ויברך אלהים את נח ואת בניו ויאמר להם פרו ורבו ומלאו את הארץ |
ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ ועל כל עוף השמים בכל אשר תרמש האדמה ובכל דגי הים בידכם נתנו |
כל רמש אשר הוא חי לכם יהיה לאכלה כירק עשב נתתי לכם את כל |
אך בשר בנפשו דמו לא תאכלו |
ואך את דמכם לנפשתיכם אדרש מיד כל חיה אדרשנו ומיד האדם מיד איש אחיו--אדרש את נפש האדם |
שפך דם האדם באדם דמו ישפך כי בצלם אלהים עשה את האדם |
ואתם פרו ורבו שרצו בארץ ורבו בה |
ויאמר אלהים אל נח ואל בניו אתו לאמר |
ואני הנני מקים את בריתי אתכם ואת זרעכם אחריכם |
ואת כל נפש החיה אשר אתכם בעוף בבהמה ובכל חית הארץ אתכם מכל יצאי התבה לכל חית הארץ |
והקמתי את בריתי אתכם ולא יכרת כל בשר עוד ממי המבול ולא יהיה עוד מבול לשחת הארץ |
ויאמר אלהים זאת אות הברית אשר אני נתן ביני וביניכם ובין כל נפש חיה אשר אתכם--לדרת עולם |
את קשתי נתתי בענן והיתה לאות ברית ביני ובין הארץ |
והיה בענני ענן על הארץ ונראתה הקשת בענן |
וזכרתי את בריתי אשר ביני וביניכם ובין כל נפש חיה בכל בשר ולא יהיה עוד המים למבול לשחת כל בשר |
והיתה הקשת בענן וראיתיה לזכר ברית עולם בין אלהים ובין כל נפש חיה בכל בשר אשר על הארץ |
ויאמר אלהים אל נח זאת אות הברית אשר הקמתי ביני ובין כל בשר אשר על הארץ |
ויהיו בני נח היצאים מן התבה--שם וחם ויפת וחם הוא אבי כנען |
שלשה אלה בני נח ומאלה נפצה כל הארץ |
ויחל נח איש האדמה ויטע כרם |
וישת מן היין וישכר ויתגל בתוך אהלה |
וירא חם אבי כנען את ערות אביו ויגד לשני אחיו בחוץ |
ויקח שם ויפת את השמלה וישימו על שכם שניהם וילכו אחרנית ויכסו את ערות אביהם ופניהם אחרנית וערות אביהם לא ראו |
וייקץ נח מיינו וידע את אשר עשה לו בנו הקטן |
ויאמר ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו |
ויאמר ברוך יהוה אלהי שם ויהי כנען עבד למו |
יפת אלהים ליפת וישכן באהלי שם ויהי כנען עבד למו |
ויחי נח אחר המבול שלש מאות שנה וחמשים שנה |
ויהיו כל ימי נח תשע מאות שנה וחמשים שנה וימת |