Mark 1
1 Aphaba Pao asi Tengban Mapugi Machanupa Jisu Christtagi maramdani.
| כך מתחיל הסיפור על ישוע המשיח בן־האלוהים. |
2 Aphaba Pao asi, Mapu Ibungogi wa phongdokpiba maichou Isaiah-na ikhibagumna asumna hou-i, “Mapu Ibungona hai, ‘Eina eigi pao pubabu nahakki lambi thourang tounanaba nahakki namang thana thagani.’
| בספרי הנביאים הודיע לנו אלוהים שהוא עומד לשלוח אלינו את בנו, אולם לפני כן ישלח שליח מיוחד אשר יכין את העולם לקראת בואו של בן־האלוהים. |
3 Kanagumba amana lamjao lamhangda laori, ‘MAPU IBUNGO-gi lambi adu thourang tou; Ibungo mahakna chatnaba lambi chumhallu!’”
| ישעיהו הנביא ניבא:”קול קורא במדבר פנו דרך ה׳, ישרו מסילותיו.“ |
4 Matou adugumduna baptize toubiba John-na miyamda pap kokchanabagidamak pukning hongbagi baptize touba adu sandoktuna lamjao lamhangda thorakle. Mahakna miyam aduda hairammi, “Nakhoina paptagi pukning hongduna baptize lou, aduga Mapu Ibungona nakhoigi papsing kokpigani.”
| שליח זה היה יוחנן המטביל. יוחנן גר במדבר והכריז שכל אחד צריך להיטבל במים, לאות חרטה על מעשיו וכדי שאלוהים יסלח לו עליהם. |
5 Jerusalem sahardagi mising yaona Judea lamdagi yamlaba misingna John-na hairibadu tananaba thoraklammi. Aduga makhoina makhoigi mapapsing haidokcharammi amasung John-na makhoibu Jordan turelda baptize toubirammi.
| אנשים רבים מירושלים ומכל אזור יהודה באו להקשיב לדברי יוחנן, ולאחר שהתוודו על מעשיהם הרעים הוא הטביל אותם בנהר הירדן. |
6 John-na ut matugi phi setlammi, sawun-gi khwangjet laklammi aduga koujeng amasung lamlakki khoihina mahakki chinjak oirammi.
| בגדיו היו עשויים שער גמלים והייתה לו חגורת עור; הוא נהג לאכול ארבה ודבש־בר. |
7 Aduga miyam aduda mahakna asumna laothokle, “Eigi tungda lenglakkadouriba Ibungo mahak aduna eingondagi yamna henna matik magun chao-i. Eina nonthajaduna Ibungo mahakki sandal mari louthokpa phaoba itik chajade.
| המסר של יוחנן היה זה:”בקרוב יבוא אדם גדול ונעלה ממני; הוא כה נעלה עד כי איני ראוי אפילו להסיר את נעליו! |
8 Einadi nakhoibu isingda baptize tou-i adubu Ibungo mahaknadi nakhoibu Thawai Asengbada baptize toubigani.”
| אני הטבלתי אתכם במים, אולם הוא יטביל אתכם ברוח הקודש של אלוהים!“ |
9 Matam aduda Jisuna Galilee-gi lam Nazareth-tagi laklammi amasung John-na Ibungobu Jordan turelda baptize toubikhi.
| יום אחד בא ישוע מנצרת שבגליל, ויוחנן הטביל אותו בנהר הירדן. |
10 Amasung Jisuna isingdagi hek karakpaga, nongdon atiya hangdoktuna Thawaina Ibungogi mathakta khunugumna lengtharakpa Ibungona urammi.
