דבר יהוה אשר היה אל מיכה המרשתי בימי יותם אחז יחזקיה מלכי יהודה אשר חזה על שמרון וירושלם׃ |
שמעו עמים כלם הקשיבי ארץ ומלאה ויהי אדני יהוה בכם לעד אדני מהיכל קדשו׃ |
כי הנה יהוה יצא ממקומו וירד ודרך על במותי ארץ׃ |
ונמסו ההרים תחתיו והעמקים יתבקעו כדונג מפני האש כמים מגרים במורד׃ |
בפשע יעקב כל זאת ובחטאות בית ישראל מי פשע יעקב הלוא שמרון ומי במות יהודה הלוא ירושלם׃ |
ושמתי שמרון לעי השדה למטעי כרם והגרתי לגי אבניה ויסדיה אגלה׃ |
וכל פסיליה יכתו וכל אתנניה ישרפו באש וכל עצביה אשים שממה כי מאתנן זונה קבצה ועד אתנן זונה ישובו׃ |
על זאת אספדה ואילילה אילכה שילל וערום אעשה מספד כתנים ואבל כבנות יענה׃ |
כי אנושה מכותיה כי באה עד יהודה נגע עד שער עמי עד ירושלם׃ |
בגת אל תגידו בכו אל תבכו בבית לעפרה עפר התפלשתי׃ |
עברי לכם יושבת שפיר עריה בשת לא יצאה יושבת צאנן מספד בית האצל יקח מכם עמדתו׃ |
כי חלה לטוב יושבת מרות כי ירד רע מאת יהוה לשער ירושלם׃ |
רתם המרכבה לרכש יושבת לכיש ראשית חטאת היא לבת ציון כי בך נמצאו פשעי ישראל׃ |
לכן תתני שלוחים על מורשת גת בתי אכזיב לאכזב למלכי ישראל׃ |
עד הירש אבי לך יושבת מרשה עד עדלם יבוא כבוד ישראל׃ |
קרחי וגזי על בני תענוגיך הרחבי קרחתך כנשר כי גלו ממך׃ |