Matio 13
1 Nienga i anjombay amy àndro zay t’i Iesoà, le niambesatse añ’olon-driake eo
| באותו יום, בשעה מאוחרת יותר, עזב ישוע את הבית וירד אל החוף. |
2 vaho niropadropaha’ i lahialeñey ampara t’ie nipay lakañe hijoña’e; le nizorazora an-tamboho ey i lahialeñey,
| תוך זמן קצר התאסף שם קהל כה רב, עד שישוע נאלץ להיכנס לסירה, ואילו כל העם נשאר על החוף. |
3 vaho nitaroña’e raha maro am-pandrazañañe ami’ty hoe: Teo t’indaty nañampitso boak’ añ’ anjomba ao handrarake tabiry;
| ישוע הרבה ללמד את העם במשלים, והנה אחד מהם:”איכר יצא לזרוע בשדה. |
4 Ie nandrarake, nirarake añ’olon-dalañe ey ty ila’e, f’ie nitsimòhe’ o voroñeo.
| כשפיזר את הזרעים נפלו אחדים מהם בצד הדרך, והציפורים באו ואכלו אותם. |
5 Nirarake am-batovatoeñe ey ty ila’e, fe natify i taney, ie nipitsike le niforejeje amy te tsy nilaleke i taney,
| זרעים אחדים נפלו על אדמה סַלעִית, במקום שבו לא הייתה אדמה רבה. הנבטים צמחו במהירות באדמה הרדודה, |
6 ie nafana-voho i andro ambone eiy, le nimae naho maike amy t’ie tsy amam-bahatse.
| אולם השמש הלוהטת צרבה אותם והם התייבשו ומתו, כי השורשים לא היו עמוקים. |
7 Teo ty nirarake an-kisatse ao. Nitombo o hisatseo nañaloke aze.
| זרעים אחדים נפלו בין הקוצים, ואלה חנקו את הצמחים הרכים. |
8 Ty ila’e nipoke an-tane soa vaho namokatse naho nitombo, zato ty valoha’e, enem-polo ty faharoe, naho telo-polo ty fahatelo.
| אולם זרעים אחדים נפלו על אדמה טובה ופורייה, ונשאו פרי מבורך ורב פי שלושים, פי שישים ואפילו פי מאה. |
9 Ze aman-dravembia hijanjiña’e, Mijanjiña!
| מי שמסוגל לשמוע, שיקשיב!“ |
10 Nimb’eo o mpiama’eo nanao ty hoe ama’e: Akore te itaroña’o an-drazan-drehake?
| תלמידיו של ישוע באו אליו ושאלו:”מדוע אתה משתמש תמיד בדוגמאות קשות כל כך?“ |
11 Hoe re: Natolotse ama’areo ty hahafohiñe i Fifehean-dikerañey, fa tsy am’iareo.
| הסביר להם ישוע:”רק לכם מותר לדעת את סודות מלכות השמים; לאחרים לא ניתן לדעת אותם. |
12 Ze manañe, ty ho tompeañe; fa ze tsy manañe, le haloly ama’e ndra ty minjilite’e habohe’e.
| כי מי שיש לו – יינתן לו עוד ויהיה לו שפע רב; ומי שאין – גם המעט שיש לו יילקח ממנו. |
13 Zao ty itaroñako am-pandrazañañe: miisake iereo fe tsy mahaisake; mijanjiñe fe tsy mahajanjiñe,
| אני מדבר אל בני אדם במשלים מכיוון שכאשר מראים להם משהו הם לא רואים, וכאשר אומרים להם משהו הם לא שומעים וגם לא מבינים. |
14 hañenefañe i nampisaontsieñe Isaia mpitoky, ty hoe: Ie hijanjiñe, le hahajanjiñe fe tsy mb’ia haharendreke, Ie misamba le hahaisake fe le lia’e tsy hahaoniñe,
| כך התקיימה נבואתו של ישעיהו:’שמעו שמוע ואל תבינו, וראו ראו ואל תדעו. |
15 fa gañe ty arofo’ ondaty retoa, naho giñe o ravembia’eo, fa nikipeke o fihaino’eo; ke hahaisake am-pihaino, naho hahajanjiñ’ an-dravembia, he hahatsikarake añ’arofo, naho himpoly hijangañako.
| כי השמן לב העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע, פן יראה בעיניו ובאזניו ישמע, ולבבו יבין ושב ורפא לו‘. |
16 Fe haha o fihaino’ areo mahaisakeo naho o ravembia’ areo mahajanjiñeo.
| ”אולם אשרי עיניכם כי הן רואות, ואשרי אוזניכם כי הן שומעות. |
17 Eka! to t’itaroñako te maro ty mpitoky naho ty vañoñe nisalala hahaisake o trea’ areoo fe tsy nahaisake, vaho hijanjiñe o tsanoñe’ areoo, fe tsy nahajanjiñe.
