הן-כל ראתה עיני שמעה אזני ותבן לה |
כדעתכם ידעתי גם-אני לא-נפל אנכי מכם |
אולם--אני אל-שדי אדבר והוכח אל-אל אחפץ |
ואולם אתם טפלי-שקר רפאי אלל כלכם |
מי-יתן החרש תחרישון ותהי לכם לחכמה |
שמעו-נא תוכחתי ורבות שפתי הקשיבו |
הלאל תדברו עולה ולו תדברו רמיה |
הפניו תשאון אם-לאל תריבון |
הטוב כי-יחקר אתכם אם-כהתל באנוש תהתלו בו |
הוכח יוכיח אתכם-- אם-בסתר פנים תשאון |
הלא שאתו תבעת אתכם ופחדו יפל עליכם |
זכרניכם משלי-אפר לגבי-חמר גביכם |
החרישו ממני ואדברה-אני ויעבר עלי מה |
על-מה אשא בשרי בשני ונפשי אשים בכפי |
הן יקטלני לא (לו) איחל אך-דרכי אל-פניו אוכיח |
גם-הוא-לי לישועה כי-לא לפניו חנף יבוא |
שמעו שמוע מלתי ואחותי באזניכם |
הנה-נא ערכתי משפט ידעתי כי-אני אצדק |
מי-הוא יריב עמדי כי-עתה אחריש ואגוע |
אך-שתים אל-תעש עמדי אז מפניך לא אסתר |
כפך מעלי הרחק ואמתך אל-תבעתני |
וקרא ואנכי אענה או-אדבר והשיבני |
כמה לי עונות וחטאות-- פשעי וחטאתי הדיעני |
למה-פניך תסתיר ותחשבני לאויב לך |
העלה נדף תערוץ ואת-קש יבש תרדף |
כי-תכתב עלי מררות ותורישני עונות נעורי |
ותשם בסד רגלי-- ותשמור כל-ארחתי על-שרשי רגלי תתחקה |
והוא כרקב יבלה כבגד אכלו עש |