Ephisiate 5

1 Sen loong ah Rangte suh asah angphiino, sen uh heh likhiik angsuh sumthun ejih.

עליכם ללכת בעקבות אלוהים, כי אתם ילדיו והוא אוהב אתכם.

2 Sen loong roidong doh minchan eje ang theng, Kristo ih seng loong minchan heeno heh roidong kota ah likhiik ah, heh roidong ah phontum tingtak ah likhiik seng khojoop roop kota eno erah suh Rangte ah eroon ela.

אהבו איש את רעהו, כשם שהמשיח אהב אותנו וביטא אהבה זאת בהקריבו את עצמו למעננו, כדי לסלוח על חטאינו, וקורבנו היה רצוי לאלוהים.

3 Sen loong ah Rangte mina angphiino, sen jaachi nah roomjup roomtong, ethih ekhah adoleh nyamnyook loong jeela ah tapunka ang ah.

בכל הנוגע למעשי זנות למיניהם, מעשי טומאה ואהבת בצע – אפילו אל תזכירו אותם! נושאים אלה אינם הולמים שיחת מאמינים משיחיים.

4 Adoleh mih thetkhat jengkhaap, mih tam jengkhaap adoleh ethookchaat ettheng jengkhaap loong ah lajeng theng. Erah nang ebah Rangte suh lakookmi li an.

הימנעו גם מניבול־פה, דברי שטות וליצנות – אין הם הולמים אתכם! לעומת זאת, הזכירו איש לרעהו את טוב־לבו של אלוהים והיו אסירי תודה.

5 Sen ih jat ehan roomjup roomtongte, ethih ekhah mina, adoleh nyamnyook ramkaate (nyamnyook ah tongmih soomtuute thanthan) ah Rangte nyia Kristo Hasong nah tachoh wangka.

דעו לכם כי הזונים ואוהבי הבצע, שאינם אלא עובדי אלילים, לעולם לא יירשו את מלכות האלוהים והמשיח, כי הם אוהבים את דברי העולם הזה יותר מאשר את אלוהים.

6 O ih uh lalangka jengkhaap nawa ih naktoom mokwaan han; heh jeng laboichaatte mina sak nah Rangte tenkhat raaha.

אל תניחו לאיש להתעות אתכם בנושא זה, כי בגלל חטאים כאלה ישפוך אלוהים את זעמו על מי שמורד בו.

7 Erah likhiik mina damdoh lajamwaan theng.

אף אל תתחברו עם אנשים כאלה!

8 Sen teenuh teewah rangnak ni angtan, enoothong Teesu noksong ih hoon anno, sen loong ah rangwu ni. Erah raangtaan ih sen loong ah rangwu mih likhiik ih songtong an,

פעם חייתם בחשכה ובחטא, אך כעת אתם חיים באור אדוננו, והתנהגותכם צריכה להוכיח זאת.

9 tiimnge liidi rangwu ah ih mathan ese, kateng, nyia amiisak tiit ah thoksiit hala.

שכן פרי הרוח והאור הוא כל דבר טוב, צודק ואמיתי.

10 Seng Teesu ah tiimjih suh roonla erah jat suh thun an.

השתדלו ללמוד מה רצוי בעיני אדוננו.

11 Mina loong ah lalang lajang reeraang rumla adoh sen roong reeraangjih tah angka, erah nang ebah neng loong ah rangwu nah doksiit an. (

אל תשתתפו במעשים רעים למיניהם שאינם מביאים כל תועלת, אלא הוקיעו אותם!

12 Amiimiidi husah ni erah reeraang rumla ah rakmu riike jih.)

בושה וחרפה היא מה שעושים הרשעים בסתר.

13 Eno neng husah ni reela loong ah rangwu nah angta no, neng dangjang ah wuusa nah dongjat thuk ah;

כשאתה חושף אותם לאור נראים חטאיהם בבירור, ובמקום שבו ניתן לראות בבירור יש אור.

14 tiimnge liidi rangwu nah angta no jirep ah rangwu eh hoon ah. Erah raangtaan ih tiitthaak jeela, “Saat an, mokjupte loong, etek nawa esaat ih an, eno sen khothung nah Kristo ah phaak ah.”

על כן נֶאֱמַר:”התעורר, אתה הישן, קום מן המתים והמשיח יאיר עליך!“

15 Erah raangtaan ih rapniine ih songtong an. Tiim uh lajatte mina songtongla ah likhiik ih nak songtong an, erah nang ebah mongtham ese jatte likhiik eh songtong an.

לפיכך התנהגו בזהירות, שכן אלה הם ימים קשים. אל תהיו שוטים, אלא חכמים, ונצלו היטב כל הזדמנות לעשות מעשים טובים.

16 Sen saapoot ah mootse kaatse nah maak an, tiimnge liidi aanapja rangwu saakaan ah ethih.

17 Erah raangtaan ih, nak baang thaang an, seng Teesu ih tiim reethuk thung ah erah mokah an.

אל תתנהגו בחוסר מחשבה, אלא השתדלו להבין מה רוצה האדון שתעשו, ועשו זאת!

