Pakhonchatpa 17
1 Paul amadi Silas-na Amphipolis amadi Apollonia phaoduna chatlaga Thessalonica-da lakle, mapham aduda synagogue ama leirammi.
| פולוס וסילא עברו במסעם דרך ערי אמפיפוליס ואפולוניה, והגיעו לתסלוניקי – עיר שהיה בה בית־כנסת יהודי. |
2 Mahakki hounabi matung inna Paul-na synagogue aduda chatlammi. Potthaba numit ahumlak mapham aduda mahakna mising aduga Mapugi puyadagi neinaduna
| פולוס הלך כמנהגו לבית־הכנסת, ובמשך שלוש שבתות רצופות הסביר לנוכחים את הכתובים. |
3 Christtadi awaba khangba tai amadi sibadagi hinggatpa tai haiba adu sandokna taktuna utlammi. Mahakna hairak-i, “Eina nakhoida sandokliba Jisu asi Christta aduni.”
| הוא הסביר להם את הנבואות בדבר סבלו של המשיח ותקומתו לחיים, והוכיח להם שישוע הוא המשיח. |
4 Jihudisinggi maraktagi khara aduga Tengban Mapubu kina chatchaba Greek-ki mi mayam amaga athoiba nupi mayam amagana thajaduna Paul amadi Silas-ka pulle.
| חלק מהמאזינים שוכנעו והאמינו; ביניהם היו הרבה יוונים יראי־אלוהים והרבה נשים אצילות. |
5 Adubu Jihudising kharana kalakpadagi phattaba mi khara lambidagi khomjillaga kangbu ama semduna sahar adu irang houhalle. Aduga makhoina Paul amadi Silas-pu miyam mamangda puthoknaba Jason kouba nupa asigi yumda makhoina thomjinlammi.
| אולם מנהיגי היהודים נמלאו קנאה, ולכן הסיתו פושעים ובטלנים מן השוק לעורר מהומה בעיר. הם פרצו לביתו של יסון, במטרה לתפוס את פולוס וסילא ולהביאם לפני מועצת העיר. |
6 Adubu makhoina makhoibu phangdrabada, makhoina Jason amadi thajaba mioi khara chingduna sahar adugi angambasinggi mamangda puraklaga laorak-i, “Taibangpanbu mathak makha olhalliba mising asi mapham asidasu lakle,
| מאחר שלא מצאו את השניים בתוך הבית, הם גררו החוצה את יסון ומאמינים אחרים והביאו אותם לפני המועצה.”פולוס וסילא גורמים לצרות ובעיות בכל העולם, ועכשיו הם רוצים להפוך גם את עירנו!“צרחו. |
7 aduga Jason-na makhoibu mahakki yumda taramna oktuna thamle. Jisu kouba atoppa ningthou ama lei haiduna makhoi pumnamakna Caesar-gi wayel yathangsing thugaire.”
| ”ויסון זה הכניס אותם אל ביתו. הם בוגדים! הם טוענים שיש להם מלך אחר, ישוע, במקום הקיסר!“ |
8 Waheising asi tabada miyam amadi sahar adugi angambasing adu irang houhalle.
| האשמות אלה הסעירו את רוחם של אנשי־העיר ושל השופטים, ואלה שחררו אותם רק לאחר ששילמו דמי־ערבות. |
9 Adudagi angambasing aduna Jason amasung ateising adu jamin pihallaga thadoklammi.
10 Ahing hek oibaga thajabasingna Paul amadi Silas-pu Berea-da tharammi. Makhoina mapham aduda thungbaga synagogue-ta chatlammi.
| באותו לילה הבריחו המאמינים את פולוס וסילא לברואה, והשניים שוב הלכו לבית־הכנסת כדי להטיף. |
11 Thessalonica-da leiba misingdagidi mapham aduda leiba misingna henna wakhal chao-i. Makhoina pao adu yamna khourangna tai aduga Paul-na hairiba adu chumbra haibadu numit khudinggi Mapugi puya neinaduna kupna thijillammi.
| אנשי ברואה היו רחבי אופקים יותר מאנשי תסלוניקי והקשיבו לבשורה בשמחה. יום־יום הם למדו בעצמם את כתבי־הקודש, כדי לראות אם דבריהם של פולוס וסילא הם דברי אמת. |
12 Greek-ki masak naiba nupi kaya ama amadi Greek-ki nupa kaya amasu yaona makhoi mayam amana thajarammi.
| כתוצאה מכך האמינו רבים מהם, ביניהם נשים רמות מעלה וגברים רבים. |
13 Adubu Paul-na Berea-dasu Tengban Mapugi wa sandokle haiba Thessalonica-da leiba Jihudisingna tabada makhoina mapham aduda laktuna miyambu thoujinduna irang houhallammi.
