< Hebruute 6 >

1 Kristaan tiitkhaap ah we nyootmui leh we nyootmui eh thaknang ibah ehak thong eh ih. Seng loong lah langka mootkaat tiit nyia Rangte suh lah hanpi theng tiit adoh seng tah we chap ke;
הבה נשאיר מאחורינו את האלף־בית של בשורת המשיח, ונתקדם ללימוד מעמיק יותר של תורתו. איננו צריכים לשוב ולהדגיש את החשיבות של חזרה בתשובה ממעשים רעים ושל אמונתנו בה׳.
2 juungtem tiit nyootsoot, lak ih taajoh ano soomkot tiit, etek nawa ngaaksaat tiit, eno roitang raang ih dande tiit loong ah lawoot waan theng. (aiōnios g166)
איננו צריכים לשוב וללמד אתכם את יסודות תורת הטבילות, סמיכת ידיים, תחיית המתים ומשפטו של אלוהים. (aiōnios g166)
3 Rangte thung mok pun abah seng marah re theng ah erah re ih.
בעזרת אלוהים נתקדם עתה באמונתנו.
4 Mamah liidoh, ngo ih heh tuungmaang thiin haatta ah mamah we ngaak sekthun thuktheng ah? Taksiit neng loong ah Rangte weephaak ni elang erumta; neng loong ih rangmong nawa lakkot nyia Esa Chiiala lakbi ah ethaak choh ih rumta;
אם הבנתם פעם את משמעות דברי אלוהים, טעמתם מטוב השמים, קיבלתם את רוח הקודש,
5 neng ih Rangte jengkhaap ah ese ngeh thoijat eh rumta, eno liwang dowa roidong adi chaan aphaan jeela ah ejat ih rumta. (aiōn g165)
האמנתם בדבר־אלוהים וקיימתם אותו, הרגשתם בכוחו ובטובו, (aiōn g165)
6 Eno neng ih neng tuumaang ah mat haat ih rumta! Neng loong ah we ngaak lekthuk thuk subah rapne echaan ang ah, mamah liidih Rangte Sah ah neng loong ah ih bangphak ni we tekbot rumha eno midung ni rakri dong thuk rumla.
ולמרות כל זאת פניתם לו עורף, אין לכם כל אפשרות לחזור בתשובה כפי שנהגתם לראשונה. מדוע? מפני שבבגידתכם במשיח אתם חוזרים וצולבים אותו כביכול, וכך אתם חושפים אותו לבושה וחרפה בפומבי.
7 Marah hah adi rangphaat phaatla nyia potiik polak seela ah phek phekte suh ese eno erah ah Rangte ih roomseetam koha.
אדמה שסופגת את הגשם שיורד עליה, ומצמיחה כל טוב לתועלת בעל־האדמה, היא אדמה שאלוהים ברך.
8 Enoothong marah di theng anaam nyia suh anah dongla loong bah thaangmuh, erah loong ah suh bah Rangte ih choophaan phaan ih tamha, eno neng loong ah we nawa ih thet haat rum ah.
ואילו אדמה שמצמיחה רק קוץ ודרדר היא אדמה מקוללת שאינה מועילה לאיש, ובמוקדם או במאוחר תישרף.
9 Enoothong erah likhiik jeng ih boh, mongnook phoh ano loong, sen ah subah kamkam ih laalomli. Seng ih ejat ehi sen suh khopiiroidong ah romseetam ese koh halan.
אחים יקרים, אני מדבר אמנם בלשון חריפה, אך אני בטוח שאינכם זקוקים לתוכחתי זאת. אני משוכנע שחייכם נושאים פרי מבורך כתוצאה מאמונתכם וישועתכם,
10 Rangte ih mih tah danka. Heh ih an timjih re raangtu erah tabe haatka nyia huinong nong huitu ah nyia amadi uh Kristaan loong huinong ah nong hui ruh ehu rah uh tabe haatka.
כי אלוהים נוהג בצדק ובהגינות. כיצד הוא יכול לשכוח את עמלכם הקשה למענו, ואת האהבה שאתם מגלים למען שמו כשאתם עוזרים לאחיכם המאמינים?
