Matthew 12
1 Madugi matung ikui kuidana nongma potthaba numit amada Jisuna mahei maronggi loubuk phaoduna chatlammi. Amasung Ibungogi tung-inbasing aduna mapuk lamladuna gehu charong heklaga chaba hourammi.
| בעת ההיא עבר ישוע בין הקמה ביום השבת ותלמידיו רעבו ויחלו לקטף מלילת ויאכלו׃ |
2 Aduga Pharisee-singna madu ubada Ibungoda hairak-i, “Yeng-u, nahakki tung-inbasingna potthaba numitta mahei-marong hektuna Wayel Yathang thugaire!”
| ויראו הפרושים ויאמרו לו הנה תלמידיך עשים את אשר אסור לעשות בשבת׃ |
3 Maduda Jisuna khumlak-i, “David amadi mahakka loinabasingna mapuk lamlabada David-na kari toukhibage haiba adu nakhoina Mapugi puyada padabra?
| ויאמר אליהם הלא קראתם את אשר עשה דוד בהיתו רעב הוא והאנשים אשר אתו׃ |
4 Matou karamna mahakna Mapugi sangda changduna mahak amasung mahakka loinabasing aduna purohitsing khaktana chaba yaba Tengban Mapuda katpa asengba tal adu chakhibage haibadu nakhoina padabra?
| כי בא אל בית האלהים ויאכל את לחם הפנים אשר איננו מתר לו ולאנשיו לאכלה רק לכהנים לבדם׃ |
5 Aduga Mapugi Sanglenda thougal touba purohitsingna potthaba numit khudinggi potthabagi wayel adu thugairabasu makhoi maral leite haiba adu nakhoina Moses-ki Wayel Yathangda padabara?
| או הלא קראתם בתורה כי בשבתות יחללו הכהנים את השבת במקדש ואין להם עון׃ |
6 Eina nakhoida hairibasini, Mapugi Sanglen asidagi henna chaoba ama mapham asida lei.
| אבל אני אמר לכם כי יש פה גדול מן המקדש׃ |
7 Aduga, ‘Eina pambadi chanbiheiba aduni, iratpot adu natte’ haiba Mapugi puyagi wa asigi wahanthok nakhoina khanglamlabadi, nakhoina maral leijadabasing adubu lalhallamloidabani.
| ולו ידעתם מה הוא חסד חפצתי ולא זבח לא הרשעתם את הנקים׃ |
8 Maramdi Migi Machanupa adu potthaba numitki Mapuni.”
| כי בן האדם הוא גם אדון השבת׃ |
9 Adudagi Jisuna mapham adu thadoktuna makhoigi synagogue-ta chatlammi.
| ויעבר משם אל בית כנסתם׃ |
10 Mapham aduda makhut nama pangtha-sithaduna naba nupa ama leirammi. Aduga Jisubu maral piba yanaba Pharisee-sing aduna Jisuda hanglak-i, “Potthaba numitta anaba phahanbasi Moses-ki Wayel Yathangna yabara?”
| והנה שם איש אשר ידו יבשה וישאלוהו לאמר המתר לרפא בשבת למען ימצאו עליו שטנה׃ |
11 Maduda Jisuna makhoida hairak-i, “Nakhoigi naraktagi kanagumba amagi yao ama potthaba numitta kom amada tarabadi, mahakna madubu paiduna loukhatloidra?
| ויאמר אליהם מי האיש בכם אשר לו כבש אחד ונפל בבור בשבת ולא יחזיק בו ויעלנו׃ |
12 Adu oirabadi mina yaodagi kayada henna mamal leiba helliba? Maram aduna, eikhoina potthaba numitta aphaba touba wayel yathangna yai.”
| ומה יקר אדם מן הכבש לכן מתר להיטיב בשבת׃ |
13 Adudagi Ibungona makhut nama pangtha-sithaba nupa aduda hairak-i, “Nahakki nakhut adu tingthok-u.” Maduda nupa aduna makhut adu thingthokcharammi amasung makhut adu atoppa makhut nama adugumna pungpha phajare.
