בך-יהוה חסיתי אל-אבושה לעולם |
בצדקתך תצילני ותפלטני הטה-אלי אזנך והושיעני |
היה לי לצור מעון לבוא-- תמיד צוית להושיעני כי-סלעי ומצודתי אתה |
אלהי--פלטני מיד רשע מכף מעול וחומץ |
כי-אתה תקותי אדני יהוה מבטחי מנעורי |
עליך נסמכתי מבטן--ממעי אמי אתה גוזי בך תהלתי תמיד |
כמופת הייתי לרבים ואתה מחסי-עז |
ימלא פי תהלתך כל-היום תפארתך |
אל-תשליכני לעת זקנה ככלות כחי אל-תעזבני |
כי-אמרו אויבי לי ושמרי נפשי נועצו יחדו |
לאמר אלהים עזבו רדפו ותפשוהו כי-אין מציל |
אלהים אל-תרחק ממני אלהי לעזרתי חישה (חושה) |
יבשו יכלו שטני נפשי יעטו חרפה וכלמה--מבקשי רעתי |
ואני תמיד איחל והוספתי על-כל-תהלתך |
פי יספר צדקתך--כל-היום תשועתך כי לא ידעתי ספרות |
אבוא--בגברות אדני יהוה אזכיר צדקתך לבדך |
אלהים למדתני מנעורי ועד-הנה אגיד נפלאותיך |
וגם עד-זקנה ושיבה-- אלהים אל-תעזבני עד-אגיד זרועך לדור לכל-יבוא גבורתך |
וצדקתך אלהים עד-מרום אשר-עשית גדלות אלהים מי כמוך |
אשר הראיתנו (הראיתני) צרות רבות-- ורעות תשוב תחינו (תחיני) ומתהמות הארץ תשוב תעלני |
תרב גדלתי ותסב תנחמני |
גם-אני אודך בכלי-נבל-- אמתך אלהי אזמרה לך בכנור-- קדוש ישראל |
תרננה שפתי כי אזמרה-לך ונפשי אשר פדית |
גם-לשוני-- כל-היום תהגה צדקתך כי-בשו כי-חפרו מבקשי רעתי |