Matthew 25
1 “Matamduda swarga leibak adu makhutta thaomei paiduna bor okpa thorakpi leisabi taraga managani.
| ”אז תידמה מלכות השמים לסיפור על עשר עלמות, אשר לקחו את המנורות שלהן ויצאו לקבל את פני החתן. |
2 Makhoigi marakta manga amadi apangbini, aduga manga amana asingbini.
| אולם רק חמש מהן היו חכמות ומילאו את מנורותיהן מראש בשמן. חמש האחרות היו טיפשות ולא מילאו מראש את המנורות. |
3 Apangbising aduna makhoigi thaomei puraklabasu konanaba thaodi puraklamde,
4 adubu asingbising adunadi makhoigi thaomeising adu thanba konnanaba ahenba thaosu puraklammi.
5 Aduga bor aduna lakpa thintharabada makhoi pumnamak uirakladuna tumthakhirammi.
| ”מכיוון שהחתן איחר לבוא, שכבו העלמות לנוח. בחצות הלילה הן התעוררו לקול תרועה:’החתן בא! צאנה לקבל את פניו!‘ |
6 “Aduga ahing nongyaigi matamda, ‘Yeng-u, bor lenglakle, nakhoina thoraktuna mahakpu oklaro’ haina laorakpa aduda makhoi mikap thoklammi.
7 Maduda leisabi tara aduna hougattuna makhoigi thaomeising adu semjillammi.
| ”כל הבחורות קמו מיד והיטיבו את המנורות. אלה שלא היה להן שמן ביקשו מעט מחברותיהן, כי מנורותיהן דעכו. |
8 Adudagi apangbi leisabi manga aduna asingbi leisabi manga aduda hairak-i, ‘Eikhoida nakhoigi thao adu khara pibiyu, maramdi eikhoigi thaomeising asi mutkadoure.’
9 Maduda asingbi leisabising aduna khumlak-i, ‘Yararoi,’ eikhoina nakhoida pithoklabadi nakhoigisu eikhoigisu amata konnararoi. Aduna nakhoina thao yonphamda chattuna nakhoi nasagi leijaruro.
| ”אולם הבחורות החכמות ענו:’אם ניתן לכן מעט שמן לא יישאר לנו מספיק. לכו לחנות לקנות לעצמכן‘. |
10 Adubu makhoina thao leiba chatlingeida, bor adu thunglare. Adudagi thourang toujaduna leiribi manga aduna mahakka loinana luhongbagi chaklen-gidamak changkhrabada thong thingkhre.
| ”אך בזמן שהן הלכו לקנות שמן בא החתן, ואלה שהיו מוכנות נכנסו איתו אל החתונה והדלת ננעלה. |
11 “Madugi matungda atoppa leisabi manga adusu halaklammi aduga makhoina mapandagi kourak-i, ‘Ibungo, Ibungo! Eikhoida thong amukta hangdokpiyu.’
| ”כשחזרו האחרות מאוחר יותר, הן עמדו בחוץ וקראו:’אדוננו, אדוננו, פתח לנו את הדלת!‘ |
12 Adubu bor aduna khumlak-i, ‘Eina nakhoida tasengnamak hairibasini, eina nakhoibu kanano khangde.’”
| ”אולם הוא השיב להן מבפנים:’אינני מכיר אתכן!‘ |
13 “Maram aduna nakhoina mitseng khang-u, maramdi Migi Machanupa aduna lenglakkadaba numit amadi pungpham nakhoina khangde.”
| ”משום כך היו ערים ומוכנים, כי אינכם יודעים באיזה יום ובאיזו שעה אחזור.“ |
14 “Maramdi swarga Leibak adudi mahakki manaisingbu kouduna mahakki lanthum sinnaramlaga langphei chatkhiba nupa amaga manei.