| ויאמר אל האיש פשט את ידך ויפשט אתה ותרפא ותשב כידו האחרת׃ |
14 Adudagi Pharisee-sing aduna chatkhiduna Jisubu karamna hatsige haiduna wa tanarammi.
| ויצא הפרושים ויתיעצו עליו לאבדו׃ |
15 Adubu Jisuna madu khangbadagi mapham adudagi chatthokkhirammi. Aduga yamlaba miyamna Ibungogi tung injarammi. Amasung Ibungona makhoi pumnamakki anaba phahanbirammi,
| וידע ישוע ויסר משם וילך אחריו המון עם רב וירפאם כלם׃ |
16 Adubu mahakki maramda mi kanadasu haidokkanu haiduna makhoida yathang pirammi.
| ויצו אתם בגערה שלא יגלהו׃ |
17 Masi Tengban Mapugi wa phongdokpa maichou Isaiah-na haikhiba wa adu thungnanabani:
| למלאת את אשר דבר ישעיהו הנביא לאמר׃ |
18 “Yeng-u, eina khandoklaba eigi inai, Eigi thawaina penjariba, eigi nungsithoiraba. Eina mahakki mathakta eigi thawai pibigani, Amasung mahakna atoppa phurupsingda eigi achumba wayel laothokkani.
| הן עבדי בחרתי בו ידידי רצתה נפשי נתתי רוחי עליו ומשפט לגוים יוציא׃ |
19 Mahakna khatna-cheinabasu touroi, lao khongbasu touroi, Aduga lambisingda kananasu mahakki khonjel taroi.
| לא יצעק ולא ישא ולא ישמע בחוץ קולו׃ |
20 Puraktriphaoba mahakna, achumba wayelna lanngambadu, Thudekloi mahakna, kontharaba singwutpu, Mutthatloi mahakna, mutsi mutsi chakliba thaomeibu,
| קנה רצוץ לא ישבור ופשתה כהה לא יכבנה עד יוציא לנצח משפט׃ |
21 Aduga Ibungo mahakki mingda, thamjagani asa mipum khudingmakna.”
| ולשמו גוים ייחלו׃ |
22 Adudagi mi kharana mamit tangba aduga marolsu thoktaba lai phattaba changba nupa amabu Jisugi nakta purakle. Aduga Jisuna mahakpu phahanbiduna mahakna wa ngangba amasung uba ngamjare.
| אז הובא אליו איש עור ואלם אשר אחזו שד וירפאהו וידבר האלם וגם ראה׃ |
23 Maduda miyam pumnamak aduna ngaklduna hairak-i, “Mahak asibu David-ki Machanupa adu oigadouribra?”
| וישתוממו כל המון העם ויאמרו הכי זה הוא בן דוד׃ |
24 Adubu touribasing adu tarabada Pharisee-singna hairak-i, “Mahakna phattaba thawaibu tanthokpa natte, adubu lai phattabasinggi mapu Satan-gi mapanna tanthokpani.”
| והפרושים כשמעם זאת אמרו זה איננו מגרש את השדים כי אם על ידי בעל זבוב שר השדים׃ |
25 Maduda Jisuna makhoina khalliba adu khangladuna makhoida hairak-i, “Leibak manungda tokhai tokhai tanaduna amaga amaga khatnaduna leiriba leibak khudingmak mang takkani. Aduga tokhai tokhai tanaba sahar nattraga imung khudingmak amata oina kuina leptuna leiba ngamloi.
| וישוע ידע את מחשבותם ויאמר אליהם כל ממלכה הנחלקה על עצמה תחרב וכל עיר ובית הנחלקים על עצמם לא יכונו׃ |
26 Aduga Satan-na Satan-bu tanthoklabadi, mahak masamakki manungda tokhai tajare. Adu oirabadi mahakki leibak adu karamna panba ngamgadage.
| והשטן אם יגרש את השטן נחלק על עצמו ואיככה תכון ממלכתו׃ |
27 Aduga eina Beelzebul-gi mapanna lai phattaba tanthoklabadi, nahakki misingnadi kanagi mapanna makhoibu tanthokpage? Maram aduna nahak nasamakki tung-inbasingna nahak lali haibadu utchare.
