Lioka 7
1 Ie nifonitse i nilañone’e añatrefa’ i màroy le niheo mbe Kapernaomy mb’eo,
| ויהי אחרי כלותו לדבר את כל דבריו באזני העם ויבא אל כפר נחום׃ |
2 le teo ty mpitorom-pifehen-dahin-defon-jato nisoheñe, narare, toe heta’e.
| ועבד לאחד משרי המאות חלה למות והוא יקר לו מאד׃ |
3 Ie nijanjiñe’e Iesoà, le nirahe’e homb’ ama’e ty androanavi’ o Jiosio hihalaly ama’e ty homb’eo hampijangañe i mpitoro’ey.
| וישמע את שמע ישוע וישלח אליו מזקני היהודים וישאל מאתו לבוא ולהושיע את עבדו׃ |
4 Aa ie nifanampe amy Iesoà, le nimanea’ iareo toreo ami’ty hoe: Evae’e te hanoe’o,
| ויבאו אל ישוע ויתחננו לו מאד ויאמרו ראוי הוא אשר תעשה בקשתו׃ |
5 amy t’ie mpitea ty tanen-tika naho namboatse anjombam-pitontoñañe.
| כי אהב עמנו הוא והוא בנה לנו את בית הכנסת׃ |
6 Aa le niongake vaho nindre lia am’iereo t’Iesoà. Ie narine i anjombay, le nampanalakà’ i mpifelekey aze o rañe’eo hinday o entañe zao: O Rañandria, ko mañolañ’ ay fa tsy sazò ahy te ihe hiheo ambane’ ty tafo-trañoko.
| וילך אתם ישוע ויהי כאשר קרב אל הבית וישלח אליו שר המאה על ידי רעיו לאמר לו בי אדני אל נא תטריח את עצמך כי אינני כדי שתבוא בצל קורתי׃ |
7 Mbore ataoko tsy mañeva azo te izaho ro homb’ ama’o, fe mitsarà le ho jangañe i mpitorokoy.
| ובעבור זאת גם את עצמי לא חשבתי ראוי לבוא אליך אך דבר נא דבר וירפא נערי׃ |
8 Izaho ka fehèn-dily vaho mamehe lahindefoñe. Ie ataoko Akia ty raike le mandeha, naho ami’ty raike: Mb’etoa, le avy, vaho amy mpitorokoy: Anò zao, le anoe’e.
| כי גם אנכי איש נתון תחת השלטון יש תחת ידי אנשי צבא ואמרתי לזה לך והלך ולזה בוא ובא ולעבדי עשה זאת ועשה׃ |
9 Ie jinanji’ Iesoà, le nilatsa, naho nitolike, nanao ty hoe am’ ondaty nañorik’ azeo: Itaroñako te mbe lia tsy nahatrea fatokisam-bey hoe izay ndra e Israele atoy!
| וישמע ישוע את דבריו ויתמה עליו ויפן ויאמר אל ההמון ההלך אחריו אמר אני לכם גם בישראל לא מצאתי אמונה גדולה כזאת׃ |
10 Ie pok’ añ’ anjomba ao o nafanto’eo, le nizoe’ iereo jangañe i mpitoroñe natindriy.
| וישובו השלוחים אל הבית וימצאו את העבד החלה והוא נרפא׃ |
11 Ie amy loak’androy, nigodañe mb’ an-drova atao Naina mb’eo t’Iesoà; le nañorik’ aze ty maro amo mpiama’eo naho i lahialeñey.
| ויהי ממחרת וילך אל עיר ושמה נעים ורבים מתלמידיו הלכים אתו והמון עם רב׃ |
12 Ie nitotoke i lalambein-drovay, intoy ty takon-dolo boak’ao, ty ana-dahy bako tokan-drene’e, vantotse; le nañorik’ aze ty valobohòke boak’ an-drova ao.