| ישוע המשיך:”אפשר לתאר את מלכות השמים בעזרת הסיפור על אדם שנסע לארץ רחוקה. לפני נסיעתו הוא קרא למשרתיו והפקיד בידם סכומי כסף, כדי שישקיעו אותם למענו בזמן העדרו. |
15 Mahakna makhoi khudingmakta mana mana ngamgadaba changgi matung-ina, amadana sanagi sel mayek lising manga, anisuba manai aduda lising ani, aduga ahumsuba manai aduda lising ama pire. Aduga mahakna langphei chatkhre.
| הוא נתן לאחד 50,000 שקלים, לשני – 20,000 שקלים ולשלישי – 10,000 שקלים. הוא חילק את הכסף בהתאם לכישרונו של כל אחד ויצא לדרכו. |
16 Adudagi sanagi sel mayek lising manga phangba manai aduna khudakta chatkhiduna sel adu lalonbada thadare, aduga atoppa lising manga tongle.
| האיש שקיבל 50,000 שקלים החל מיד לקנות ולמכור, ותוך זמן קצר הרוויח עוד 50,000 שקלים. |
17 Maduga chap manana sanagi sel mayek lising ani phangba mahak aduna lising ani amaga phangle.
| גם האיש שקיבל 20,000 שקלים ניגש מיד לעבודה והרוויח עוד 20,000 שקלים. |
18 Adubu sanagi sel mayek lising ama phangba mahak adunadi chatkhiduna leipak touthoklaga mahakki mabungogi sel adu lotsinkhi.
| אך האיש שקיבל 10,000 שקלים חפר בור באדמה והטמין בתוכו את הכסף. |
19 “Matam kuirabagi tungda makhoigi mabungo adu mahakki khongchat adudagi halakle aduga makhoibu chaga-chading tounanaba koure.
| ”לאחר זמן רב חזר האדון ממסעו, וביקש ממשרתיו לתת דין וחשבון על הכסף שהפקיד בידם. |
20 Adudagi sanagi sel mayek lising manga phangba manai aduna atongba lising manga adusu puraktuna laklaga hairak-i, ‘Ibungo, Nahakna eingonda sanagi sel mayek lising manga pibikhi, aduga Yengbiyu! Eina lising manga amaga tongjare.’
| האיש שקיבל 50,000 שקלים החזיר לאדוניו 100,000 שקלים. |
21 Maduda mahakki mabungona mangonda hairak-i, ‘Eigi aphaba amadi thajaba yaba inai! Nahakna yamna ningthijana toure. Nahakna khajik asida thajaba yabagi maramna houjik eina nangonda henna chaoba thoudang sinna-gani. Nahakna laktuna nabungogi haraobada saruk yajaro!’
| האדון שיבח אותו על עבודתו הטובה ואמר:’מאחר שהיית נאמן בסכום קטן, אתן לך עכשיו אחריות גדולה יותר. בוא והשתתף בשמחתי‘. |
22 “Adudagi sanagi sel mayek lising ani phangba manai adunasu atongba lising ani puraktuna laklaga hairak-i, ‘Ibungona eingonda sanagi sel mayek lising ani pibikhi. Aduga yengbiyu eina lising ani amaga tongjare.’
| ”אחריו בא האיש שקיבל 20,000 שקלים והצהיר:’אדוני, נתת לי 20,000 שקלים, ועכשיו אני מחזיר לך סכום כפול‘. |
23 Maduda mahakki mabungona mangonda hairak-i, ‘Eigi aphaba amasung thajaba yaba inai! Nahakna yamna ningthijana toure. Nahakna khajik asida thajaba yabagi maramna houjik eina nangonda henna chaoba thoudang sinnagani. Nahakna laktuna nabungogi haraobada saruk yajaro!’
| ”’עבודה טובה‘, אמר לו האדון.’אתה משרת טוב ונאמן. מאחר שהיית נאמן בסכום קטן, אתן לך עכשיו הרבה יותר!‘ |
24 “Adudagi sanagi sel mayek lising ama phangba adusu laktuna hairak-i, ‘Ibungodi hunkhidaba adubu lokpa, aduga thakhidaba adubu khomjinba, sathiba mini haiba eina khangjei.
