< Matio 20 >

1 Ie añe izay le hoe t’i Iesoà amo mpiama’eo: Ampanahafeñe ami’ty talèn’ anjomba, i fifehean-dikerañey, ie nañaleñaleñe nañèke ondaty ho amy tetem-bahe’ey.
כי דומה מלכות השמים לאדם בעל בית אשר השכים לצאת בבקר לשכר פעלים לכרמו׃
2 Naè’e ami’ty bogady raike iereo ho ami’ty andro raike, le nirahe’e mb’an-tetem-bahe’e mb’eo.
והתנה עם הפעלים שכר דינר ליום וישלחם אל כרמו׃
3 Niavotse indraike re ami’ty ora faha telo vaho nitendreke ondaty nisarasara an-tsena ao,
ויצא בשעה השלישית וירא אחרים עמדים בטלים בשוק׃
4 hoe re tam’ iereo: Akia mb’an-teteko ao ka, vaho hatoloko anahareo ze mañeva. Le nimb’eo iereo.
ויאמר להם לכו גם אתם אל כרמי וכישר אתן לכם וילכו׃
5 Niavotse indraike re nanao if zay ami’ty ora fah’ eneñe naho amy faha-sivey, le nampanahafe’ amy teoy.
ויצא גם בשעה הששית גם בתשיעית ויעש כדבר הזה׃
6 Niakatse amy ora faha folo-raik’ ambiy re nahaoniñe ty ila’e nihene­keneke ey, le hoe ty nanoa’e: Akore t’ie mijohajohañe etoañe lomoñandro?
ויצא בשעת עשתי עשרה וימצא אחרים עמדים ויאמר אליהם למה אתם עמדים פה בטלים כל היום׃
7 Hoe ty natoi’ iareo: Ie tsy amam-pañeke, le hoe re am’iereo: Akia mb’an-teteko mb’eo ka.
ויאמרו לו כי לא שכר אותנו איש ויאמר אליהם לכו גם אתם אל הכרם וכישר יתן לכם׃
8 Ie hariva, hoe ty asa’ i talèn-tetem-bahey amy mpisarim-piekey: Ikoiho hanolo­rako ty karama’ iareo, mifototse ami’ty fara’e, pak’ ami’ty valoha’e.
ויהי בערב ויאמר בעל הכרם אל פקידו קרא את הפעלים ושלם להם את שכרם החל באחרונים וכלה בראשונים׃
9 Nandrambe bogady raike o am-para’eo.
ויבאו הנשכרים בשעת אחת עשרה ויקחו איש איש דינר אחד׃
10 Aa le natao’ o valoha’eo t’ie ho nandrambe mandikoatse, te mone songa natolo’e bogady raike.
ובבא הראשונים דמו בנפשם כי יקחו יותר ויקחו גם הם איש איש דינר אחד׃
11 Le nitreontreoñe amy talèn-tetem-bahey i valoha’e rey
ויהי בקחתם וילונו על בעל הבית לאמר׃
12 ami’ty hoe: Ora raike ty nitoloña’ i fara’e retia, fe nampirae’o ama’ay nifanehake ami’ty hatrovoha’ i àndroy.
אלה האחרונים לא עשו כי אם שעה אחת ואתה השויתם אלינו אשר סבלנו את כבד היום ואת חמו׃
13 Tinoi’e ty hoe ty raike ama’e: O rañeko, Tsy nanoeko ama’o ty tsi-to; tsy nañeke azo ami’ty bogady raike hao?
ויען ויאמר אל אחד מהם רעי לא עשקתיך הלא שכר דינר התנית עמי׃
14 Rambeso le akia, he satriko ty manolotse ami’ty hengaha’e tia mira amy azoy,
קח את שלך ולך ואני רצוני לתת גם לזה האחרון כמו לך׃
15 tsy mete hao te hanoeko i satrikoy? maha-mandofirim-pihaino’o hao te izaho matarike?
הלא אוכל לעשות בשלי כרצוני האם תרע עינך על אשר טוב אנכי׃
16 Aa le ho valoha’e ty fara’e, vaho ho fara’e ty valoha’e. Maro ty koiheñe fe tsy ampeampe ty ho joboñeñe.
ככה יהיו האחרונים ראשונים והראשונים יהיו אחרונים כי רבים הם הקרואים ומעטים הנבחרים׃
17 Ie narivo’ Ierosaleme t’i Iesoà, le natola’e i mpiama’e folo ro’amby rey, vaho nanoa’e ty hoe:
ויהי כעלות ישוע ירושלים ויקח אליו את שנים העשר לבדם ויאמר להם בדרך׃
18 Inao! mionjoñe mb’e Ierosaleme mb’eo tika; le hatolotse amo Androanavy naho mpisoroñe lohà’eo i Ana’ ondatiy vaho hafà’ iereo havetrake,
הננו עלים ירושלימה ובן האדם ימסר לראשי הכהנים ולסופרים והרשיעהו למות׃
19 le hasese amo kilakila ondatio ho lafañe naho hohofan-doza; f’ie hitroatse ami’ty andro fahatelo.
