שמעו זאת הכהנים והקשיבו בית ישראל ובית המלך האזינו כי לכם המשפט כי פח הייתם למצפה ורשת פרושה על תבור׃ |
ושחטה שטים העמיקו ואני מוסר לכלם׃ |
אני ידעתי אפרים וישראל לא נכחד ממני כי עתה הזנית אפרים נטמא ישראל׃ |
לא יתנו מעלליהם לשוב אל אלהיהם כי רוח זנונים בקרבם ואת יהוה לא ידעו׃ |
וענה גאון ישראל בפניו וישראל ואפרים יכשלו בעונם כשל גם יהודה עמם׃ |
בצאנם ובבקרם ילכו לבקש את יהוה ולא ימצאו חלץ מהם׃ |
ביהוה בגדו כי בנים זרים ילדו עתה יאכלם חדש את חלקיהם׃ |
תקעו שופר בגבעה חצצרה ברמה הריעו בית און אחריך בנימין׃ |
אפרים לשמה תהיה ביום תוכחה בשבטי ישראל הודעתי נאמנה׃ |
היו שרי יהודה כמסיגי גבול עליהם אשפוך כמים עברתי׃ |
עשוק אפרים רצוץ משפט כי הואיל הלך אחרי צו׃ |
ואני כעש לאפרים וכרקב לבית יהודה׃ |
וירא אפרים את חליו ויהודה את מזרו וילך אפרים אל אשור וישלח אל מלך ירב והוא לא יוכל לרפא לכם ולא יגהה מכם מזור׃ |
כי אנכי כשחל לאפרים וככפיר לבית יהודה אני אני אטרף ואלך אשא ואין מציל׃ |
אלך אשובה אל מקומי עד אשר יאשמו ובקשו פני בצר להם ישחרנני׃ |