kwathi ngomlindo wesine ebusuku waya kubo ehamba phezu kwechibi. Wayengathi usesedlula kubo
הוא ראה שתלמידיו בצרה – שהם חותרים בחוזקה ונאבקים עם הרוח והגלים. בערך בשעה שלוש בבוקר הלך אליהם ישוע כשהוא פוסע על־פני המים,
49 kodwa bathi bembona ehamba phezu kwesiziba bacabanga ukuthi lithonga. Bahlaba umkhosi
אולם כשראו התלמידים אדם הולך על־פני המים, נבהלו מאוד וצרחו מפחד, כי חשבו שראו רוח רפאים.
50 ngoba bonke bambona besaba. Masinyane wabakhulumisa wathi, “Manini isibindi! Yimi. Lingesabi.”
ישוע דיבר אליהם מיד והרגיע אותם:”אל תפחדו; זה אני!“
51 Wasengena kubo esikepeni umoya wahle wathula. Bamangala kakhulu,
הוא עלה לסירה והרוח פסקה. התלמידים ישבו שם נבוכים לגמרי ולא הבינו כיצד זה קרה,
52 ngoba babengazwisisanga ngezinkwa; inhliziyo zabo zazilukhuni.
כי למרות הפלא של הערב הקודם הם עדיין לא הפנימו את מה שקרה.
53 Bathi sebechaphile, bafikela eGenesaretha bamisa khonapho.
ישוע ותלמידיו הגיעו לגינוסר, קשרו את הסירה ועלו לחוף. אנשי המקום הכירו מיד את ישוע,
54 Bonela ukuphuma esikepeni abantu bahle bamnanzelela uJesu.
55 Bagijima indawana yonke kulowomango bethwala abagulayo ngamacansi bebasa kuzozonke indawo ababemzwela khona.
ומיהרו לספר לכל אנשי הסביבה את דבר בואו. האנשים החלו להביא אליו חולים רבים על מיטות ואלונקות.
56 Loba wayengaze aye ngaphi, emizini, emadolobheni loba emaphandleni, babeka abagulayo ezindaweni zokuthengisela. Bamncenga ukuthi abavumele bathinte nje umphetho wesigqoko sakhe, kwathi bonke labo abamthintayo basila.
הם נשאו את החולים לכל מקום שישוע הלך – לכפר, לעיר או לשדה – והתחננו לפניו שירשה להם לפחות לגעת בכנף בגדו; וכל מי שנגע בו נרפא.

< UMakho 6 >