ויכלו השמים והארץ וכל צבאם׃ |
ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה וישבת ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה׃ |
ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אתו כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלהים לעשות׃ |
אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות יהוה אלהים ארץ ושמים׃ |
וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ וכל עשב השדה טרם יצמח כי לא המטיר יהוה אלהים על הארץ ואדם אין לעבד את האדמה׃ |
ואד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה׃ |
וייצר יהוה אלהים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה׃ |
ויטע יהוה אלהים גן בעדן מקדם וישם שם את האדם אשר יצר׃ |
ויצמח יהוה אלהים מן האדמה כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל ועץ החיים בתוך הגן ועץ הדעת טוב ורע׃ |
ונהר יצא מעדן להשקות את הגן ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים׃ |
שם האחד פישון הוא הסבב את כל ארץ החוילה אשר שם הזהב׃ |
וזהב הארץ ההוא טוב שם הבדלח ואבן השהם׃ |
ושם הנהר השני גיחון הוא הסובב את כל ארץ כוש׃ |
ושם הנהר השלישי חדקל הוא ההלך קדמת אשור והנהר הרביעי הוא פרת׃ |
ויקח יהוה אלהים את האדם וינחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה׃ |
ויצו יהוה אלהים על האדם לאמר מכל עץ הגן אכל תאכל׃ |
ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו כי ביום אכלך ממנו מות תמות׃ |
ויאמר יהוה אלהים לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו׃ |
ויצר יהוה אלהים מן האדמה כל חית השדה ואת כל עוף השמים ויבא אל האדם לראות מה יקרא לו וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו׃ |
ויקרא האדם שמות לכל הבהמה ולעוף השמים ולכל חית השדה ולאדם לא מצא עזר כנגדו׃ |
ויפל יהוה אלהים תרדמה על האדם ויישן ויקח אחת מצלעתיו ויסגר בשר תחתנה׃ |
ויבן יהוה אלהים את הצלע אשר לקח מן האדם לאשה ויבאה אל האדם׃ |
ויאמר האדם זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אשה כי מאיש לקחה זאת׃ |
על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד׃ |
ויהיו שניהם ערומים האדם ואשתו ולא יתבששו׃ |