| לאחר מכן בא האיש שקיבל 10,000 שקלים ואמר:’אדוני, ידעתי שאתה איש קשה, שמצליח לקצור במקום שלא זרעת ולאסוף במקום שלא פיזרת. משום כך פחדתי והסתרתי את הכסף באדמה – והנה הוא!‘ |
25 Aduna eina kijaduna chatlaga Ibungogi sanagi sel mayek lising amadu leipak manungda lotsinduna thamlure. Yengbiyu, Ibungogi selsingdu asida leire.’”
26 Maduda mabungo aduna mangonda hairak-i, “Phattaba amasung atanba minai, eina hunkhidaba adudagi lok-i, aduga thakhidaba adubu khomjinli haiba adu nahakna khanglabadi,
| ”אך אדוניו השיב לו:’רשע שכמוך, עבד עצלן! אם ידעת שאדרוש ממך את הרווח, |
27 karigi nahakna eigi sel adu sel puthokpasingda thamlamdribano? Adu oirabadi eina hallakpa matamda selsing adu mathoiga loinana phanglamgadabani.
| מדוע לא הפקדת את הכסף בבנק? כך לפחות הייתי מקבל ריבית! |
28 Adudagi mabungo aduna asumna yathang pirak-i, Minai asidagi sel adu louthoktuna sanagi sel mayek lising tara leiba mangonda piyu.
| קחו ממנו את הכסף, ותנו לאיש שיש לו כבר 100,000 |
29 Maramdi areiba mi khudingmakta henna pibigani, aduga leitaba mahak adudagi mahakki leijariba khara adu phaoba louthokkani.
| כי האיש שמנצל היטב את מה שנותנים לו – יינתן לו עוד ויהיה לו שפע רב. ואילו אדם בלתי־אחראי – גם מעט האחריות שניתנה לו תילקח ממנו. |
30 Aduga kanadraba minai adu mapan-gi amambada langthokkho; mapham aduda kappa amadi maya krak-krak chikpa oigani.”
| קחו עתה את המשרת הזה, שאין בו כל תועלת, והשליכוהו החוצה לחושך, שם יש בכי וחריקת שיניים‘. |
31 “Adubu Migi Machanupa aduna mahakki matik mangalga loinana amadi swarga dut pumnamaka loinana lenglakpada, mahakna mahakki matik mangalgi phambalda phamgani.
| ”אולם כשאני, המשיח, אבוא בתפארתי עם כל המלאכים, אשב על כיסאי בכבוד רב. |
32 Amasung phurup pumnamakpu mahakki mamangda pulhan-gani. Aduga yaosenbana mahakki yaosingbu hamengsingdagi khaidokpagum, mahakna makhoibu amadagi amabu khaidokkani.
| כל אומות העולם יתאספו לפני, ואני אפריד ביניהם כרועה המפריד בין הכבשים ובין העיזים. |
33 Mahakna yaosingbu mahakki yetthangbada, aduga hamengsingna mahakki oithangbada thamgani.
| את הכבשים אעמיד לימיני ואת העיזים לשמאלי. |
34 Adudagi Ningthou aduna mahakki yetthangbada leiba makhoi aduda haigani, ‘Lak-u, eigi Ipagi yaipha thoujal phangbasa! Taibangpan leisemngeidagi nakhoigidamak thourang toukhraba ningthou leibak adu phangjaro.
| ”לאחר מכן אני, המלך, אומר לעומדים לימיני:’בואו, ברוכי אבי, אל המלכות שהוכנה למענכם מאז היווסד העולם. |
35 Maramdi eina lamlabada nakhoina eingonda chanaba pibikhi, aduga eina khouranglabada nakhoina eingonda thaknaba pibikhi; eina lamlanba oiringeida nakhoina eibu nakhoigi yumsingda taramna okpikhi.