| הוא קרב אל שער העיר והנה מוציאים מת בן יחיד לאמו והיא אלמנה ועמה רבים מעם העיר׃ |
13 Ie nivazoho’ i Talè i rakembay le niferenaiña’e naho nanoe’e ty hoe: Ko mirovetse!
| וכראות אתה האדון נכמרו רחמיו עליה ויאמר לה אל תבכי׃ |
14 Nimb’eo re nitsapa i horantsañey vaho nitsangañe o mpitakoñeo le hoe re: O kirahe, hoe iraho ama’o: Mivañòna!
| ויגש ויגע בארון והנשאים עמדו ויאמר עלם אמר אני אליך קומה׃ |
15 Nitroatse amy zao i nivetrakey naho nisaontsy vaho natolo’e aman-drene’e.
| ויתעודד המת ויחל לדבר ויתנהו לאמו׃ |
16 Hene niazo’ ty anifañe ondatio le nañomey engeñe an’ Andrianañahare ami’ty hoe: Mpitoky ra’elahy ty nitroatse amantika; vaho ty hoe: Nitilike ondati’eo t’i Andrianañahare.
| ותאחז כלם רעדה וישבחו את האלהים ויאמרו כי נביא גדול קם בקרבנו וכי פקד האלהים את עמו׃ |
17 Nanitsike Iehodà naho o rova mañohok’ aze iabio ty fiboelea’ i talily ty ama’ey.
| ויצא הדבר הזה בכל יהודה ובכל הככר׃ |
18 Natalili’ o mpiana’ i Jaonao ama’e i hene rezay.
| ותלמידי יוחנן הגידו לו את כל אלה׃ |
19 Aa le kinanji’ i Jaona ty mpiana’e roe le nampihitrife’e mb’amy Talè mb’eo hañontane aze ty hoe: Ihe hao i ho aviy, ke hafa ty ho tamàe’ay?
| ויקרא אליו יוחנן שנים מתלמידיו וישלחם אל ישוע לאמר לו האתה הוא הבא אם נחכה לאחר׃ |
20 Ie nivotraha’ indaty rey le hoe ty asa’ iareo: Nirahe’ i Jaona Mpandipotse mb’ama’o mb’etoan-jahay hañontàne ty hoe: Ihe hao i Ho aviy, kera mbe añe i tamaen-tikañey?
| ויבאו אליו האנשים ויאמרו יוחנן המטביל שלחנו אליך לאמר האתה הוא הבא אם נחכה לאחר׃ |
21 Amy oray avao ty nañafaha’e ondaty maro amo areteñeo naho amo hasilofañeo naho amo anga-dratio vaho nampañisake ty goa maro.
| בעת ההיא רפא רבים מחליים ומנגעים ומרוחות רעות ולעורים רבים נתן ראות עינים׃ |
22 Le hoe ty natoi’ Iesoà: Akia, atalilio amy Jaona o raha niisa’areo naho nijanjiñeñeo; te mahaoniñe o feio, minokitse o komboo, malio o angamaeo, mijanjiñe o giñeo, miheren-ko veloñe o vilasio vaho taroñeñe amo rarakeo i Talili-soay.
| ויען ישוע ויאמר להם לכו והגידו ליוחנן את אשר ראיתם ואשר שמעתם כי עורים ראים ופסחים מתהלכים ומצרעים מטהרים וחרשים שומעים ומתים קמים ועניים מתבשרים׃ |
23 Haha ze tsy mitorifike amako.
| ואשרי אשר לא יכשל בי׃ |
24 Ie niavotse i mpiana’ i Jaona rey, le nitalily i Jaona amy lahialeñey t’Iesoà, ami’ty hoe: Hisamba inoñe ty lia’areo mb’am-babangoañe añe? Ty Bararata atroetroen-tioke hao?