| כאשר יצא ישוע מהמים נפתחו השמים, ורוח אלוהים בדמות יונה ירדה ונחתה עליו, |
11 Aduga swargadagi khonjel amana asumna hairak-i, “Nahak eigi nungsijaraba Ichanupani. Eina nangonda yamna pelle.”
| וקול מן השמים קרא:”אתה בני אהובי, ובך אני חפץ.“ |
12 Adudagi khudak aduda Mapu Ibungogi Thawaina Ibungobu lamjao lamhangda puthoklammi.
| רוח אלוהים נשא מיד את ישוע אל המדבר, שם הוא נשאר לבדו עם חיות המדבר ארבעים יום, והשטן ניגש לנסותו. לאחר מכן באו המלאכים לשרת אותו. |
13 Aduga Satan-na themladuna mapham aduda Ibungona numit niphuni leire. Mapham aduda lamlakki sasingsu leirammi, adubu swargadutsingna laktuna Ibungobu thougal tourammi.
14 John-bu keisumsangda thamkhraba matungda, Jisuna Galilee-da chattuna Tengban Mapugi Aphaba Pao sandoklammi.
| זמן מה לאחר שאסר המלך הורדוס את יוחנן, בא ישוע אל הגליל כדי להכריז על בשורת אלוהים. |
15 Ibungona hairak-i, “Achaba matam adu lakle, aduga Tengban Mapugi leibak adu naksillakle! Nakhoina paptagi pukning hongduna Aphaba Paoda thajou!”
| ”העת הגיעה!“קרא ישוע.”מלכות אלוהים קרבה, שובו מדרככם הרעה והאמינו לבשורה!“ |
16 Adudagi Ibungona Galilee-gi pat mapanda asum chatlingeida, in hunduna nga phariba Simon amadi mahakki manao Andrew-bu ure.
| יום אחד כשהתהלך ישוע על חוף הכינרת, ראה את האחים שמעון ואַנְדְּרֵי דגים בעזרת רשתות. הם היו דייגים במקצועם. |
17 Amasung Ibungona makhoida hairak-i, “Eigi itung illu, eina nakhoibu mi phabasing oihan-gani.”
| ”בואו אחרי!“קרא אליהם ישוע.”אני אעשה אתכם לדייגי אדם!“ |
18 Khudak adumaktada makhoina makhoigi insingdu thanamlaga Ibungogi tung injare.
| שני האחים עזבו מיד את הרשתות שלהם והלכו אחריו. |
19 Ibungona mapham adudagi khara chatlaga, Zebedee-gi machanupa Jacob amadi mahakki manao John-bu ure. Makhoina hinungda makhoigi insing semjin sajinduna leirammi.
| לא הרחק משם ראה ישוע את יעקב ויוחנן בני־זבדי יושבים בסירת דיג ומתקנים את הרשתות. |
20 Jisuna makhoibu hek ubaga, makhoibu koure; maduda makhoina makhoigi mapa Zebedee-bu anekpa sinmisingga loinana hinungda thanamlaga Jisugi tung injare.
| ישוע קרא להם, והשניים הצטרפו מיד אל החבורה, לאחר שהשאירו את זבדי אביהם בסירה עם מספר דייגים שכירים. |
21 Adudagi Jisu amadi mahakki tung inbasingna Capernaum saharda laklammi, aduga potthaba numitta Ibungona synagogue-ta changduna tambiba hourammi.
| ישוע ומלוויו הגיעו לכפר־נחום. בשבת בבוקר הלכו לבית־הכנסת, וישוע לימד את הקהל. |
22 Ibungogi tambiba matambi aduda makhoi ngakle, maramdi Ibungona Wayel Yathanggi Ojasinggumna nattaduna, matik leiba mi amagum tambirammi.
| היהודים בבית־הכנסת נדהמו מהדרשה שלו, מפני שדיבר אליהם בסמכות רבה ולא כמו הסופרים. |
23 Adudagi ikhang khang-houdana phattaba thawai changba mi ama synagogue aduda changlaklaga khonjel houna laoraduna hairak-i,
| בבית־הכנסת היה איש אחוז שד טמא, והלה צעק לפתע: |
24 “He Nazareth-ki Jisu, nangna eikhoida kari touba pambage? Nahak eikhoibu mang-hannaba mapham asida laklibra? Nahak kanano haiba ei khang-i, nahakti Mapu Ibungona tharakpa Asengba Mahak aduni.”