| אולם כששמעו היהודים בתסלוניקי שפולוס מטיף את דבר ה׳ בברואה, מיהרו גם הם לשם כדי להסעיר את הרוחות. |
14 Thajabasing aduna Paul-bu khudakta Ipak mapan tanna thakhre adubu Silas amadi Timothy-di Berea-da leihourammi.
| המאמינים פעלו ללא דיחוי ושלחו את פולוס לחוף הים, בעוד שסילא וטימותיוס נשארו בעיר. |
15 Paul-bu thillakpa mising aduna mahakpu Athens phaoba pubire aduga Silas amadi Timothy-bu yariba makhei thuna mahakki manakta laknaba mahakna hairakpa wahei adu puduna makhoina Berea-da hallakle.
| מלוויו של פולוס הלכו איתו עד אתונה, ומשם חזרו לברואה. לפני שנפרדו ממנו מלוויו ביקש מהם פולוס שיודיעו לסילא ולטימותיוס למהר לבוא אליו. |
16 Paul-na Athens-ta Silas amadi Timothy ngairingeida, mahakna sahar adu lai murtisingna thanna leiba adu ubada mahak thamoi yamna soklammi.
| בזמן שפולוס חיכה להם באתונה, הוא נמלא צער למראה האלילים הרבים שמילאו את העיר. |
17 Maram aduna mahakna synagogue-ta Jihudisingga amasung Tengban Mapubu kina chatchaba Jihudi nattabasingga khanna neinarammi aduga numit khudinggi keithelda lakpa misinggasu neinaminarami.
| הוא הלך לבית־הכנסת והתווכח על כך עם היהודים ועם הגויים שהתגיירו. הוא מצא לנכון להתווכח גם עם העוברים ושבים בכיכר השוק. |
18 Epicure amadi Stoic-ki mahei masing heiba kharagasu mahakka yetnarammi. Makhoi kharana hanglak-i. “Pang-ngangda ngangba asina haininglabasi karino?” Atoppasingna khumlak-i, “Mahakna miramgi laisinggi maramda sandokpa malli.” Paul-na Jisugi amadi Ibungona hinggatkhibagi maramda sandokpagi maramna makhoina masi haibani.
| בין האנשים הרבים שאיתם התווכח היו גם פילוסופים אפיקורסים וסטואיים. כששמעו את דבריו של פולוס על תקומתו של ישוע מן המתים, הגיבו:”הוא סתם פטפטן!“או,”הוא עושה תעמולה לדת חדשה כלשהי!“ |
19 Maram aduna makhoina Paul-bu Areopagus hairiba wa tanapham adugi mangda puraklaga makhoina mangonda hairak-i, “Nahakna sandokliba anouba tambiba adu eikhoi khangjaba yagadra?
| הם לקחו את פולוס לגבעת המשפט (שנקראה ביוונית”אריופגוס“) ואמרו לו:”ספר לנו עוד קצת על הדת החדשה הזאת. |
20 Nahakna haiba kharadi eikhoina tabada itong tongalli aduna hairibasing adu kari hairibano haiba eikhoi khangning-i.”
| אתה מספר דברים מוזרים, והיינו רוצים לדעת מה פירושם.“ |
21 (Athens-ki mi pumnamak amadi mapham aduda leiba mireibak machasingna anou anouba wa haiba amadi taba nattana karisu toudana matam lelli.)
| כאן עלי להסביר שאנשי אתונה, כולל הזרים שהיו שם, אהבו לבלות את זמנם בשיחה על רעיונות חדשים למיניהם. |
22 Paul-na Areopagus-ki mipham mamangda lepkhattuna hairak-i, “Athens-ki miyam! Nakhoi asi hiram pumnamakta laining chetpa misingni haiba eina ure.
| פולוס עמד לפניהם בגבעת המשפט ואמר:”אנשי אתונה, אני רואה שאתם אנשים אדוקים מאוד! |
23 Eina nakhoigi sahar asida asum chatpada amadi nakhoina khurumba maphamsing adu eina asum yengbada khubham amada, ‘Khangdaba Tengban Mapuda’ haina iba ama eina thengnare. Nakhoina khangdana khurumliba Ibungo mahakki maramda eina nakhoida sandokpani.
| כשעברתי היום בחוצות עירכם ראיתי מזבחות רבים, ועל אחד מהם היה כתוב:’לאל הבלתי־נודע‘. השתחוויתם לו בלי לדעת מי הוא, ועתה ברצוני לספר לכם עליו. |
24 Taibangpan amadi masida leiriba pumnamakpu sembiba Tengban Mapudi swarga amadi malemgi Mapuni, mahakti mioibagi khutna saba laisangsingda leite.
