ויען איוב ויאמר |
לו--שקול ישקל כעשי והיתי (והותי) במאזנים ישאו-יחד |
כי-עתה--מחול ימים יכבד על-כן דברי לעו |
כי חצי שדי עמדי--אשר חמתם שתה רוחי בעותי אלוה יערכוני |
הינהק-פרא עלי-דשא אם יגעה-שור על-בלילו |
היאכל תפל מבלי-מלח אם-יש-טעם בריר חלמות |
מאנה לנגוע נפשי המה כדוי לחמי |
מי-יתן תבוא שאלתי ותקותי יתן אלוה |
ויאל אלוה וידכאני יתר ידו ויבצעני |
ותהי-עוד נחמתי-- ואסלדה בחילה לא יחמול כי-לא כחדתי אמרי קדוש |
מה-כחי כי-איחל ומה-קצי כי-אאריך נפשי |
אם-כח אבנים כחי אם-בשרי נחוש |
האם אין עזרתי בי ותשיה נדחה ממני |
למס מרעהו חסד ויראת שדי יעזוב |
אחי בגדו כמו-נחל כאפיק נחלים יעברו |
הקדרים מני-קרח עלימו יתעלם-שלג |
בעת יזרבו נצמתו בחמו נדעכו ממקומם |
ילפתו ארחות דרכם יעלו בתהו ויאבדו |
הביטו ארחות תמא הליכת שבא קוו-למו |
בשו כי-בטח באו עדיה ויחפרו |
כי-עתה הייתם לא תראו חתת ותיראו |
הכי-אמרתי הבו לי ומכחכם שחדו בעדי |
ומלטוני מיד-צר ומיד עריצים תפדוני |
הורוני ואני אחריש ומה-שגיתי הבינו לי |
מה-נמרצו אמרי-ישר ומה-יוכיח הוכח מכם |
הלהוכח מלים תחשבו ולרוח אמרי נואש |
אף-על-יתום תפילו ותכרו על-ריעכם |
ועתה הואילו פנו-בי ועל-פניכם אם-אכזב |
שובו-נא אל-תהי עולה ושבי (ושבו) עוד צדקי-בה |
היש-בלשוני עולה אם-חכי לא-יבין הוות |