| הרבה נביאים וצדיקים השתוקקו לראות את מה שאתם רואים ולשמוע את מה שאתם שומעים, אך לא זכו. |
18 Inao arè ty fampalangesañe i mpandrarakey.
| ”זהו פירוש המשל: |
19 I Ana’ Ondatiy ro mpandrarake. I tabiry nirarake añ’olon-dalañey le ze hene mijanjiñe ty tsara’ i fifehean-dikerañey fe tsy maharendreke; pok’ eo ty mpañinje mitavañe an-tro’e ze nararake ama’e ao iaby, izay i tabiry nipoke an-dalañe eo.
| השביל הקשה שעליו נפלו חלק מהזרעים מסמל את לבו של האדם השומע את הבשורה, אך אינו מבין אותה; ואז בא השטן וחוטף את מה שנזרע בלבו. |
20 I nipoke am-batovatoeñey, le ty mijanjiñe i tsaray naho mandrambe aze an-kaehake aniany,
| האדמה הסלעית מסמלת את לבו של האדם השומע את הבשורה ומקבל אותה בשמחה. |
21 f’ie tsy amam-bahatse mbore aliheñe; naho ifetsaha’ ty hasotriañe tsy ampe vaho ty hasosorañe, le ampandikofe’ i mpañìnjey ty añ’arofo’e ao.
| אולם לאמונתו אין עומק, והזרעים אינם מכים שורשים עמוקים. משום כך, ברגע של קושי ומבחן נעלמת התלהבותו והוא נובל. |
22 I nirarake amo hisatseoy le ty mahajanjiñe i tsaray, f’ie mipay hanontoñe vara bey, le ampañaliñoe’ i mpañinjey aze i tsaran’ Añaharey vaho tsy mamoa. (aiōn g165)
| האדמה המכוסה קוצים מסמלת את האדם ששמע את הבשורה, אולם דאגות החיים ורצונו להתעשר חונקים את דבר האלוהים, והוא הולך ומפחית בעבודת אלוהים. (aiōn g165) |
23 I nirarake an-tane soay, le ty mahajanjiñe i tsaray naho maharendreke vaho mamoa, toe manao sata soa; hanombo zato ty valoha’e, naho enem-polo ty faharoe, vaho telo-polo ty faha-telo.
| האדמה הטובה מסמלת את לבו של אדם המקשיב לבשורה, מבין אותה ומביא פרי רב, פי מאה, פי שישים ופי שלושים ממה שנזרע בלבם.“ |
24 Nitaroña’e oha-drehake tovo’e: Hambañe amy t’indaty mitongy doria soa an-tete’e ao i fifehean-dikerañey.
| ישוע סיפר להם משל נוסף:”מלכות השמים דומה לאיכר שזרע בשדה שלו זרעים טובים. |
25 Ie nirotse ondatio, pok’eo i rafelahi’ey nandrarake vinda, an-tetem-bare’e ao vaho nibioñe.
| אולם לילה אחד, בזמן שהאיכר ישן, בא אויבו וזרע עשבי בר בין החיטה. |
26 Ie nitovoañe vaho ho niterake i varey le niboake ka i vinday.
| כשהחלה החיטה לנבוט, נבטו גם עשבי הבר. |
27 Niheo mb’amy tompo-tetekey o mpitoro’eo nanao ty hoe: O talè, tsy doria soa hao ty narara’o? Boak’ aia arè o vindao?
| ”משרתיו של האיכר באו אליו ואמרו:’אדוננו, השדה שבו זרעת זרעים משובחים מלא עשבים!‘ |
28 Hoe ty natoi’e: Satan-drafelahiko izay. Le hoe ty asa’ o mpitoro’eo: Ho vorote’ay o vindao!
| ”’אחד מאויבי עשה זאת‘, אמר האיכר.”’האם אתה רוצה שנעקור את העשבים השוטים?‘שאלו המשרתים. |
29 Aiy! hoe re, hera hombota’ areo o vareo.
| ”’לא‘, השיב האיכר.’אתם עלולים לעקור בטעות גם את החיטה. |
30 Angao hey hiharo hitiry ampara’ te toly ty sabo, ie amy fitatahañey le ho volañeko amo mpanatakeo, ty hoe, Atontono hey o vindao naho feheo am-pitoboroñañe horoañe, vaho atontoño an-driha ao o vareo.