| ויהי כאשר הלכו להם שלוחי יוחנן ויחל לדבר אל המון העם על אדות יוחנן ויאמר מה זה יצאתם המדברה לראות הקנה אשר ינוע ברוח׃ |
25 ke ino ty niakara’ areo ho isaheñe? Ondaty misikin-tsoa hao? Toe añ’ anjombam-pifehe ao o mpisaroñe lamba marerarerao naho o miaiñ’ añolèñañeo;
| ואם לא מה זה יצאתם לראות האיש לבוש בגדי עדנים הנה המלבשים בגדי תפארת והמענגים בחצרות המלכים המה׃ |
26 he ino ty niavota’ areo ho sambaeñe? Mpitoky hao? Eka! hoe iraho ama’areo: lombolombom-pitoky re.
| ועתה מה זה יצאתם לראות אם לראות איש נביא הן אני אמר לכם כי אף גדול הוא מנביא׃ |
27 Ie nipatereñe ty hoe: Ingo, iraheko aolon-dahara’o eo ty hañajary ty lala’o aolo’o.
| זה הוא אשר כתוב עליו הנני שלח מלאכי לפניך ופנה דרכך לפניך׃ |
28 Aa hoe ty entako ama’areo: Amy ze sinaman-droakemba tsy teo ty mpitoky bey te amy Jaona Mpandipotse; fe jabajaba te ama’e ze minjilìte’e amy Fifehean’Añaharey.
| כי אמר אני לכם אין איש בילודי אשה גדול מיוחנן המטביל אך הקטן במלכות האלהים גדול הוא ממנו׃ |
29 Songa nañomey to an’ Andrianañahare ondaty nahajanjiñeo naho o mpamory vili-lohao, amy t’ie niliporeñe ami’ty filipora’ i Jaona,
| וכל העם והמכסים כשמעם הצדיקו את האלהים ויטבלו בטבילת יוחנן׃ |
30 fe nifarie’o Fariseoo naho o mpanoki-dilio ty nisafirien’ Añahare ho a iareo amy t’ie tsy nimete nilipotse ama’e.
| אך הפרושים ובעלי התורה נאצו את עצת האלהים על נפשם ולא נטבלו על ידו׃ |
31 Inoñe arè ty handrazañako ondati’ ty tariratse toio, isareañe ami’ty ino?
| ויאמר האדון עתה אל מי אדמה את אנשי הדור הזה ואל מי הם דמים׃ |
32 Ie hambañe ami’ty ajaja mitobok’ an-tsena ao mifampikoike ty hoe: fa nitiofa’ay soly fe tsy nitsinjaha’areo; nibekoa’ay fandalañe, fe tsy niroveta’areo.
| דמים הם לילדים הישבים בשוק וקראים זה אל זה ואמרים חללנו לכם בחלילים ולא רקדתם קוננו לכם קינה ולא בכיתם׃ |
33 Aa ie niloneake t’i Jaona Mpandipotse, tsy nikama mofo, tsy ninon-divay le hoe ty asa’ areo: Aman-kokolampa re.
| כי בא יוחנן המטביל לחם לא אכל ויין לא שתה ואמרתם שד בו׃ |
34 Ie nivotrake eo ka i Ana’ ondatiy mihinañe naho minoñe, le hoe ka nahareo: Hehe! milonja naho migenoke divay ty rañem-pamory vili-loha naho bey hakeo tia.
| ובא בן האדם והוא אכל ושתה ואמרתם הנה זולל וסבא ורע למוכסים ולחטאים׃ |
35 Fe mahazo to amo ana’eo ty hihitse.
| ותצדק החכמה על ידי כל בניה׃ |
36 Ie amy zay, nañambara Iesoà ty Fariseo hitrao-pikama. Aa le niheo mb’añ’anjomba’e ao re, niambesatse.
| ויבקש ממנו אחד מן הפרושים לאכל אתו לחם ויבא אל בית הפרוש ויסב׃ |
37 Le teo ty ampela beihakeo an-drova ao, ie naharendreke t’ie nandrenàndre nikama añ’anjomba’ i Fariseoy, le nandesa’e solike mañitse ami’ty anan-tsinihara.
| והנה אשה אחת בעיר והיא חטאת שמעה כי הוא מסב בית הפרוש ותבא פך שמן המור׃ |
38 Nijohañe amboho’e eo re nirovetse am-pandia’e, nandè o fandia’eo an-dranomaso’e naho nifòra’e amo volo’eo; le nitolom-pañoroke o fandia’eo vaho nihosora’e solike mañitse.
