כשלג בקיץ--וכמטר בקציר כן לא-נאוה לכסיל כבוד |
כצפור לנוד כדרור לעוף-- כן קללת חנם לא (לו) תבא |
שוט לסוס מתג לחמור ושבט לגו כסילים |
אל-תען כסיל כאולתו פן-תשוה-לו גם-אתה |
ענה כסיל כאולתו פן-יהיה חכם בעיניו |
מקצה רגלים חמס שתה-- שלח דברים ביד-כסיל |
דליו שקים מפסח ומשל בפי כסילים |
כצרור אבן במרגמה-- כן-נותן לכסיל כבוד |
חוח עלה ביד-שכור ומשל בפי כסילים |
רב מחולל-כל ושכר כסיל ושכר עברים |
ככלב שב על-קאו-- כסיל שונה באולתו |
ראית--איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו |
אמר עצל שחל בדרך ארי בין הרחבות |
הדלת תסוב על-צירה ועצל על-מטתו |
טמן עצל ידו בצלחת נלאה להשיבה אל-פיו |
חכם עצל בעיניו-- משבעה משיבי טעם |
מחזיק באזני-כלב-- עבר מתעבר על-ריב לא-לו |
כמתלהלה הירה זקים-- חצים ומות |
כן-איש רמה את-רעהו ואמר הלא-משחק אני |
באפס עצים תכבה-אש ובאין נרגן ישתק מדון |
פחם לגחלים ועצים לאש ואיש מדונים (מדינים) לחרחר-ריב |
דברי נרגן כמתלהמים והם ירדו חדרי-בטן |
כסף סיגים מצפה על-חרש-- שפתים דלקים ולב-רע |
בשפתו ינכר שונא ובקרבו ישית מרמה |
כי-יחנן קולו אל-תאמן-בו כי שבע תועבות בלבו |
תכסה שנאה במשאון תגלה רעתו בקהל |
כרה-שחת בה יפול וגולל אבן אליו תשוב |
לשון-שקר ישנא דכיו ופה חלק יעשה מדחה |