18 Kham ah jok anno nakmok an, erah ih bah anba thet haat ho, erah nang ebah, Chiiala damdoh tong an.

אל תרבו בשתיית יין, כי שתייה מרובה גורמת למעשים רעים. לעומת זאת, מלאו עצמכם ברוח הקודש והניחו לו לשלוט בכם.

19 Sen loong ah rangsoom boongkaat, seehoon damdoh roongwaan an; eno sen ten ih jam anno seng Teesu suh rangphoong rangsoom seehoon boongkaat ah se koh an.

בפגשכם זה את זה שוחחו על אודות האדון, צטטו מזמורי תהלים, שירו שירים רוחניים וזמרו לאלוהים בלבבכם.

20 Seng Teesu Jisu Kristo mendoh, seng Wah Rangte suh saarookwet lakookmi li an.

הודו תמיד על כל דבר לאלוהים אבינו בשם ישוע המשיח אדוננו.

21 Wasiit ih wasiit jeng chaatchaat eh an tiimnge liidoh sen ih Kristo soomtu han.

כבדו את המשיח על־ידי כניעתכם איש לרעהו.

22 Hesanuh loong, Teesu jeng chaatchaat elan ah likhiik sen sawah loong jeng chaatchaat e an.

נשים, עליכן להיכנע ולציית לבעליכן, כשם שאתן נכנעות ומצייתות למשיח.

23 Tiimnge liidi, chaas tokkhodi Kristo chaan aphaan jeela ah likhiik hesanuh tokkhodi hesawah chaan aphaan ah jeela; eno heh sakpuh, chaas adi Kristo heh teeteewah ah chaas pangte.

כי הבעל הוא ראש האישה, כשם שהמשיח הוא ראש הקהילה, שהיא גופו ואשר למענה הקריב את חייו, כדי להושיעה ולדאוג לה.

24 Erah raangtaan ih, chaas heheh ih Kristo suh look haat koha ah likhiik hesanuh loong ah ih neng teenuh hesawah suh look haat kottheng.

אם כן, עליכן, הנשים, להיכנע ברצון לבעליכן בכל דבר, כשם שהקהילה נכנעת למשיח.

25 Hesawah loong, Kristo ih chaas ah minchan ano heh roidong kota ah likhiik sen sanuh ah minchan ih an.

אתם, הבעלים, אהבו את נשותיכם באותה מידה שאהב המשיח את הקהילה, כשהקריב את חייו למענה

26 Kristo ih heh jengkhaap chaan nawa ih chaas ah esa ang thukla, eno ju nawa ih saachot ano saachamcham eh angla.

כדי לזכותה ולקדשה, לרחצה בדבר אלוהים,

27 Kristo ih erah reeta ah langla, chaas ah jaaseemoong—saachamcham tiimdi uh lamoong, amasah taan uh lamak adoleh jihoh tiim nah uh ethih angjih nak toom ang ah ngeh ih reeta.

למען יוכל להעמידה לפניו כקהילה יפה וקדושה, חסרת־דופי, כתם או פגם.

28 Miwah ih neng sanuh ah neng sakpuh minchanha ah likhiik minchan theng. O miwah ih heh sanuh minchanha erah ih heh teeteewah minchanha. (

על הבעלים לאהוב את נשותיהם כמו את עצמם, כי הבעל ואשתו אחד הם.

29 Seng teeteewah o ih uh tamiksukke. Erah nang ebah, Kristo ih chaas riikoi sokboiha ah likhiik sengteewah raangtaan ih jam phaksah hi adoleh riikoi sokboi hi;

הרי איש אינו שונא את גופו, אלא מזין אותו ודואג לו באהבה, כשם שהמשיח דואג לקהילתו, ואנו הרי איברי גופו, בשר מבשרו.

30 tiimnge liidi seng loong ah sakpuh esiit ni roopli.)

31 Rangteele ni amah liiha, “Erah raangtaan ih miwah ih henuh hewah ah thiinhaat ano hesanuh damdoh roongroop ah, eno enyi ah esiit ih hoon ah.”

כפי שאומר הכתוב:”על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו, ודבק באשתו והיו לבשר אחד.“

32 Rangteele adi husah tiit dongjat thuk ha—ngah ih Kristo nyia chaas tiit ah baat hang.

קשר הנשואים הוא דבר מופלא, אך יש בו הקבלה לקשר שבין המשיח והקהילה.

33 Enoothong aradi sen suh eli ih halan; hesawah warep ih hesanuh ah minchan jaatjaat etheng, eno hesanuh nurep ih hesawah ah choomjoot etheng.

אם כן, אני חוזר ואומר: הבעל חייב לאהוב את אשתו כמו את עצמו, והאישה חייבת לכבד את בעלה ולציית לו.