ומסרו אותו לגוים להתל בו ולהכות אותו בשוטים ולצלב אותו וביום השלישי קום יקום׃
20 Nimb’ama’e mb’eo ty tañanjomba’ i Zebedia rekets’ i ana’e rey, niambane vaho nihalaly ama’e.
אז נגשה אליו אם בני זבדי עם בניה ותשתחו לו לבקש ממנו דבר׃
21 Hoe re tama’e: Inoñe o paia’oo? le hoe re. Te ihe handily ty amo anako roe retoañe te hitoboke am-pità’o havàna eo ty raike vaho ankavia’o eo ty raike am-pifehea’o ao.
ויאמר אליה מה בקשתך ותאמר אליו אמר נא כי ישבו שני בני אלה אחד לימינך ואחד לשמאלך במלכותך׃
22 Natoi’ Iesoà ty hoe: Tsy apota’ areo ty halali’ areo. Lefe’ areo hao ty hinoñe amy fitovy hinomakoy? Tinoi’ iereo ty hoe: Lefe’ay.
ויען ישוע ויאמר לא ידעתם את אשר שאלתם היכל תוכלו שתות את הכוס אשר אני עתיד לשתותו והטבל בטבילה אשר אני נבטל בה ויאמרו אליו נוכל׃
23 Le hoe re am’iereo: Nomo i fitovikoy, fe ty hiambesatse an-kavanako naho an-kaviako eo, tsy ahiko hatolotse, fa ho a i nihalankañañe aze aolon-dRaey.
ויאמר אליהם הן את כוסי תשתו ובטבילה אשר אני נטבל בה תטבלו אך שבת לימימי ולשמאלי אין בידי לתתה בלתי לאשר הוכן להם מאת אבי׃
24 Ie jinanji’ i folo rey, le nitorifiheñe am-pihaino’ iareo i mpirahalahy roe rey.
ויהי כאשר שמעו זאת העשרה ויכעסו אל שני האחים׃
25 Tsinikao’ Iesoà iereo, le nanoa’e ty hoe: Fohino te felehe’ o roandria’ ze kilakila ondatio iereo, naho mifehe’iareo ka ty bey.
וישוע קרא להם ויאמר אתם ידעתם כי שרי הגוים רדים בהם והגדולים שלטים עליהם׃
26 Tsy ho izay ty ama’ areo, amy te, ze mipay ho bey ama’areo le ampitoroño anahareo,
ואתם אל יהי כן ביניכם כי אם החפז להיות גדול בכם יהי לכם למשרת׃
27 vaho ze te ho jabajaba ama’areo ty h’ondevo’ areo,
והחפץ להיות בכם לראש יהי לכם עבד׃
28 manahake te tsy niavy ho toroñeñe i Ana’ ondatiy, fa ty hitoroñe, hano­lo-batañe ho vilin’ ai’ i màroy.
כאשר בן האדם לא בא למען ישרתוהו כי אם לשרת ולתת את נפשו כפר תחת רבים׃
29 Nigodañe e Hieriko ao iereo, ie norihe’ i lahialeñey.
ויהי כצאתם מיריחו וילך אחריו המון עם רב׃
30 Ingo niakatse mb’ añ’olon-dalañe mb’eo ty ‘ndaty fey roe naho nahajanjiñe ty fizakozakoa’ i lahialeñey le nañontane ty ama’e, naho nisaon­tsiañe te mañavelo mb’eo t’Iesoà nte-Nazareta, vaho nipoñafa’ iereo ty hoe: Ry Ana’ i Davide, fere­naiño zahay.
והנה שני עורים ישבים על יד הדרך וישמעו כי ישוע עבר ויצעקו לאמר חננו נא אדנינו בן דוד׃
31 Fe nendaha’ i lahialeñey ami’ty hoe: Mamatsy; te mone nindrae’ iereo am-pazake ty hoe: O Rañandria, Ana’ i Davide, itretrezo.
ויגער בם העם להשתיקם והם הרבו לצעק ויאמרו אדנינו חננו נא בן דוד׃
32 Nijohañe t’i Iesoà, le kinanji’e, vaho nanoa’e ty hoe: Inoñe o paia’ areo hanoeko?
ויעמד ישוע ויקרא להם ויאמר מה תחפצו ואעשה לכם׃
33 Hoe iareo: O Rañandria, ty hampibarababeake o maso’aio.
ויאמרו אליו אדנינו עשה שתפקחנה עינינו׃
34 Niferenaiña’ Iesoà, le tsinapa’e o fihaino’ iareoo, naho nanoa’e ty hoe: Nampijangañe anahareo ty fatokisa’ areo, le nahaisake amy zao iereo naho nandrenge an’ Andria­nañahare naho nañorike aze vaho hene nañonjoñe an’Andrianañahare ondatio ty am’izay.
ורחמי ישוע נכמרו ויגע בעיניהם ופתאם החלו עיניהם לראות וילכו אחריו׃

< Matio 20 >