ויען יהוה את איוב ויאמר׃ |
הרב עם שדי יסור מוכיח אלוה יעננה׃ |
ויען איוב את יהוה ויאמר׃ |
הן קלתי מה אשיבך ידי שמתי למו פי׃ |
אחת דברתי ולא אענה ושתים ולא אוסיף׃ |
ויען יהוה את איוב מן סערה ויאמר׃ |
אזר נא כגבר חלציך אשאלך והודיעני׃ |
האף תפר משפטי תרשיעני למען תצדק׃ |
ואם זרוע כאל לך ובקול כמהו תרעם׃ |
עדה נא גאון וגבה והוד והדר תלבש׃ |
הפץ עברות אפך וראה כל גאה והשפילהו׃ |
ראה כל גאה הכניעהו והדך רשעים תחתם׃ |
טמנם בעפר יחד פניהם חבש בטמון׃ |
וגם אני אודך כי תושע לך ימינך׃ |
הנה נא בהמות אשר עשיתי עמך חציר כבקר יאכל׃ |
הנה נא כחו במתניו ואנו בשרירי בטנו׃ |
יחפץ זנבו כמו ארז גידי פחדו ישרגו׃ |
עצמיו אפיקי נחושה גרמיו כמטיל ברזל׃ |
הוא ראשית דרכי אל העשו יגש חרבו׃ |
כי בול הרים ישאו לו וכל חית השדה ישחקו שם׃ |
תחת צאלים ישכב בסתר קנה ובצה׃ |
יסכהו צאלים צללו יסבוהו ערבי נחל׃ |
הן יעשק נהר לא יחפוז יבטח כי יגיח ירדן אל פיהו׃ |
בעיניו יקחנו במוקשים ינקב אף׃ |