משכיל לאסף האזינה עמי תורתי הטו אזנכם לאמרי-פי |
אפתחה במשל פי אביעה חידות מני-קדם |
אשר שמענו ונדעם ואבותינו ספרו-לנו |
לא נכחד מבניהם-- לדור אחרון מספרים תהלות יהוה ועזוזו ונפלאתיו אשר עשה |
ויקם עדות ביעקב ותורה שם בישראל אשר צוה את-אבותינו-- להודיעם לבניהם |
למען ידעו דור אחרון--בנים יולדו יקמו ויספרו לבניהם |
וישימו באלהים כסלם ולא ישכחו מעללי-אל ומצותיו ינצרו |
ולא יהיו כאבותם-- דור סורר ומרה דור לא-הכין לבו ולא-נאמנה את-אל רוחו |
בני-אפרים נושקי רומי-קשת הפכו ביום קרב |
לא שמרו ברית אלהים ובתורתו מאנו ללכת |
וישכחו עלילותיו ונפלאותיו אשר הראם |
נגד אבותם עשה פלא בארץ מצרים שדה-צען |
בקע ים ויעבירם ויצב-מים כמו-נד |
וינחם בענן יומם וכל-הלילה באור אש |
יבקע צרים במדבר וישק כתהמות רבה |
ויוצא נוזלים מסלע ויורד כנהרות מים |
ויוסיפו עוד לחטא-לו-- למרות עליון בציה |
וינסו-אל בלבבם-- לשאל-אכל לנפשם |
וידברו באלהים אמרו היוכל אל--לערך שלחן במדבר |
הן הכה-צור ויזובו מים-- ונחלים ישטפו הגם-לחם יוכל תת אם-יכין שאר לעמו |
לכן שמע יהוה-- ויתעבר ואש נשקה ביעקב וגם-אף עלה בישראל |
כי לא האמינו באלהים ולא בטחו בישועתו |
ויצו שחקים ממעל ודלתי שמים פתח |
וימטר עליהם מן לאכל ודגן-שמים נתן למו |
לחם אבירים אכל איש צידה שלח להם לשבע |
יסע קדים בשמים וינהג בעזו תימן |
וימטר עליהם כעפר שאר וכחול ימים עוף כנף |
ויפל בקרב מחנהו סביב למשכנתיו |
ויאכלו וישבעו מאד ותאותם יבא להם |
לא-זרו מתאותם עוד אכלם בפיהם |
ואף אלהים עלה בהם ויהרג במשמניהם ובחורי ישראל הכריע |
בכל-זאת חטאו-עוד ולא-האמינו בנפלאותיו |
ויכל-בהבל ימיהם ושנותם בבהלה |
אם-הרגם ודרשוהו ושבו ושחרו-אל |
ויזכרו כי-אלהים צורם ואל עליון גאלם |
ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו-לו |
ולבם לא-נכון עמו ולא נאמנו בבריתו |
והוא רחום יכפר עון-- ולא-ישחית והרבה להשיב אפו ולא-יעיר כל-חמתו |
ויזכר כי-בשר המה רוח הולך ולא ישוב |
כמה ימרוהו במדבר יעציבוהו בישימון |
וישובו וינסו אל וקדוש ישראל התוו |
לא-זכרו את-ידו יום אשר-פדם מני-צר |
אשר-שם במצרים אתותיו ומופתיו בשדה-צען |
ויהפך לדם יאריהם ונזליהם בל-ישתיון |
ישלח בהם ערב ויאכלם וצפרדע ותשחיתם |
ויתן לחסיל יבולם ויגיעם לארבה |
יהרג בברד גפנם ושקמותם בחנמל |
ויסגר לברד בעירם ומקניהם לרשפים |
ישלח-בם חרון אפו--עברה וזעם וצרה משלחת מלאכי רעים |
יפלס נתיב לאפו לא-חשך ממות נפשם וחיתם לדבר הסגיר |
ויך כל-בכור במצרים ראשית אונים באהלי-חם |
ויסע כצאן עמו וינהגם כעדר במדבר |
וינחם לבטח ולא פחדו ואת-אויביהם כסה הים |
ויביאם אל-גבול קדשו הר-זה קנתה ימינו |
ויגרש מפניהם גוים-- ויפילם בחבל נחלה וישכן באהליהם שבטי ישראל |
וינסו וימרו את-אלהים עליון ועדותיו לא שמרו |
ויסגו ויבגדו כאבותם נהפכו כקשת רמיה |
ויכעיסוהו בבמותם ובפסיליהם יקניאוהו |
שמע אלהים ויתעבר וימאס מאד בישראל |
ויטש משכן שלו אהל שכן באדם |
ויתן לשבי עזו ותפארתו ביד-צר |
ויסגר לחרב עמו ובנחלתו התעבר |
בחוריו אכלה-אש ובתולתיו לא הוללו |
כהניו בחרב נפלו ואלמנתיו לא תבכינה |
ויקץ כישן אדני כגבור מתרונן מיין |
ויך-צריו אחור חרפת עולם נתן למו |
וימאס באהל יוסף ובשבט אפרים לא בחר |
ויבחר את-שבט יהודה את-הר ציון אשר אהב |
ויבן כמו-רמים מקדשו כארץ יסדה לעולם |
ויבחר בדוד עבדו ויקחהו ממכלאת צאן |
מאחר עלות הביאו לרעות ביעקב עמו ובישראל נחלתו |
וירעם כתם לבבו ובתבונות כפיו ינחם |