ויהי בדברם אל העם ויקומו עליהם הכהנים ונגיד בית המקדש והצדוקים׃ |
כי חרה להם על אשר למדו את העם והגידו בישוע את תחית המתים׃ |
וישלחו בהם את ידיהם וישימום במשמר עד למחר כי כבר בא הערב׃ |
ורבים מהשמעים את הדבר האמינו ויהי מספר האנשים כחמשת אלפים׃ |
ויהי ממחרת ויקהלו שריהם ראשיהם וזקניהם וסופריהם ירושלים׃ |
וחנן הכהן הגדול וקיפא ויוחנן ואלכסנדרוס וכל אשר ממשפחת הכהן הגדול׃ |
ויעמידו אתם בתוך וישאלום באי זה כח ובאי זה שם עשיתם זאת׃ |
וימלא פטרוס רוח הקדש ויאמר אליהם אתם ראשי העם וזקני ישראל׃ |
אם אנחנו נחקרים היום על הטובה אשר עשינו לאיש חולה ושאלתם במה זה נושע׃ |
יודע לכלכם ולכל עם ישראל כי בשם ישוע המשיח הנצרי אשר צלבתם אותו ואשר האלהים הקימו מן המתים כי בשמו עמד זה לפניכם בריא׃ |
והוא האבן אשר מאסתם אתם הבונים ותהי לראש פנה׃ |
ואין הישועה באחר ואין תחת השמים שם אחר הנתן לבני אדם אשר בו נושע׃ |
ויהי כאשר ראו את בטחון לב של פטרוס ויוחנן והבינו כי הדיוטים ולא בעלי חכמה המה ויתמהו עליהם ויכירום כי התהלכו עם ישוע׃ |
ובראותם את האיש הנרפא עמד אצלם לא מצאו לדבר נגדם דבר׃ |
ויצוו אתם לצאת חוצה מן הסנהדרין ויתיעצו יחדו׃ |
ויאמרו מה נעשה לאנשים האלה הנה אות גלוי נעשה על ידיהם וגם מפרסם לכל ישבי ירושלים ולא נוכל לכחש בו׃ |
אך למען לא ירבה הדבר בעם ויפרץ נזהירה אתם בגערה לבלתי דבר עוד לכל אדם בשם הזה׃ |
ויקראו אתם ויצוום אשר לא ידברו דבר ולא ילמדו בשם ישוע׃ |
ויענו פטרוס ויוחנן ויאמרו אליהם הנכון הוא לפני האלהים שמע לכם יתר משמע לאלהים שפטו אתם׃ |
כי לא נוכל אנחנו לחדל מדבר את אשר ראינו ושמענו׃ |
ויוסיפו לגער בם ויפטרו אתם באשר לא מצאו דבר לענוש אתם מפני העם כי כלם מהללים את האלהים על הנעשה׃ |
כי בן ארבעים שנה ומעלה היה האיש ההוא אשר נעשה עמו אות הרפואה הזאת׃ |
ואחרי הפטרם באו אל אחיהם ויספרו להם את אשר אמרו אליהם הכהנים הגדולים והזקנים׃ |
ויהי כאשר שמעו את זאת וישאו את קולם בלב אחד לאלהים ויאמרו אדני אתה האל העשה את השמים ואת הארץ ואת הים ואת כל אשר בם׃ |
אשר אמרת בפי עבדך דוד למה רגשו גוים ולאמים יהגו ריק׃ |
יתיצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד על יהוה ועל משיחו׃ |
כי אמנם נוסדו הורדוס ופנטיוס פילטוס עם הגוים ולאמי ישראל על ישוע עבדך הקדוש אשר משחת׃ |
לעשות את אשר ידך ועצתך מקדם גזרה להיות׃ |
ועתה אדני ראה את גערתם ותן לעבדיך לדבר את דברך בכל בטחון לבם׃ |
בנטתך את ידך למרפא ולתת אתות ומופתים בשם ישוע עבדך הקדוש׃ |
ויהי כאשר התפללו וינע המקום אשר היו נקהלים שם וימלאו כלם רוח הקדש וידברו את דבר האלהים בבטחון לבב׃ |
וקהל המאמינים היה להם לב אחד ונפש אחת ואין איש מהם אומר על אשר בידו לי הוא כי הכל היה להם בשתפות׃ |
ובגבורה גדולה יעידו השליחים על תקומת האדון ישוע וחסד גדול נמשך לכלם׃ |
כי לא היה בהם חסר דבר כי כל בעלי שדות ובתים מכרו אתם ויביאו את כסף מחירם׃ |
וישימהו לרגלי השליחים ויתן לכל איש ואיש די מחסרו׃ |
ויוסף אשר כנוהו השליחים בשם בר נבא פרושו בן הנחמה איש לוי אשר נולד בארץ כתים׃ |
גם לו היה שדה וימכרהו ויבא את הכסף וישימהו לרגלי השליחים׃ |