וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי |
ותהר האשה ותלד בן ותרא אתו כי טוב הוא ותצפנהו שלשה ירחים |
ולא יכלה עוד הצפינו ותקח לו תבת גמא ותחמרה בחמר ובזפת ותשם בה את הילד ותשם בסוף על שפת היאר |
ותתצב אחתו מרחק לדעה מה יעשה לו |
ותרד בת פרעה לרחץ על היאר ונערתיה הלכת על יד היאר ותרא את התבה בתוך הסוף ותשלח את אמתה ותקחה |
ותפתח ותראהו את הילד והנה נער בכה ותחמל עליו--ותאמר מילדי העברים זה |
ותאמר אחתו אל בת פרעה האלך וקראתי לך אשה מינקת מן העברית ותינק לך את הילד |
ותאמר לה בת פרעה לכי ותלך העלמה ותקרא את אם הילד |
ותאמר לה בת פרעה היליכי את הילד הזה והינקהו לי ואני אתן את שכרך ותקח האשה הילד ותניקהו |
ויגדל הילד ותבאהו לבת פרעה ויהי לה לבן ותקרא שמו משה ותאמר כי מן המים משיתהו |
ויהי בימים ההם ויגדל משה ויצא אל אחיו וירא בסבלתם וירא איש מצרי מכה איש עברי מאחיו |
ויפן כה וכה וירא כי אין איש ויך את המצרי ויטמנהו בחול |
ויצא ביום השני והנה שני אנשים עברים נצים ויאמר לרשע למה תכה רעך |
ויאמר מי שמך לאיש שר ושפט עלינו--הלהרגני אתה אמר כאשר הרגת את המצרי ויירא משה ויאמר אכן נודע הדבר |
וישמע פרעה את הדבר הזה ויבקש להרג את משה ויברח משה מפני פרעה וישב בארץ מדין וישב על הבאר |
ולכהן מדין שבע בנות ותבאנה ותדלנה ותמלאנה את הרהטים להשקות צאן אביהן |
ויבאו הרעים ויגרשום ויקם משה ויושען וישק את צאנם |
ותבאנה אל רעואל אביהן ויאמר מדוע מהרתן בא היום |
ותאמרן--איש מצרי הצילנו מיד הרעים וגם דלה דלה לנו וישק את הצאן |
ויאמר אל בנתיו ואיו למה זה עזבתן את האיש קראן לו ויאכל לחם |
ויואל משה לשבת את האיש ויתן את צפרה בתו למשה |
ותלד בן ויקרא את שמו גרשם כי אמר--גר הייתי בארץ נכריה |
ויהי בימים הרבים ההם וימת מלך מצרים ויאנחו בני ישראל מן העבדה ויזעקו ותעל שועתם אל האלהים מן העבדה |
וישמע אלהים את נאקתם ויזכר אלהים את בריתו את אברהם את יצחק ואת יעקב |
וירא אלהים את בני ישראל וידע אלהים |