| ואם אני מגרש את השדים בבעל זבוב בניכם במי הם מגרשים אתם על כן המה יהיו שפטיכם׃ |
28 Adubu Tengban Mapugi Thawaigi mapanna eina lai phattabasingbu tanthoklabadi, Tengban Mapugi leibak adu nakhoigi nathakta laklabani.
| אך אם ברוח אלהים אני מגרש את השדים הנה הגיעה אליכם מלכות האלהים׃ |
29 “Aduga panggal kanba nupa amabu haanna punduna phajinba nattanadi kanana mahakki yumda changduna mahakki mapot macheisingdu munduna lougadage? Mahakna nupa adubu pullaba matung khaktada mahakki mapot macheisingdu munduna puba ngamgani.
| או איך יוכל איש לבוא לבית הגבור ולגזל את כליו אם לא יאסר בראשונה את הגבור ואחר ישסה את ביתו׃ |
30 “Eibu yadaba mahak aduna eigi mayokta lei; aduga eiga loinana khomjinbagi thabak touminnadaba mahak aduna madubu chaikhai.
| כל אשר איננו אתי הוא לנגדי ואשר איננו מכנס אתי הוא מפזר׃ |
31 Maram aduna eina nakhoida hairibasini, pap khuding amasung thina ngangba khudingmakpu kokpigani; adubu kanagumbana Thawai Asengbagi mathakta thina nganglabadi mahakpu kokpiroi.
| על כן אני אמר לכם כל חטא וגדוף יסלח לאדם אך גדוף הרוח לא יסלח לאדם׃ |
32 Aduga Migi Machanupa adugi mathakta wa ngangba mahak adubu kokpigani, adubu Thawai Asengbagi mathakta ngangba mahak adubu houjikki mirol asidasu aduga lakkadaba miroldasu kokpiroi. (aiōn g165)
| וכל אשר ידבר דבר חרפה על בן האדם יסלח לו והמחרף את רוח הקדש לא יסלח לו לא בעולם הזה ולא בעולם הבא׃ (aiōn g165) |
33 “Upal amagi masak mahakna palliba mahei aduna tak-i. Upal aduna pharabadi mahakki mahei adusu phagani adubu upal aduna phattrabadi mahakki mahei adusu pharoi.
| או עשו את העץ טוב ופריו טוב או עשו את העץ משחת ופריו משחת כי בפריו נכר העץ׃ |
34 He lilgi chada-naodasa, nakhoina phattaba mi oiraga karamna nakhoina aphaba wa nganggani? Maramdi thamoinungda thanna leiribasing adu chinbalna ngangthok-i.
| ילדי הצפעונים איכה תוכלו למלל טוב ואתם רעים כי משפעת הלב ימלל הפה׃ |
35 Aphaba mina mahakki aphaba thamoigi pukeidagi aphaba adu puthok-i, aduga phattaba mina mahakki phattaba thamoigi pukeidagi phattaba adu puthok-i.
| האיש הטוב מאוצר לבו הטוב מוציא את הטוב והאיש הרע מאוצר הרע מוציא רע׃ |
36 “Aduga eina nakhoida hairibasini madudi nakhoina ngangkhiba warem khudingmakki maram nakhoina wayenbagi numit aduda pigadabani.
| ואני אמר לכם כל מלה בטלה אשר ידברו בני האדם יתנו עליה חשבון ביום הדין׃ |
37 Maramdi nahakna ngangkhiba waheising adugi matung-inna nahakpu chumhanbigani nattraga nahakpu lalhan-gani.”
| כי מדבריך תצדק ומדבריך תחיב׃ |
38 Adudagi nongma Wayel Yathanggi oja khara amadi Pharisee-sing kharana Jisugi nakta laklaga hairak-i, “Oja nangondagi eikhoina angakpa khudam khara uning-i.”
| ויענו מן הסופרים והפרושים ויאמרו רבי חפצנו לראות אות מידך׃ |
39 Maduda Jisuna makhoida khumlak-i, “Phattaba amadi thajaba yadaba mironna angakpa khudam thi! Adubu Tengban Mapugi wa phongdokpa maichou Jonah-gi khudam adu nattana atoppa khudam amata nakhoida piroi.