| הניחו להם לגדול יחד עד הקציר, ואז אומר לקוצרים לאסוף תחילה את העשבים השוטים ולשרוף אותם, ולאחר מכן לאסוף את החיטה ולהכניסה לאסם‘. “ |
31 Intoy ka ty nandrazaña’e: I fifehean-dikerañey le añoharañe ami’ ty voa-nonoke nindese’ t’indaty vaho narara’e an-tete’e ao.
| ישוע סיפר להם עוד משל:”מלכות השמים דומה לגרגר זעיר של צמח החרדל אשר נזרע בשדה. למרות שגרגר זה קטן ביותר, הוא גדל להיות אחד הצמחים הגדולים ביותר, והציפורים יכולות לבנות להן קן בין ענפיו.“ |
32 Ie ty kede amy ze hene añañe an-kodoboñe ao, fa ie mitiry, ro jabajaba amo rongoñeo vaho mbe mionjoñe ho hatae abo, kanao mitsoloke amo tsampa’eo o voron-dikerañeo.
33 Nitaroñe’e añ’ohatse ka ty hoe: I fifehean-dikerañey, le manahake ty lalivay19 najo’ ty rakemba ami’ty bom-bare telo fañaranañe ao vaho hene niazom-pamoà’e.
| ישוע נתן להם דוגמה נוספת:”אפשר להמשיל את מלכות השמים לאישה המתכוננת לאפות לחם. היא לוקחת את כמות הקמח הדרושה ושמה מעט שמרים, עד שהבצק כולו תופח.“ |
34 Nanoe’ Iesoà amy lahialeñey añ’ ohatse iaby izay; fa naho tsy am-pandrazañañe le tsy nitsarae’e,
| את כל אלה דיבר ישוע אל הקהל במשלים; ובלי משל לא דיבר אליהם. |
35 hañenefañe i nampisaontsieñe i mpitokiy, ty hoe: Ho sokafeko am-pandrazañañe ty vavako; le ho taroñeko tafatòño boak’an-kaehae’e.
| כך הוא קיים את הנבואה:”אפתחה במשל פי, אביעה חידות מני־קדם“. |
36 Nifampiria amy lahialeñey amy zao t’i Iesoà le nizilike añ’anjomba ao. Nimb’ama’e ao o mpiama’eo nihalaly ama’e te habejañe i fandrazañañe i vindaiy.
| לאחר מכן עזב ישוע את ההמון ונכנס הביתה. תלמידיו ביקשו ממנו שיסביר להם את משל העשבים בשדה החיטה. |
37 Nitoiña’e ty hoe: Ondatio ty mandrarake i doria soay;
| ”בן־האדם הוא האיכר הזורע את הזרעים הטובים“, הסביר להם ישוע. |
38 ty voatse toy i tonday; o vantañeo i doria soay; vaho o tsivokatseo o vindao,
| ”השדה מסמל את העולם, הזרעים מסמלים את בני מלכות האלוהים, והעשבים מסמלים את האנשים השייכים לשטן. |
39 i mpañìnjey i rafelahy nandrarake irezay; i vare rifo mizorazora ey ro figadoña’ i sa ho aviy; vaho o anjelio ro mpanatake. (aiōn g165)
| האויב שזרע את עשבי־הבר בשדה החיטה הוא השטן, הקציר הוא סוף העולם והקוצרים הם המלאכים.“ (aiōn g165) |
| ”כשם שבמשל זה נאספו העשבים ונשרפו, כך יהיה גם בסוף העולם. (aiōn g165) |
41 Hirahe’ i Ana’ Ondatiy o anjeli’eo hañombotse amy fifehea’ey ze atao raty naho o mitolon-katserehañeo,
| בן־האדם ישלח את מלאכיו, והם ידרשו מתוך המלכות את כל עושי הרע ואת כל אלה שמכשילים את האחרים, |
42 le hafetsake an-toñake mirebareba ao; fangololoihañe naho ali-vazañe ty ho ao.
| וישליכו אותם לכבשן שישרוף אותם. שם הם יבכו ויחרקו שיניים |
43 Ie amy zay, hireandreañe manahake i àndroy, am-Pifehean-dRae’e ao, o vañoñeo. Ze aman-dravembia mahajanjiñe, Mijanjiña.
| ואילו הצדיקים יזרחו כשמש במלכות אביהם. מי שמסוגל לשמוע, שיקשיב! |
44 Hoe ka t’i Iesoà amo mpiama’eo: I Fifehean-dikerañey le manahake t’indaty mahatrea vara mikafitse le ami’ty hafalea’e ty amy hasaro’ey, fonga aleta’e o fanaña’eo vaho mivily i taney.
