לאחר שסיים לדבר באוזני העם בא ישוע לכפר־נחום. |
היה אז קצין רומאי, שמשרת אחד שאהב נטה למות. |
כאשר שמע הקצין על אודות ישוע, שלח אליו כמה מזקני היהודים כדי שיבקשו ממנו לבוא ולהציל את חיי המשרת. |
הזקנים באו אל ישוע והתחננו לפניו שייענה לבקשת הקצין.”אנא, מלא את בקשתו“, התחננו הזקנים, |
”כי הוא אוהב את עמנו ואף בנה לנו בית־כנסת מכספו!“ |
ישוע הלך איתם אל בית הקצין, אולם לפני הגיעם אל הבית שלח הקצין אחדים מחבריו אל ישוע כדי לומר לו:”אדוני, אל תטריח את עצמך! איני ראוי שתבוא אל ביתי, |
ומסיבה זאת גם לא העזתי לבוא אליך בעצמי. בבקשה ממך, רק צווה שמשרתי יבריא והוא יבריא. |
מנין לי הביטחון הזה? הרי אני רגיל לקבל פקודות מהממונים עלי, ואף לתת פקודות לחיילים תחת פקודי. אם אני אומר לחייל אחד:’לך‘, הוא הולך. אם אני אומר לחייל אחר:’בוא‘, הוא בא. אם אני אומר למשרתי:’עשה עבודה זאת או אחרת‘, הוא עושה אותה. כך גם אם תצווה על המשרת שיבריא – הוא יבריא.“ |
דברי הקצין הפליאו את ישוע. הוא פנה אל הקהל שליווה אותו ואמר:”בקרב כל עם ישראל לא ראיתי אדם בעל אמונה כזאת!“ |
כשחזרו חברי הקצין אל הבית ראו שהמשרת הבריא לחלוטין. |
זמן קצר לאחר מכן הלך ישוע עם תלמידיו אל העיירה נעים, וכרגיל הלך אחריו קהל גדול. |
כשהתקרב ישוע אל שער העיירה ראה תהלוכת־לוויה יוצאת מעיר. הייתה זאת הלוויה של בן יחיד לאם אלמנה, ובין האבלים היו רבים מתושבי המקום. |
מראה האלמנה עורר את רחמי האדון והוא אמר לה:”אל תבכי.“ |
הוא ניגש ונגע באלונקה, ונושאיה עצרו.”נער, קום לחיים!“קרא ישוע. |
הנער קם והחל לדבר אל הסובבים אותו וישוע השיבו לאמו. |
הקהל, שנמלא פחד ורעדה, שיבח את האלוהים וקרא:”נביא גדול קם בינינו! היום ראינו את יד אלוהים!“ |
השמועה על המעשה של ישוע התפשטה בכל יהודה והאזור סביב. |
גם תלמידי יוחנן המטביל שמעו על מעשי ישוע וסיפרו ליוחנן את כל אשר שמעו. |
יוחנן קרא אליו שניים מתלמידיו ושלח אותם אל ישוע כדי לשאול:”האם אתה המשיח, או שעלינו לחכות למישהו אחר?“ |
שני התלמידים באו אל ישוע ואמרו:”יוחנן המטביל שלח אותנו אליך כדי לשאול: האם לך אנחנו מצפים, או למישהו אחר?“ |
באותה עת ריפא ישוע אנשים רבים ממחלות, נגעים, רוחות רעות והשיב את הראייה לעיוורים רבים. |
”לכו וספרו ליוחנן את כל אשר ראיתם ושמעתם כאן היום“, ענה ישוע לשאלתם.”ספרו לו שהעיוורים רואים, הפיסחים הולכים, המצורעים מטוהרים, החרשים שומעים, המתים קמים לתחייה והעניים שומעים את בשורת אלוהים. |
ועוד אמרו ליוחנן כי ברוך האיש שלא אהיה לו מכשול, אלא יאמין בי.“ |
לאחר שהלכו שני התלמידים דיבר ישוע אל הקהל על אודות יוחנן:”מה הלכתם לראות במדבר? האם הלכתם להתבונן בעשב הנע ברוח? |