| ויען ויאמר אליהם דור רע ומנאף מבקש לו אות ואות לא ינתן לו בלתי אם אות יונה הנביא׃ |
40 Maramdi Jonah-na achouba nga adugi puknungda ahing ahum nungthil ahum leikhibagum, Migi Machanupa adunasu malem leisanungda ahing ahum nugthil ahum leigani.
| כי כאשר היה יונה במעי הדג שלשה ימים ושלשה לילות כן יהיה בן האדם בלב האדמה שלשה ימים ושלשה לילות׃ |
41 Amasung wayenbagi numitta Nineveh-gi misingna ngasigi miron asiga lepminnagani aduga miron asibu lalhan-gani. Maramdi Jonah-na pao sandokpa matamda makhoina paptagi pukning hongjakhi; aduga eina nakhoida hairi madudi Jonah-dagi henna chaoba ama mapham asida leiri!
| אנשי נינוה יקומו במשפט עם הדור הזה וירשיעוהו כי הם שבו בקריאת יונה והנה פה גדול מיונה׃ |
42 Aduga wayenba numitta Sheba leibakki leimarembina ngasigi miron asiga lepminnagani aduga miron asibu lalhan-gani; maramdi mahakna ningthou Solomon-gi lousinggi wa tanaba mahakki laplaba maramdamdagi lakkhi; aduga eina nakhoida tasengnamak hairi madudi Solomon-dagi henna chaoba ama mapham asida leiri adubu nakhoina tade!
| מלכת תימן תקום במשפט עם הדור הזה ותרשיענו כי באה מקצות הארץ לשמע את חכמה שלמה והנה פה גדול משלמה׃ |
43 “Phattaba thawai amana mi amadagi thoklakpa matamda mahakna potthapham thiduna leikanglagi maphamsingda koina chatli. Aduga mahakna mapham phangdrabada,
| והרוח הטמאה אחרי צאתה מן האדם תשטט במקמות ציה לבקש לה מנוחה ולא תמצאנה׃ |
44 mathanta asumna haijei, ‘Eina thoklakkhiba yum aduda ei amuk hallage.’ Aduga mahakna hallakpa matamda yumdu ihang hangna, sittok-sengdoktuna ningthina thamlamba adu ure.
| אז תאמר אשובה אל ביתי אשר יצאתי משם ובאה ומצאה אתו מפנה ומטאטא ומהדר׃ |
45 Adudagi mahakna amuk chatkhiduna mangondagi henna phattaba thawai taret purakle, aduga makhoina mi aduda changduna mapham aduda leire. Aduga mi adugi akonbagi phibam adu hanna oiramba phibam adudagi yamna henna phalaktre. Matou asumna phattaba miron asidasu oigani.”
| ואחר תלך ולקחה אליה שבע רוחות אחרות רעות ממנה ובאו ושכנו שם והיתה אחרית האדם ההוא רעה מראשיתו כן יהיה גם לדור הרע הזה׃ |
46 Adudagi Jisuna miyam aduda wa nganglingeida, mahakki mama amasung machin manaosingna mangonda wa khara hainingbadagi mapanda leptuna leirammi.
| עודנו מדבר אל המון העם והנה אמו ואחיו עמדו בחוץ מבקשים לדבר אתו׃ |
47 Aduga kanagumba amana Ibungoda hairak-i, “Yengbiyu, Ibungogi ima amasung inaosingna Ibungoda wa hainingbadagi mapanda leptuna leiri.”
| ויגד אליו הנה אמך ואחיך עמדים בחוץ ומבקשים לדבר אתך׃ |
48 Maduda Ibungona nupa aduda hairak-i, “Eigi ima kanano? Aduga eigi ichin- inaosing haibasina kanabuno?”
| ויען ויאמר אל האיש המגיד לו מי היא אמי ומי הם אחי׃ |
49 Adudagi Ibungona mahakki tung-inbasingda khut thilladuna hairak-i, “Yeng-u! Makhoising asi eigi ima amasung eigi ichin inaosingni!
| ויט ידו על תלמידיו ויאמר הנה אמי ואחי׃ |
50 Maramdi swargada leiriba Ipagi aningba touriba makhoising adu eigi ichin-inao, iche-ichan amasung eigi imani.”
| כי כל אשר יעשה רצון אבי שבשמים הוא אחי ואחותי ואמי׃ |
