Jaona 3
1 Teo t’indaty mpiamo Fariseoo, i Nikodemosy ty tahina’e, mpifehe amo Jiosio,
| באחד הלילות בא אל ישוע נקדימון – מנהיג יהודי מכת הפרושים.”רבי, “פתח נקדימון,”אנחנו יודעים כי אלוהים שלח אותך ללמד אותנו, שהרי איש אינו מסוגל לחולל את כל הנסים האלה ללא עזרת האלוהים!“ |
2 niheo mb’amy Iesoà mb’eo hàleñe, le nanoa’e ty hoe: O Talè, fohi’ay te mpañòke hirik’ aman’ Añahare irehe; amy te tsy eo ty hahatafetetse o viloñe anoe’oo naho tsy aman’ Añahare.
3 Hoe ty natoi’ Iesoà aze: Eka! To o itaroñakoo, naho tsy asamake indraike t’indaty, le tsy hahaoniñe i Fifehean’ Añaharey re.
| ”אני אומר לך את האמת, “השיב לו ישוע,”אדם שלא נולד מחדש אינו מסוגל לראות את מלכות האלוהים.“ |
4 Aa hoe t’i Nikodemosy ama’e: Aia ty hahatolia’ ondaty, ie fa bey? Hahafimoake an-tron-drene’e ao fañindroe’e hao re hasamake?
| ”כיצד יכול אדם מבוגר להיוולד מחדש?“תמה נקדימון.”האם הוא יכול לשוב לבטן אמו ולהיוולד מחדש?“ |
5 Tinoi’ Iesoà: Eka! to t’itaroñako t’ie tsy asamak’ ami’ty rano naho amy Arofoy le tsy hahazilike amy Fifehean’ Añaharey.
| ”אני אומר לך את האמת, “אמר ישוע,”מי שלא נולד מהרוח ומהמים אינו יכול להיכנס למלכות האלוהים. |
6 Ze nasama’ ty nofotse ro nofotse, fe ze nasama’ i Arofoy ro arofo.
| בשר ודם מסוגל להוליד אך ורק בשר ודם ואילו רוח הקודש מעניק חיים חדשים מהשמים. |
7 Ko ilatsà’o i nitaroñakoy ty hoe: Tsy mahay tsy asamake boak’ añ’abo nahareo.
| לכן אל תתפלא על כך שאני אומר שעליכם להיוולד מחדש. |
8 Mitiok’ amy ze nahi’e i tiokey, mahajanjiñe ty feo’e irehe, fe tsy oni’o ty nihirifa’e ndra ty handoaha’e; izay ka ze hene nasama’ i Arofoy.
| הרוח נושבת לכיוונים שונים; אתה שומע את משב הרוח, אולם אינך יודע מאין היא נושבת ולאן היא נושבת. כך אי אפשר להסביר איך בדיוק נולדים מן הרוח.“ |
9 Hoe ty natoi’ i Nikodemosy, Aia ty hahamete izay?
| ”כיצד ייתכן הדבר?“שאל נקדימון. |
10 Hoe ty natoi’ Iesoà: Ihe mpañoke Israele hao ro tsy maharendreke o raha zao?
| ”אתה רב נכבד בישראל ואינך מבין את הדברים האלה?“השיב ישוע. |
11 Eka! to t’itaroñako te volañe’ay o fohi’aio vaho talilie’ay o nitrea’aio, fe tsy antofe’ areo o taro’aio.
| ”אני מבטיח לך שאנחנו מדברים על מה שאנו יודעים, ומעידים על מה שראינו, אך למרות זאת אינכם מאמינים לנו. |
12 Aa naho itaroñako raha an-tane atoio, fa tsy antofe’ areo, le aia ty hahatokisa’ areo te itaroñako rahan-dindìñe ao?
| אם אינכם מאמינים לדברי בענייני העולם הזה, כיצד תאמינו לדברי בענייני השמים? |
13 Toe tsy eo ty nionjoñe mb’andindìñe ey naho tsy i nizotso hirik’ andikerañey, toe i Ana’ Ondatiy.
| איש לא עלה השמימה מלבד האחד אשר ירד מהשמים – בן־האדם. |
14 Manahake ty nañonjona’ i Mosè i mereñe am-patrambey añey, ro tsi-mete tsy hañengañe i Ana’ Ondatiy.
| כשם שמשה הרים על נס את נחש הנחושת במדבר, כך צריך גם בן־האדם להיות נישא, |
| כדי שכל המאמין בו יחיה לנצח. (aiōnios g166) |
16 Akore ty hakokoan’ Añahare ty voatse toy, kanao nitolora’e i lahy bako-toka’ey, soa tsy haito ze miato ama’e fa hanan-kaveloñe nainai’e. (aiōnios g166)
| כי אלוהים אהב כל כך את העולם עד שהקריב את בנו היחיד, כדי שכל המאמין בו לא יאבד כי אם יחיה לנצח. (aiōnios g166) |
17 Tsy nirahen’ Añahare mb’ ami’ty voatse toy hamàtse ty voatse toy i Anakey; fa t’ie ho fandrombahañe ty voatse toy.
| שהרי אלוהים שלח את בנו להושיע את העולם ולא לשפוט אותו. |
18 Tsy hafàtse ze miato ama’e; fa nafàtse ka ty tsi-miato, amy te tsy natokisa’e ty tahina’ i Ana-dahi-bako tokan’ Añaharey.