11 Seng nookli ah langla, senthung sentak kot ah hethoon tuk ih toom ang ah, eno juuba sen ih laalom han ah amiisak ih choh an.
אנו משתוקקים שתמשיכו לאהוב את הזולת כל ימי חייכם, כדי שתקבלו את שכרכם בבוא העת.
12 Sen edem ang an rah suh tah nook ke, enoothong ngo ih Rangte suh hanpiiha nyia enaan eha likhiik angsuh eno Rangte ih tiimjih raangtaan ih kakhamta erah ah chola suh ba nookli.
איננו רוצים שתתעצלו, אלא שתלכו בעקבות אלה שזכו בהבטחות ה׳ בזכות אמונתם וסבלנותם.
13 Abraham suh Rangte ih kakhamta, erah kakham jun ih re suh thoom hoonta. Heh thaknang ih elong laje tungkaang di, thoom hoonta adi Rangte ih heh teeteewah men seta.
כשהבטיח ה׳ לברך את אברהם הוא נשבע בעצמו, שהרי אין גדול מאלוהים כדי להישבע בו,
14 Heh ih liita, “Ngah ih an damdi kakham hang, an suh romseetam koha eno an sutoom satoom hantek koha.”
ואמר:”ברך אברכך והרבה ארבה את זרעך“.
15 Abraham ih naan ano bansokta, eno Rangte ih heh suh marah raangtaan ih kakhamta erah echoh eta.
לאחר שאברהם המתין בסבלנות, קיים ה׳ את הבטחתו והעניק לו את יצחק בנו, שצאצאיו רבים מספור.
16 Seng ih thoomhoon ih di, seng men thaknang ih wahoh men ah elong ih sehi, eno erah thoomhoon rah ih daanmui jengmui thoontang phansiit ha.
בדרך כלל אדם נשבע במישהו גדול ממנו, כדי שזה יכפה עליו לקיים את הבטחתו, או יעניש אותו אם הפר את אשר הבטיח. השבועה שמה קץ לכל ויכוח בנוגע לקיום ההבטחה.
17 Rangte ih kakham thinta ah chote loong asuh baat ha, heh ih tiim raangtaan ih kakhamta, erah timtok doh uh tah lekka ang ah; erah thoidi kah khamha khodi uh thoom we boot hoonta.
משום כך, כשרצה אלוהים לשכנע את מקבלי ההבטחה שאין הוא עומד לשנות את דעתו, חיזק אותה בשבועה.
18 Jengkhaap enyi je ah, erah maatok uh tah lekka, Rangte tah leekka nyia tah lekka. Seng marah heh damdi epui eliite loong asuh rapne chaan chotheng, seng laalom ah rak thuk suh ah.
אלוהים העניק לנו את הבטחתו ואת שבועתו – שני דברים שבהם אנו יכולים לבטוח ללא צל של ספק, שכן אלוהים אינו יכול לשקר. ואנחנו, שנמלטנו אליו לישועה ולמחסה, יכולים עתה להתעודד ממקור כוחו ומהתקווה שבהבטחתו.
19 Seng roidong raangtaan ih erah laalomli ah jaankeng likhiik. Emah ang abah punpiipi nyia elang jaatjaat ih ah, Erah laalom ah ih rangmong rangsoomnok ni nyuh tin ha dowa ih esa khotok di esaathoon adoh thoksiit he.
תקווה זו שבה אנו אוחזים היא כעוגן בטוח לנפשותינו, והיא מחברת אותנו אל אלוהים עצמו מאחורי פרוכת השמים,
20 Seng raangtaan ih Jisu seng jaakhoh ni wangta eno sa rookwe raangtaan ih heh ah Melkijadek likhiik romwah phokhoh ih hoonla. (aiōn g165)
מקום שאליו הלך המשיח לפנינו, בתפקידו הרם ככהן הגדול במעמד מלכי־צדק, כדי לסנגר עלינו לפני אלוהים. (aiōn g165)

< Hebruute 6 >