| ”הוא האל אשר ברא את העולם ואת כל אשר בו, והיות שהוא אדון השמים והארץ, אין הוא שוכן במקדש מעשה ידי־אדם. |
25 Eikhoina Ibungo mahakkidamak thabak sujaraga Ibungoda piba yaba Ibungogi awatpa amatasu leite maramdi Ibungona pumnamakta thawai, nungsasor amasung pot pumnamak pibi.
| כמו־כן אין ידי אדם יכולות לשרתו ולספק לו את צרכיו, משום שאין הוא זקוק לדבר! הוא עצמו נותן חיים ונשמה לכל דבר, וממלא כל מחסור שהוא. |
26 Ibungo mahakna mi amadagi mioiba phurup khudingbu sembiduna malemgi mapham pumnamakta makhoibu leihanbi. Makhoina leigadaba akaknaba matam amadi akaknaba maphamgi ngamkhei adu Ibungona mangjounana leppi.
| מאדם אחד הוא ברא את כל בני־האדם בעולם, ולאחר מכן פיזר את העמים על פני כדור הארץ. הוא החליט מראש מי מהם יקום, מי ייפול ומתי, ואף קבע להם את גבולותיהם. |
27 Ibungona masi toubiribasi mioibana Ibungo mahakpu thijaraknaba amadi koima majaduna Ibungo mahakpu phangjaba yanabani adum oinamak Tengban Mapudi eikhoi pumnamaktagi lapna leite.
| ”בכל המעשים האלה הייתה לו מטרה אחת: שכל העמים יחפשו את אלוהים ויגששו אחריו עד שימצאו אותו – למרות שאין הוא רחוק מאף אחד מאיתנו! |
28 Kanagumba amana asumna haikhibagumbani, ‘Ibungo mahakki mapanna eikhoi hingli, lengli amasung palli.’ Nakhoigi seireng i-ba kharana asumna haikhibagumbani, ‘Eikhoidi Ibungo mahakki machasingni.’
| אחד המשוררים שלכם ביטא זאת בשירו:’כי בו אנחנו חיים ונעים וקיימים. וגם אנחנו צאצאיו‘. |
29 Maram aduna eikhoi Tengban Mapugi machasing oibanina Tengban Mapu asi mioibagi heisingba amadi wakhalna semba sana nattraga lupa nattraga nunggi murti amagumbani haina eikhoina khalloidabani.
| ”ואם נכון הדבר, אזי אסור לנו לחשוב על אלוהים כאילו הוא מן פסל או אליל עשוי זהב, כסף או אבן! |
30 Mamangeigi khangdaba matam adu Tengban Mapuna singthanabidre adubu houjikti mapham khudingmakta mi pumnamakna pukning honglaknaba Ibungona yathang pire.
| אלוהים התעלם בעבר מבורותם של בני־האדם בנושא זה, אולם עתה הוא מצווה על כולם לחזור בתשובה ולעבוד אותו בלבד. |
31 Maramdi Ibungona khandokpikhraba mi adugi mapanna taibangpan pumbabu achumbana wayen-gadaba numit ama leppikhre. Ibungona mahakpu asibadagi hinggat-hanbiduna mi pumnamakta khudam utpire.”
| כי אלוהים קבע יום מסוים שבו ישפוט בצדק את העולם כולו על־ידי האיש שבו בחר. אלוהים אישר את הדבר לעיני כולם כשהקים איש זה מן המתים.“ |
32 Sibadagi hinggatpagi maramda Paul-na haiba adu tabada makhoi kharana mahakpu noknarammi adubu atei kharana hairak-i, “Masigi maramda eikhoina nangondagi amukka taning-i.”
| כאשר שמעו שפולוס מדבר על תחייתו של איש מת, החלו אחדים מהם לצחוק וללעוג, ואילו אחרים אמרו:”אנחנו רוצים לשמוע עוד על כך!“ |
33 Adudagi Paul-na mitin adudagi chatkhre.
| בכך נסתיימה שיחתו של פולוס איתם, |
34 Mi kharadi Paul-gi tung inba oire amadi thajare. Makhoigi marakta Areopagus-ki mioi Dionysius, Damaris koubi nupi amasung mi atoppa kharasu yaorammi.
| אולם רק מעטים האמינו לדבריו והצטרפו אליו. ביניהם היו דיוניסיוס – חבר מועצת העיר, אישה אחת בשם דמריס ואחרים. |
