ויהי כאשר נודע לאדון כי שמעו הפרושים אשר ישוע העמיד והטביל תלמידים הרבה מיוחנן׃ |
ואולם ישוע הוא לא הטביל כי אם תלמידיו׃ |
ויעזב את ארץ יהודה וילך שנית הגלילה׃ |
ויהי לו לעבר בארץ שמרון׃ |
ויבא לעיר מערי שמרון ושמה סוכר היא ממול חלקת השדה אשר נתנה יעקב לבנו ליוסף׃ |
ושם באר יעקב וישוע היה עיף מן הדרך וישב לו על הבאר והעת כשעה הששית׃ |
ותבא אשה משמרון לשאב מים ויאמר אליה ישוע תני נא לי לשתות׃ |
כי תלמידיו הלכו העירה לקנות אכל׃ |
ותאמר אליו האשה השמרונית הן יהודי אתה ואיככה תשאל ממני לשתות ואנכי אשה שמרונית כי לא יתערבו היהודים עם השמרונים׃ |
ויען ישוע ויאמר אליה לו ידעת את מתת אלהים ומי הוא האמר אליך תני נא לי לשתות כי עתה שאלת ממנו ונתן לך מים חיים׃ |
ותאמר אליו האשה אדני הן אין לך כלי לשאב בו והבאר עמקה ומאין לך אפוא מים חיים׃ |
האתה גדול מיעקב אבינו אשר נתן לנו את הבאר הזאת וישת ממנה הוא ובניו ובעירו׃ |
ויען ישוע ויאמר אליה כל השתה מן המים האלה ישוב ויצמא׃ |
ואשר ישתה מן המים אשר אנכי נתן לו לא יצמא לעולם כי המים אשר אתן לו יהיו בקרבו למקור מים נבעים לחיי העולמים׃ (aiōn g165, aiōnios g166) |
ותאמר אליו האשה אדני תנה לי המים ההם למען לא אצמא עוד ולא אוסיף לבוא הנה לשאב׃ |
ויאמר אליה ישוע לכי וקראי לאישך ושובי הלום׃ |
ותען האשה ותאמר אין לי איש ויאמר אליה ישוע כן דברת אין לי איש׃ |
כי בעלים חמשה היו לך ואשר לך עתה איננו בעלך לכן אמת הדבר אשר דברת׃ |
ותאמר אליו האשה אדני ראה אנכי כי נביא אתה׃ |
אבותינו השתחוו בהר הזה ואתם אמרים כי ירושלים היא המקום הנבחר להשתחות שמה׃ |
ויאמר אליה ישוע אשה האמיני לי כי תבוא שעה אשר לא בהר הזה אף לא בירושלים תשתחוו לאב׃ |
אתם משתחוים אל אשר לא ידעתם ואנחנו משתחוים אל אשר ידענו כי הישועה מן היהודים היא׃ |
אולם תבוא שעה ועתה היא אשר עבדי אל האמתים ישתחוו לאב ברוח ובאמת כי במשתחוים כאלה חפץ האב׃ |
האלהים רוח הוא והמשתחוים לו צריכים להשתחות ברוח ובאמת׃ |
ותאמר אליו האשה ידעתי כי יבא המשיח הנקרא כריסטוס הוא בבאו יגיד לנו את כל׃ |
ויאמר אליה ישוע אני הוא המדבר אליך׃ |
ויהי הוא מדבר ככה ותלמידיו באו ויתמהו על דברו עם אשה אך לא אמר לו איש מה זה תשאל או מה תדבר עמה׃ |
ותעזב האשה את כדה ותלך העירה ותאמר אל האנשים׃ |
באו וראו איש אשר הגיד לי כל אשר עשיתי הכי זה הוא המשיח׃ |
ויצאו מן העיר ויבאו אליו׃ |
טרם יבאו ותלמידיו בקשו ממנו לאמר אכל נא אדני׃ |
ויאמר אליהם יש לי אכל לאכל אשר אתם לא ידעתם׃ |
ויאמרו התלמידים איש אל רעהו הכי הביא לו איש לאכל׃ |
ויאמר אליהם ישוע מאכלי הוא לעשות רצון שלחי ולהשלים מעשהו׃ |
הלא אתם תאמרו כי עוד ארבעה חדשים והקציר בא הנה אני אמר לכם שאו עיניכם וראו בשדות כי כבר הלבינו לקציר׃ |
והקוצר יקח שכרו ויאסף תבואה לחיי עולמים למען ישמחו יחדו גם הזרע גם הקוצר׃ (aiōnios g166) |
כי בזאת אמת המשל כי זה זרע ואחר יקצר׃ |
אנכי שלחתי אתכם לקצר את אשר לא עמלתם בו ואחרים עמלו ואתם נכנסתם בעמלם׃ |
ויאמינו בו שמרנים רבים מן העיר ההיא על דבר האשה אשר העידה לאמר הוא הגיד לי את כל אשר עשיתי׃ |
ויהי כאשר באו אליו השמרנים וישאלו ממנו לשבת אתם וישב שם יומים׃ |
ועוד רבים מהמה האמינו בו בעבור דברו׃ |
ויאמרו אל האשה מעתה לא בעבור מאמרך נאמין כי באזנינו שמענו ונדע כי אמנם זה הוא המשיח מושיע העולם׃ |
ויהי מקץ שני הימים ויצא משם ללכת הגלילה׃ |
כי הוא ישוע העיד כי נביא בארץ מולדתו איננו נכבד׃ |
ויהי הוא בא ארץ הגליל ויאספהו אנשי הגליל כי ראו את כל אשר עשה בירושלים בימי החג כי גם הם עלו לחג את החג׃ |
ויבא ישוע עוד הפעם אל קנה אשר בגליל מקום שומו המים ליין ואיש היה מעבדי המלך ובנו חלה בכפר נחום׃ |
ויהי כשמעו כי בא ישוע מיהודה לארץ הגליל וילך אליו וישאל מאתו לרדת ולרפא את בנו כי קרב למות׃ |
ויאמר אליו ישוע אם לא תראו אתות ומופתים לא תאמינו׃ |
ויאמר אליו האיש אשר מעבדי המלך אדני רדה נא בטרם ימות בני׃ |
ויאמר אליו ישוע לך לך בנך חי והאיש האמין לדבר אשר דבר אליו ישוע וילך׃ |
ויהי ברדתו ויפגעו בו עבדיו ויבשרו אתו כי חי בנו׃ |
וידרש מאתם את השעה אשר בה רוח לו ויאמרו אליו תמול בשעה השביעית עזבתו הקדחת׃ |
וידע אביהו כי היתה השעה אשר דבר לו ישוע בנך חי ויאמן הוא וכל ביתו׃ |
זה הוא האות השני אשר עשה ישוע בבאו מיהודה לארץ הגליל׃ |