| כל המאמין בו לא יישפט, אך מי שאינו מאמין בו כבר נשפט! כי לא האמין בבנו היחיד של אלוהים. |
19 Zao o fàtseo, te nivotrak’ an-tane atoy i hazavàñey fe nitea’ ondatio o ieñeo te amy hazavàñey, ie raty sata.
| דינם מבוסס על העובדה שהאור מן השמים בא לעולם, אבל הם לא רצו בו; הם אהבו את החושך, כי מעשיהם רעים ומושחתים. |
20 Heje’ ze hene mpanao ratio i hazavàñey, ie tsy miheo mb’amy hazavàñey tsy mone ho ventareñe o sata-rati’eo.
| הם שנאו את אור האלוהים והעדיפו להישאר בחשכה, כי לא רצו שמעשיהם הרעים יתגלו באור. |
21 Fe mb’amo hazavàñeo ty manao to, hampidodeàñe o fitoloña’eo, t’ie nanoeñe aman’ Añahare.
| לעומת זאת, כל מי שעושה את הטוב והישר יבוא לאור בשמחה, כדי להראות לכולם שכל מעשיו נעשו לפי רצון אלוהים.“ |
22 Ie añe, le nomb’an-tane’ Iehodà mb’eo t’Iesoà rekets’ o mpiama’eo le nitamañe añe miharo am’ iereo vaho nampilipotse.
| לאחר מכן עזבו ישוע ותלמידיו את ירושלים והלכו לאזור יהודה. הם נשארו שם זמן־מה, וישוע הטביל את המאמינים בו. |
23 Nampilipotse e Ainone marine i Saleime añe ka t’i Jaona, amy t’ie maro rano, le nimb’ama’e mb’eo iareo vaho nampiliporeñe.
| באותה עת הטביל יוחנן אנשים בעינון, ליד שלם, כי היו שם הרבה מים. |
24 Mbe tsy nafetsak’ an-drohy ao hey t’i Jaona.
| כל זה התרחש לפני מאסרו של יוחנן. |
25 Ie amy zao nifandietse amo fañaliovañeo o Tehodao naho o mpiamy Jaonao.
| אחדים מתלמידי יוחנן התווכחו עם פרוש אחד בעניין הטבילה של ישוע ושל יוחנן. |
26 Aa le nimb’ amy Jaona iereo, nanao ty hoe: O Raby, i nindre ama’o alafe’ Iordaneiy, i nitalilie’oy, inao, ie ka ro mampilipotse, le kila mb’ama’e mb’eo.
| תלמידים באו אל יוחנן ואמרו:”רבי, האיש שפגשת בעבר־הירדן ואמרת שהוא המשיח, גם הוא מטביל, וכולם הולכים להיטבל על־ידו ולא על־ידך.“ |
27 Hoe ty natoi’ i Jaona: Tsy maha-rambe ndra inoñ’ inoñe t’indaty naho tsy natolots’aze boak’ andindìñe añe.
| השיב יוחנן:”אבינו שבשמים מעניק לכל אחד תפקיד משלו. |
28 Inahareo ro valolombeloñe te nitaroñeko ty hoe, Tsy izaho i Norizañey, fa nahitrike ho fiaolo’e.
| התפקיד שלי הוא להכין את הדרך לפני האיש הזה, כדי שכולם יוכלו לבוא אליו. אתם עצמכם עדים לכך שאמרתי כי אינני המשיח – נשלחתי רק לפנות לו את הדרך. |
29 Talè’ ty enga-vao ty mpañenga; mijohañe eo naho mitsendreñe aze ty rañe’ i mpañengay, le mahavaranehake aze ty fiarañanaña’ i mpañengay; izay ty mañeneke o haehakoo.
| הכלה הולכת אחרי החתן וחברו של החתן שמח בשמחתו; אני חברו של החתן ואני שמח בשמחתו. |
30 Mahity te ie ty haonjoñe vaho izaho ty hareke.
| ככל שהוא גדל בחשיבותו כך אני הולך ונעשה חסר חשיבות. |
31 Ambone’ ze he’e i hirik’ amboney. Le a ty tane toy ty hirik’an-tane atoy, vaho ty tane toy ro fisaontsie’e; lohà’ ze he’e i boak’ andindìñey.
| ”הוא בא מהשמים והוא נעלה על הכל, ואילו אני באתי מהארץ והבנתי מוגבלת לענייני הארץ בלבד. |
32 Ze nivazoho’e naho nijanjiñe’e ro taroñe’e; fe tsy eo ty mandrambe i taro’ey.
| הוא מספר את אשר ראה ושמע, אך רק מעטים מקשיבים לו ומאמינים לדבריו. |
33 I niantoke i taro’eiy ty namolitomboke te to t’i Andrianañahare.
| כל המאמין לדבריו מאשר כי אלוהים הוא אמת. |
34 Saontsie’ i nahitrin’ Añaharey o tsaran’ Añahareo, amy te tsy arañen’ Añahare ty fanolorañe i Arofoy.
| כי אדם זה – אשר נשלח על ידי אלוהים – נושא את דבר אלוהים, שהרי רוח אלוהים ממלא אותו ללא גבול. |
35 Kokoan-dRae i Anakey vaho kila natolo’e am-pità’e.
| אלוהים האב אוהב את הבן ואף נתן לו את הכול! |