| ותעמד לרגליו מאחריו ותבך ותחל להרטיב את רגליו בדמעות ותנגב אתן בשערות ראשה ותשק את רגליו ותמשח אתן בשמן׃ |
39 Ie nioni’ i fariseo nañambara aze le hoe ty tsakore’e: Naho toe nimpitoky ondatio, le ho nifohi’e te ia izay naho ty sata’ o ampela mitsapatsapa azeo; t’ie bei-hakeo.
| וירא הפרוש הקרא אתו ויאמר בלבו אלו היה זה נביא כי עתה ידע ידע מי היא זאת ואי זו היא הנגעת בו כי אשה חטאת היא׃ |
40 Aa le natoi’ Iesoà ty hoe: O Simona, Inao ty ivolañako. Le hoe re: Isaontsio, Talè.
| ויען ישוע ויאמר אליו שמעון דבר לי אליך ויאמר רבי דבר׃ |
41 Teo ty mpampisongo amam-pisongo roe. Ty raike nitsepake bogady liman-jato, ty raike limam-polo.
| שני חיבים היו לנשה אחד האחד חיב לו דינרים חמש מאות והשני דינרים חמשים׃ |
42 Aa kanao tsy eo ty hahavaha’ iareo, sindre nihevea’e. Toiño iraho, ia am’ iereo ty ho lako fitea aze?
| ויהי באשר לא השיגה ידם לשלם וישמט את שניהם ועתה אמר נא מי משניהם ירבה לאהבה אתו׃ |
43 Hoe ty natoi’ i Simona: Va’e i nihevea’e beiy. Hoe t’Iesoà tama’e: To i saontsi’oy.
| ויען שמעון ויאמר אחשב כי האיש ההוא אשר הרבה להשמיט לו ויאמר אליו כן שפטת׃ |
44 Nitolik’ amy ampelay re le nisaontsy amy Simona ty hoe: Hehek’ o rakembao? Nizilik’ añ’ anjomba’o atoan-draho le tsy nanjotsoa’o rano hanasàko tomboke, fe o rano-pihaino’eo ro nanasa o tombokoo vaho namaoke aze o maroi’eo.
| ויפן אל האשה ויאמר אל שמעון הראית את האשה הזאת הנה באתי אל ביתך ומים על רגלי לא נתת והיא הרטיבה את רגלי בדמעות ותנגב בשערותיה׃ |
45 Tsy nondrohe’o; fe boak’ ami’ty nimoahako atoañe le lia’e tsy napo’e ty oroke o tombokoo.
| נשיקה לא נשקתני והיא מאז באתי לא חדלה מנשק את רגלי׃ |
46 Tsy nañiliña’o menake ty lohako, fe hinoso’ ty rakemba tia solike mañitse o tombokoo.
| בשמן לא משחת את ראשי והיא בשמן המור משחה את רגלי׃ |
47 Aa hoe ty taroko ama’o, O tahi’e nimaroo, fonga nimeatse, amy t’ie bey fikokoañe. Aa ze niheveañe kede, kede ka ty fitea’e.
| לכן אני אמר אליך נסלחו לה חטאתיה הרבות כי הרבה אהבה ואשר נסלח לו מעט הוא אהב מעט׃ |
48 Le hoe re tamy rakembay: Hene nilioveñe o hakeo’oo.
| ויאמר אליה נסלחו לך חטאתיך׃ |
49 Aa hoe ty fiñeoñeo’ o nitrao-pikama ama’eo: Ia ka ty mbore mañaha hakeo tia?
| ויחלו המסבים עמו לאמר בלבם מי הוא זה אשר גם יסלח חטאים׃ |
50 Hoe t’Iesoà tamy ampelay: Nandrombak’ azo ty fatokisa’o; akia an-kanintsiñe.
| ויאמר אל האשה אמונתך הושיעה לך לכי לשלום׃ |
