אמרו לאחיכם עמי ולאחותיכם רחמה |
ריבו באמכם ריבו--כי היא לא אשתי ואנכי לא אישה ותסר זנוניה מפניה ונאפופיה מבין שדיה |
פן אפשיטנה ערמה--והצגתיה כיום הולדה ושמתיה כמדבר ושתה כארץ ציה והמתיה בצמא |
ואת בניה לא ארחם כי בני זנונים המה |
כי זנתה אמם הבישה הורתם כי אמרה אלכה אחרי מאהבי נתני לחמי ומימי צמרי ופשתי שמני ושקויי |
לכן הנני שך את דרכך בסירים וגדרתי את גדרה ונתיבותיה לא תמצא |
ורדפה את מאהביה ולא תשיג אתם ובקשתם ולא תמצא ואמרה אלכה ואשובה אל אישי הראשון--כי טוב לי אז מעתה |
והיא לא ידעה כי אנכי נתתי לה הדגן והתירוש והיצהר וכסף הרביתי לה וזהב עשו לבעל |
לכן אשוב--ולקחתי דגני בעתו ותירושי במועדו והצלתי צמרי ופשתי לכסות את ערותה |
ועתה אגלה את נבלתה לעיני מאהביה ואיש לא יצילנה מידי |
והשבתי כל משושה חגה חדשה ושבתה--וכל מועדה |
והשמתי גפנה ותאנתה אשר אמרה אתנה המה לי אשר נתנו לי מאהבי ושמתים ליער ואכלתם חית השדה |
ופקדתי עליה את ימי הבעלים אשר תקטיר להם ותעד נזמה וחליתה ותלך אחרי מאהביה ואתי שכחה נאם יהוה |
לכן הנה אנכי מפתיה והלכתיה המדבר ודברתי על לבה |
ונתתי לה את כרמיה משם ואת עמק עכור לפתח תקוה וענתה שמה כימי נעוריה וכיום עלותה מארץ מצרים |
והיה ביום ההוא נאם יהוה תקראי אישי ולא תקראי לי עוד בעלי |
והסרתי את שמות הבעלים מפיה ולא יזכרו עוד בשמם |
וכרתי להם ברית ביום ההוא עם חית השדה ועם עוף השמים ורמש האדמה וקשת וחרב ומלחמה אשבור מן הארץ והשכבתים לבטח |
וארשתיך לי לעולם וארשתיך לי בצדק ובמשפט ובחסד וברחמים |
וארשתיך לי באמונה וידעת את יהוה |
והיה ביום ההוא אענה נאם יהוה--אענה את השמים והם יענו את הארץ |
והארץ תענה את הדגן ואת התירוש ואת היצהר והם יענו את יזרעאל |
וזרעתיה לי בארץ ורחמתי את לא רחמה ואמרתי ללא עמי עמי אתה והוא יאמר אלהי |