| כשהייתי רעב – האכלתם אותי. כשהייתי צמא – נתתם לי לשתות. כשהייתי אורח זר – הכנסתם אותי לביתכם. |
36 Eina phi leitrabada nakhoina eingonda phi pibikhi; eina narabada nakhoina eibu yengsinbikhi, eina keisumsangda leiringeida nakhoina eigi nakta lakpikhi.’”
| כשהייתי עירום – הלבשתם אותי. כשהייתי חולה או אסור בכלא – באתם לבקר אותי‘. |
37 “Matam aduda achumba chatpasing aduna mangonda hangjagani, ‘Ibungo, karamba matamda eikhoina Ibungona lamba ujaduna Ibungobu pijakhibage, aduga khouranglabada pithakpikhibage?
| ”ואותם צדיקים יענו:’אדוננו, מתי ראינו אותך רעב והאכלנו אותך, או צמא והשקינו אותך? |
38 Aduga karamba matamda eikhoina Ibungona lamlanba oiramba ujaduna Ibungobu yumda taramna okchakhibage, aduga phi leitrabada phi pikhibage?
| או אורח זר ועזרנו לך? או עירום והלבשנו אותך? |
39 Aduga karamba matamda eikhoina Ibungona naduna leiba nattraga keisumsangda leiba ujaduna Ibungogi nakta lakchakhibage?’
| מתי ראינו אותך חולה או כלוא ובאנו לבקר אותך?‘ |
40 Maduda Ningthou aduna makhoida haigani, ‘Eina nakhoida tasengnamak hairibasini, nakhoina eigi ichin-inaosing asigi maraktagi khwaidagi tonba amada toukhiba adumak nakhoina eingonda toubibani!’
| ”ואני, המלך, אענה:’כשעשיתם אחד מן הדברים האלה לאחד מאחי הצעירים – כאילו עשיתם אותו לי‘. |
41 “Adudagi Ibungona mahakki oiromda leibasing aduda haigani, ‘He sirap phangbasa, eingondagi chatthoktuna Satan amasung mahakki dutsingidamak thourang toukhraba mutpa naidaba mei aduda chatkhro! (aiōnios g166)
| לאחר מכן אפנה אל העומדים לשמאלי ואומר להם:’הסתלקו מכאן, ארורים, אל האש הנצחית שהוכנה לשטן והשדים! (aiōnios g166) |
42 Maramdi eina lamlabada nakhoina eingonda chanaba karisu pikhide; eina khouranglabada thaknaba karisu pikhide,
| כי כשהייתי רעב לא האכלתם אותי, וכשהייתי צמא לא נתתם לי דבר לשתות. |
43 Eina lamlanba oiringeida nakhoigi yumda eibu lousinbikhide, phi leitabada nakhoina eingonda phi pibikhide; naba matamda amasung keisumsangda leiringeida nakhoina laktuna eibu yengsinbikhide.’
| הייתי אורח זר, אולם לא הזמנתם אותי לביתכם. הייתי עירום, ולא הלבשתם אותי. הייתי חולה וכלוא, וכלל לא באתם לבקר אותי!‘ |
44 “Maduda makhoinasu khumgani, ‘Ibungo, eikhoina karamba matamda Ibungona lamba nattraga khourangba, nattraga lamlanba oiba, nattraga phi leitaba, nattraga naba nattraga keisumsangda leiba ujaraga, Ibungobu thougal toujakhidabage?’
| ”ואז הם יענו:’אדון, מתי ראינו אותך רעב או צמא או זר או עירום או חולה או כלוא, ולא עזרנו לך?‘ |
45 Matam aduda Ibungona makhoida haigani, ‘Eina nakhoida tasengnamak hairibasini, makhoi asigi maraktagi khwaidagi tonba amada nakhoina toukhidaba adumak nakhoina eingonda toukhidabani!’
| ”אז יענה להם: אמן, אומר אני לכם!’כאשר סירבתם לעזור לאחד מן האחים הצעירים האלה סירבתם לעזור לי‘. |
