כי יקח איש אשה ובעלה והיה אם לא תמצא חן בעיניו כי מצא בה ערות דבר וכתב לה ספר כריתת ונתן בידה ושלחה מביתו׃ |
ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר׃ |
ושנאה האיש האחרון וכתב לה ספר כריתת ונתן בידה ושלחה מביתו או כי ימות האיש האחרון אשר לקחה לו לאשה׃ |
לא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה לשוב לקחתה להיות לו לאשה אחרי אשר הטמאה כי תועבה הוא לפני יהוה ולא תחטיא את הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה׃ |
כי יקח איש אשה חדשה לא יצא בצבא ולא יעבר עליו לכל דבר נקי יהיה לביתו שנה אחת ושמח את אשתו אשר לקח׃ |
לא יחבל רחים ורכב כי נפש הוא חבל׃ |
כי ימצא איש גנב נפש מאחיו מבני ישראל והתעמר בו ומכרו ומת הגנב ההוא ובערת הרע מקרבך׃ |
השמר בנגע הצרעת לשמר מאד ולעשות ככל אשר יורו אתכם הכהנים הלוים כאשר צויתם תשמרו לעשות׃ |
זכור את אשר עשה יהוה אלהיך למרים בדרך בצאתכם ממצרים׃ |
כי תשה ברעך משאת מאומה לא תבא אל ביתו לעבט עבטו׃ |
בחוץ תעמד והאיש אשר אתה נשה בו יוציא אליך את העבוט החוצה׃ |
ואם איש עני הוא לא תשכב בעבטו׃ |
השב תשיב לו את העבוט כבא השמש ושכב בשלמתו וברכך ולך תהיה צדקה לפני יהוה אלהיך׃ |
לא תעשק שכיר עני ואביון מאחיך או מגרך אשר בארצך בשעריך׃ |
ביומו תתן שכרו ולא תבוא עליו השמש כי עני הוא ואליו הוא נשא את נפשו ולא יקרא עליך אל יהוה והיה בך חטא׃ |
לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות איש בחטאו יומתו׃ |
לא תטה משפט גר יתום ולא תחבל בגד אלמנה׃ |
וזכרת כי עבד היית במצרים ויפדך יהוה אלהיך משם על כן אנכי מצוך לעשות את הדבר הזה׃ |
כי תקצר קצירך בשדך ושכחת עמר בשדה לא תשוב לקחתו לגר ליתום ולאלמנה יהיה למען יברכך יהוה אלהיך בכל מעשה ידיך׃ |
כי תחבט זיתך לא תפאר אחריך לגר ליתום ולאלמנה יהיה׃ |
כי תבצר כרמך לא תעולל אחריך לגר ליתום ולאלמנה יהיה׃ |
וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים על כן אנכי מצוך לעשות את הדבר הזה׃ |