| ”מלכות השמים דומה לאוצר שאיש גילה בתוך שדה. בהתלהבותו הרבה מכר האיש את כל אשר היה לו, כדי שיוכל לקנות את השדה עם האוצר שמצא בו.“ |
45 Tovo’e, Hambañe ami’ty mpanao balike mpipay vatosoa i fifehean-dikerañey.
| ”מלכות השמים דומה לפנינה נהדרת שמצא סוחר בעת שחיפש פנינים מובחרות. |
46 Ie mahatrea ty soa, hene aleta’e o vara’eo le mipeake aze.
| כשגילה הסוחר את הפנינה היקרה, שהייתה ממש’מציאה‘, הלך ומכר את כל רכושו, כדי שיוכל לקנות אותה.“ |
47 Razañeñe an-karato an-driake ao i fifehean-dikerañey; mitontoñe ama’e ao ze volom-piañe iaby.
| ”אפשר לתאר את מלכות השמים גם בסיפור על דייג שהשליך את רשתו לים, ונלכדו בה כל מיני דגים. |
48 Ie mirotrarotra le kororohe’ iereo boak’ao, le miheo mb’ama’e o mpañaratoo mijoboñe ty soa ho an-karo’ iareo, vaho aria’ iereo o ratio.
| כשנמלאה הרשת, הדייג הוציא אותה אל החוף והחל למיין את הדגים: את הטובים שם בסלים, ואת האחרים השליך. |
49 Izay ty ho ie am-panampera’ o androo; Homb’eo o anjelio, hameve o tsivokatseo amo vañoñeo, (aiōn g165)
| כך יהיה גם בסוף העולם: המלאכים יבואו ויפרידו בין הרשעים ובין הצדיקים. (aiōn g165) |
50 vaho havokovoko’ iareo an-toñake mirehetse ao. Lako tañy naho ali-vazañe ty ho ao.
| את הרשעים ישליכו המלאכים לאש – שם הם יבכו ויחרקו שיניים.“ |
51 Hoe re am’iereo: Nirendre’ areo hao izay? Eka, hoe iareo:
| ”האם אתם מבינים?“שאל אותם ישוע.”כן, “ענו התלמידים,”אנחנו מבינים.“ |
52 Aa le, ze fonga mahihitse amy fifehean-dikerañey ro hambañe ami’ty raen-keleiañe mañakatse ty vao naho ty haehae amo vara’eo.
| וישוע הוסיף:”תלמיד שלמד והבין את מלכות השמים דומה לאיש עשיר שמוציא מאוצרו דברים עתיקים וגם חדשים.“ |
53 Ie nagado’ Iesoà i tsara rezay, le nienga,
| כשסיים ישוע לספר להם את המשלים האלה, המשיך בדרכו. |
54 vaho nigodañe mb’an-tane’e mb’eo le nañoke ondaty am-pitontonañ’ ao. Nilatsa iareo nanao ty hoe añ’arofo: Aia ty nahazoa’ itiañe ty hihitse naho haozarañe ra’elahy zao?
| כשהגיע אל ביתו (בנצרת שבגליל) לימד את האנשים בבתי־הכנסת, והפליא את כולם בחכמתו ובניסים. |
55 Tsy ie ty ana’ i mpandrafitsey? tsy atao Marie hao ty rene’e? naho ty rahalahi’e: Iakobe, i Josefa, i Simona, naho i Jodà,
| ”כיצד ייתכן הדבר?“תמהו האנשים.”הלא הוא בנו של הנגר, ואנחנו מכירים את מרים אמו ואת אחיו – יעקב, יוסף, שמעון ויהודה! |
56 vaho o rahavavi’eo? tsy amantika iaby v’irezay? Taia arè ty nahazoa’ itia o raha iaby zao?
| גם את אחיותיו אנחנו מכירים – הרי כולן גרות כאן. כיצד הוא יכול להיות גדול כל כך?“ |
57 Aa le nialik’ ama’e iereo, vaho hoe t’i Iesoà tam’iereo: Tsy po-ènge ty mpitoky naho tsy an-tane’e vaho añ’akiba’e ao avao.
| והם רגזו מאוד על ישוע.”אין נביא בעירו!“אמר להם ישוע.”את הנביא מכבדים בכל מקום, מלבד בביתו ובקרב בני־עמו.“ |
58 Le tsy nisatri’e ty hanao raha tsitantane ao ty amy haminjikitam-patokisa’ iareo.
| ומאחר שלא האמינו בו הוא חולל שם נסים מעטים בלבד. |
