קרא נא היש עונך ואל מי מקדשים תפנה׃ |
כי לאויל יהרג כעש ופתה תמית קנאה׃ |
אני ראיתי אויל משריש ואקוב נוהו פתאם׃ |
ירחקו בניו מישע וידכאו בשער ואין מציל׃ |
אשר קצירו רעב יאכל ואל מצנים יקחהו ושאף צמים חילם׃ |
כי לא יצא מעפר און ומאדמה לא יצמח עמל׃ |
כי אדם לעמל יולד ובני רשף יגביהו עוף׃ |
אולם אני אדרש אל אל ואל אלהים אשים דברתי׃ |
עשה גדלות ואין חקר נפלאות עד אין מספר׃ |
הנתן מטר על פני ארץ ושלח מים על פני חוצות׃ |
לשום שפלים למרום וקדרים שגבו ישע׃ |
מפר מחשבות ערומים ולא תעשינה ידיהם תושיה׃ |
לכד חכמים בערמם ועצת נפתלים נמהרה׃ |
יומם יפגשו חשך וכלילה ימששו בצהרים׃ |
וישע מחרב מפיהם ומיד חזק אביון׃ |
ותהי לדל תקוה ועלתה קפצה פיה׃ |
הנה אשרי אנוש יוכחנו אלוה ומוסר שדי אל תמאס׃ |
כי הוא יכאיב ויחבש ימחץ וידו תרפינה׃ |
בשש צרות יצילך ובשבע לא יגע בך רע׃ |
ברעב פדך ממות ובמלחמה מידי חרב׃ |
בשוט לשון תחבא ולא תירא משד כי יבוא׃ |
לשד ולכפן תשחק ומחית הארץ אל תירא׃ |
כי עם אבני השדה בריתך וחית השדה השלמה לך׃ |
וידעת כי שלום אהלך ופקדת נוך ולא תחטא׃ |
וידעת כי רב זרעך וצאצאיך כעשב הארץ׃ |
תבוא בכלח אלי קבר כעלות גדיש בעתו׃ |
הנה זאת חקרנוה כן היא שמענה ואתה דע לך׃ |