| ”מדוע אתה מטריד אותנו, ישוע מנצרת, האם באת להשמיד את השדים? אני מכיר אותך; אתה בנו הקדוש של אלוהים!“ |
25 Maduda Jisuna phattaba thawai aduda yathang piraduna hairak-i, “Tuminna leiyu, aduga mangondagi thokkhro!”
| ישוע נזף בשד וציווה עליו:”שתוק וצא החוצה!“ |
26 Adudagi phattaba thawai aduna nupa adubu ot-neina nik-laduna, ahouba khonjelda laoramlaga nupa adudagi thokkhre.
| השד טלטל את האיש המסכן מצד אל צד ויצא ממנו בקול צעקה. |
27 Maduda makhoi pumnamak ngakladuna makhoi masel amaga amaga hangnaduna hairak-i, “Touribasi karino? Masibu karamba makhalgi anouba tambibano? Mahakna phattaba thawaisingda phaoba yathang pinaba matik lei aduga makhoina mahakki yathang illi!”
| כל הנוכחים השתוממו והחלו לשוחח זה עם זה על המקרה.”האם זוהי תורה חדשה?“שאלו בהתרגשות.”ראו, גם השדים שומעים בקולו!“ |
28 Khudak adudagi Jisugi paona thunamak Galilee-gi mapham sinba thungkhre.
| עד מהרה התפשטו השמועות על מעשי ישוע והתפרסמו בכל אזור הגליל. |
29 Jisu amadi mahakki tung-inbasingna synagogue adudagi hek thorakpaga, Jacob amasung John-ga loinana Simon amadi Andrew-gi yumda chatlammi.
| ישוע ותלמידיו יצאו מבית־הכנסת והלכו לביתם של שמעון ואַנְדְּרֵי. |
30 Matam aduda Simon-gi manembok laihou houduna nabadagi phamungda leirammi. Ibungona hek thungbaga makhoina mahakki maramda Ibungoda tamle.
| כאשר נכנסו אל הבית מצאו את חמותו של שמעון שוכבת שם חולה עם חום גבוה. התלמידים פנו מיד אל ישוע וביקשו את עזרתו. |
31 Adudagi Ibungona mahakki manakta changlaga makhut paibiduna mahakpu chingkhatpirammi. Aduga khudak aduda mahakki laihou adu phakhre amasung mahakna makhoibu thougal toujare.
| ישוע ניגש אל מיטת החולה, אחז בידה ועזר לה לשבת. החום נעלם מיד, היא קמה ממיטתה והכינה להם אוכל. |
32 Adudagi numitna mayum changkhiduna numidangwairam oiraklabada misingna anaba amadi lai phattaba changba pumnamak Ibungogi manakta puraklammi.
| עם שקיעת השמש התמלאה חצר הבית בחולים ואנשים אחוזי שדים, אשר הובאו אל ישוע כדי שירפא אותם. ליד הבית התאספו כל אנשי העיירה מתוך סקרנות. |
33 Amasung sahar adugi mi pumnamak yum adugi mangda tillare.
34 Aduga Ibungona mi kaya amabu makhal makha kayagi lainasingdagi phahanbire amasung lai phattaba kaya amabusu tanthokle. Amasung Ibungona lai phattabasingdu wa amata ngang-hallamde maramdi makhoina Ibungobu kanano haiba khanglammi.
| ישוע ריפא אנשים רבים שהיו חולים במחלות שונות, וגירש שדים רבים (אולם הוא לא הרשה לשדים לדבר, משום שידעו מי הוא). |
35 Ayuk yamna ngallingei, mamlingei matamda, Jisuna hougattuna yum adudagi thoraklaga achikpa mapham amada chattuna Mapu Ibungoda haijarammi.
