דברי קהלת בן דוד מלך בירושלם |
הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל |
מה יתרון לאדם בכל עמלו--שיעמל תחת השמש |
דור הלך ודור בא והארץ לעולם עמדת |
וזרח השמש ובא השמש ואל מקומו--שואף זורח הוא שם |
הולך אל דרום וסובב אל צפון סובב סבב הולך הרוח ועל סביבתיו שב הרוח |
כל הנחלים הלכים אל הים והים איננו מלא אל מקום שהנחלים הלכים--שם הם שבים ללכת |
כל הדברים יגעים לא יוכל איש לדבר לא תשבע עין לראות ולא תמלא אזן משמע |
מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שיעשה ואין כל חדש תחת השמש |
יש דבר שיאמר ראה זה חדש הוא כבר היה לעלמים אשר היה מלפננו |
אין זכרון לראשנים וגם לאחרנים שיהיו לא יהיה להם זכרון--עם שיהיו לאחרנה |
אני קהלת הייתי מלך על ישראל--בירושלם |
ונתתי את לבי לדרוש ולתור בחכמה על כל אשר נעשה תחת השמים הוא ענין רע נתן אלהים לבני האדם--לענות בו |
ראיתי את כל המעשים שנעשו תחת השמש והנה הכל הבל ורעות רוח |
מעות לא יוכל לתקן וחסרון לא יוכל להמנות |
דברתי אני עם לבי לאמר--אני הנה הגדלתי והוספתי חכמה על כל אשר היה לפני על ירושלם ולבי ראה הרבה חכמה ודעת |
ואתנה לבי לדעת חכמה ודעת הוללת ושכלות ידעתי שגם זה הוא רעיון רוח |
כי ברב חכמה רב כעס ויוסיף דעת יוסיף מכאוב |