אמרו לי, מה ציפיתם לראות? אדם לבוש בגדים יפים? הרי מי שלובש בגדים מפוארים גר בארמונות פאר ולא במדבר. |
מה באמת הלכתם לראות, נביא? כן! נביא הלכתם לראות, ואני אומר לכם שהוא גדול אף מנביא. |
על האיש הזה כתוב בתנ״ך:’הנני שולח מלאכי לפניך ופנה־דרכך לפניךָ‘. |
ובכן, לא נולד אדם גדול מיוחנן, ויחד עם זאת – הקטן במלכות האלוהים גדול ממנו!“ |
כל האנשים אשר שמעו את דברי יוחנן – אפילו גובי מכס – הצדיקו את דרישות אלוהים ונטבלו על־ידי יוחנן. |
אולם הפרושים וחכמי התורה דחו את תוכניתו של ה׳ למענם וסרבו להיטבל על־ידי יוחנן. |
”מה יכול אני להגיד על אנשים כאלה?“שאל ישוע.”למה הם דומים? |
הם דומים לילדים במגרש משחקים שמתלוננים באוזני חבריהם:’ניגנו לכם בחליל אך לא רקדתם, קיננו לכם קינה, אך לא בכיתם‘.“ |
ישוע המשיך:”יוחנן המטביל נהג לצום ולא שתה יין כל ימי חייו, ואתם קראתם לו’משוגע‘. |
עכשיו בא בן־האדם שאוכל וגם שותה יין, ומה אתם אומרים?’האיש הזה זללן, הוא שותה יין ומתחבר עם חוטאים וטיפוסים מפוקפקים! |
אנשים יכירו בצדקת ה׳ וחוכמתו כאשר יראו איך צדיקיו חיים‘.“ |
פרוש אחד הזמין את ישוע לארוחה בביתו. ישוע נענה להזמנה, בא לבית הפרוש וישב ליד השולחן. |
באותה עיר הייתה אישה חוטאת. משנודע לה כי ישוע מתארח בבית הפרוש, לקחה פח מלא מרקחת בשמים יקרים ובאה אל הבית. |
כשנכנסה אל הבית כרעה ברך לפני ישוע והרטיבה את רגליו בדמעותיה. בשערה הארוך היא ניגבה את רגליו, נישקה אותן ומרחה עליהן את הבשמים שהביאה. |
מארחו של ישוע ראה את המתרחש, ומכיוון שהכיר את האישה אמר בלבו:”אילו ישוע היה באמת נביא אלוהים, הוא היה יודע עם איזו אישה יש לו עניין!“ |
ישוע ידע את מחשבות הפרוש ולכן אמר לו:”שמעון, ברצוני לומר לך משהו.“”דבר, רבי“, השיב שמעון. |
ישוע סיפר לו את הסיפור הבא:”אדם הילווה כסף לשני אנשים: חמש מאות שקלים לאחד, ו־חמשת־אלפים שקלים לשני. |
הואיל והשניים לא יכלו להחזיר את החוב, ריחם עליהם המלווה וויתר להם על החובות. מי לדעתך יאהב יותר את המלווה בעקבות מעשה נעלה זה?“ |
”אני מניח שבעל החוב הגדול יותר“, ענה שמעון.”נכון מאוד“, הסכים ישוע. |
ואז הביט באישה ואמר לשמעון:”הבט באישה זאת; כשנכנסתי לביתך לא הצעת לי קערת מים כדי לרחוץ את רגלי מהאבק, ואילו אישה זו רחצה את רגלי בדמעותיה וניגבה אותן בשערה. |
”גם לא נשקת לי כמקובל, ואילו היא לא חדלה לנשק את רגלי מהרגע שבאתי לכאן. |
אתה לא טרחת למשוח שמן על ראשי, ואילו היא משחה את רגלי בבשמים ובשמנים יקרים. |
אהבתה הרבה מוכיחה שנסלחו לה חטאים רבים. אדם שנסלח לו מעט אוהב מעט.“ |
ישוע פנה אל האישה ואמר:”נסלחו לך חטאיך.“ |
האורחים האחרים שישבו איתו ליד השולחן אמרו בלבם:”למי הוא חושב את עצמו שהוא סולח על חטאים?“ |
אולם ישוע המשיך ואמר לאישה:”אמונתך הושיעה אותך. לכי לשלום.“ |