| למחרת בבוקר, עוד לפני זריחת השמש, קם ישוע והלך למקום שקט ומבודד כדי להתפלל. |
36 Adudagi Simon amadi mahakka loinabasingna Ibungobu thiba thorakle.
| שמעון והאחרים יצאו בעקבותיו, וכשמצאו אותו קראו:”לאן אתה הולך? כולם מחפשים אותך!“ |
37 Aduga makhoina Ibungobu phanglabada, makhoina Ibungoda hairak-i, “Mi pumnamakna Ibungo nahakpu thiri.”
38 Maduda Jisuna khumlak-i, “Eikhoina manak nakpa atei khulsingdasu chatkadabani. Eihakna makhoidasu pao sandokpa tai, maramdi ei madugidamak lakpani.”
| ”איננו יכולים להישאר כל הזמן במקום אחד“, השיב ישוע.”עלינו ללכת גם למקומות אחרים, כדי לספר לאנשים על מלכות אלוהים; הרי לשם כך באתי!“ |
39 Maram aduna Ibungona Galilee-gi mapham pumnamakta chattuna, synagogue-singda pao sandoklammi aduga lai phattabasingbu tanthoklammi.
| ישוע עבר בכל רחבי הגליל, לימד בבתי־הכנסת וגירש שדים מהרבה אנשים. |
40 Yamna kiningai oiba unsagi lainana naba mi amana Jisuda laktuna khuru khudak kullaga tengbangbinaba haijarak-i, “Ibungona yabirabadi, eibu Ibungona seng-hanbiba ngammi.”
| פעם בא אליו אדם חולה צרעת והתחנן לפניו שירפא אותו.”אם רק תרצה, תוכל לרפא אותי“, אמר האיש. |
41 Maduda Jisuna nungsiba pokladuna makhut tingthoklaga mahakpu sokpiraduna hairak-i, “Eina yare, nahak sengjaro!”
| ישוע חש חמלה רבה, ועל כן נגע במצורע ואמר:”ודאי שאני רוצה. הירפא!“ |
42 Khudak aduda mangondagi laina adu mangkhre aduga mahak sengjare.
| הצרעת נעלמה מיד, והאדם נרפא כליל! |
43 Adudagi Jisuna nupa aduda hairak-i, “Yeng-u, masi mi kana amatada haidokkanu; adubu nahakna chattuna purohitta yeng-hallu. Aduga mipum khudingmakna nahak naba phare haiba khangnanaba Moses-na katlu hairamba potlamsing adu katcharu.” Asumna akanba yathang asi piraga khudak aduda Jisuna mahakpu thakhre.
| ”לך מהר להיבדק אצל הכוהן“, אמר ישוע לאיש בתוקף. |
| ”אל תשכח לקחת איתך קורבן טהרה, כפי שציווה משה על בני־ישראל, כדי שכולם יראו שנרפאת. אל תעצור בדרך לדבר עם איש!“ |
45 Adubu mahakna chatkhraga pao adu mapham khudingmakta sandokpa houre. Aduga madugi mahei oina, Jisuna phongna saharda changba ngamdre. Adudagi Ibungona mi tadaba achikpa maphamsingda leirammi, adumakpu mapham khudingdagi misingna Ibungogi manakta adumak laklammi.
| אבל האיש לא שמע בקול ישוע, והלך והכריז לכולם שהוא בריא. הוא סיפר לכולם שישוע ריפא אותו ממחלת הצרעת, וכתוצאה מכך שוב לא יכול היה ישוע להיכנס לעיר בגלוי, כי אנשים רבים הלכו אחריו לכל מקום ולא נתנו לו מנוחה. על כן הוא החליט לשבת מחוץ לעיר, אך גם זה לא הועיל, כי תוך זמן קצר מצא אותו ההמון והקיף אותו מכל עבר. |
