Jaona 10
1 Eka! to ty taroñako t’ie tsy mizilik’ amy lalam-bein-jolon’ añondriy, fa manganik’ an-dàlan-kafa ro mpikizo naho mpampikametse.
| ”אני אומר לכם באמת, “המשיך ישוע,”מי שמסרב להיכנס למכלאת הצאן דרך השער, ובוחר להיכנס בדרך הצדדית, הוא גנב או שודד. |
2 I mizilike mb’an-dalam-bei’ i goloboñeiy ty mpiarake o añondrio.
| האדם שנכנס דרך השער הוא רועה הצאן. |
3 Ie ty sokafe’ i mpañambeñey, naho mahatsanoñe i fiarañanaña’ey o añondrio, mbore tokave’e ami’ty añara’e o añondri’eo, vaho iaoloa’e boak’ao.
| השומר יפתח לו את השער, עדר הצאן ישמע ויכיר את קולו, והרועה יוביל את הצאן החוצה כשהוא נוקב בשם כל כבשה. |
4 Ie hene akare’e o azeo le iaoloa’e vaho orihe’ o añondrio amy te mahazatse iareo i fiarañanaña’ey.
| הרועה הולך בראש והעדר נוהר אחריו, כי הוא מזהה את הרועה ומכיר את קולו. |
5 Toe tsy horihe’ iereo ty ambahiny, fe mandrife, amy te tsy mahazatse iareo ty feo’ o ambahinio.
| הצאן לא תלכנה אחרי אדם זר, אלא תברחנה מפניו, כי קולו אינו מוכר להן.“ |
6 Nirazañe’ Iesoà am’iereo izay f’ie tsy naharendrek’ o tsinara’eo.
| אלה ששמעו משל זה מפי ישוע לא הבינו למה התכוון, |
7 Le nitovoña’ Iesoà ty hoe: Eka! to t’itaroñako te izaho o lalambein’ añondrio.
| ולכן ישוע הסביר להם:”אמן אני אומר לכם: אני השער של מכלאת הצאן. |
8 Mpampikametse naho mpikizo iaby o taolokoo vaho tsy itsanoña’ o añondrio.
| כל אלה שבאו לפני היו גנבים ושודדים, אולם הצאן לא שמעו בקולם. |
9 Izaho i lalam-beiy: ndra iaia mizilik’ añamako ro ho rombaheñe, himoake ao re naho hiakatse vaho hitendreke fiandrazañe.
| כן, אנוכי השער. הנכנסים דרכי יוושעו וימצאו מרעה עשיר בבואם ובצאתם. |
10 Kanao mikamoak’ ao ty mpikizo le ty hampikametse naho hañè-doza vaho hanjamañe. Avy iraho, hanaña’ iareo haveloñe, vaho hanañe aze am-bokatse.
| הגנב בא לגנוב, להרוג ולהשמיד, ואילו אני באתי להעניק חיים בשפע. |
11 Izaho i mpiarake soay, mahafoe ty fiai’e ho a o añondrio i mpiarake soay.
| ”אני הרועה הטוב, ורועה טוב מקריב את חייו למען צאנו. |
12 Tsy mpiarake i tsimañajay: tsy aze o añondrio, ie trea’e te mipoteake ty farasy, le apo’e o añondrio naho mibioñe naho itsepaha’ i farasiy vaho ampiparatsiahe’e.
| כאשר רועה שכיר יראה זאב מתקרב, הוא יברח ויעזוב את הצאן לאנחות, כי העדר אינו שייך לו, והזאב יחטוף ויפזר את הצאן. |
13 Mirimatse re fa mpikarama, toe tsy darè’e o añondrio.
| הרועה השכיר יברח, משום שאינו אלא שכיר ואין הוא דואג לצאן באמת. |
14 Izaho ro mpiarake soa, fantako o ahikoo vaho apota’ o ahikoo iraho,
| ”אני הרועה הטוב; אני מכיר את צאני והן מכירות אותי, |
15 hambañe ami’ty faharofoanan-dRaeko ahy naho ty fahafohinako an-dRae, vaho amoeako aiñe o añondrikoo.
| כשם שאבי מכיר אותי ואני מכיר את אבי; ואני מקריב את חיי למען הצאן. |
16 Mbe aman’ añondry ila’e tsy mpiami’ ty zoloke toy iraho; tsi-mete tsy hendeseko mb’etoa iereo, ie hitsanoñe ty feoko vaho ho lia-raike reketse Mpiarake raike.
| יש לי עדר נוסף שאינו מהמכלאה הזאת. עלי להנהיג גם אותו, והצאן שומעות בקולי; כך יהיה עדר אחד ורועה אחד. |
17 Zao ty ikokoan-dRaeko ahy, te amoeako ty fiaiko handrambesako aze indraike.
| ”אבי אוהב אותי משום שאני מקריב את חיי כדי שאקבל אותם חזרה. |
18 Tsy t’ie haloli’ ondaty amako, fa lahako ty hamoe aze. Amako ty lily hamoeako aze, naho amako ty lily handrambesako aze indraike. Rinambeko aman-dRaeko i lily zay.
| איש אינו יכול להרוג אותי ללא הסכמתי. אני מקריב את חיי מרצוני, מפני שיש לי זכות וכוח להקריב את חיי כשאני רוצה בכך, ואף זכות וכוח להשיבם לעצמי. אלוהים הוא המעניק לי זכות זאת.“ |
19 Aa le nifanìmpa-kevetse indraike o Tehodao ty amy tsara zay.
| דבריו אלה שוב גרמו למחלוקת בין מנהיגי היהודים. |
20 Maro am’ iereo nanao ty hoe: Aman’ anga-draty re naho minèñe, ino ty ijanjiña’ areo aze?
| חלקם אמר:”או שהוא יצא מדעתו, או שנכנס בו שד! מדוע אתם מקשיבים לו?“ |
21 Hoe ka ty ila’e: Tsy fisaontsi’ ty aman-kokolampa i tsara rezay. Mahabarababeake ty goa hao o kokolampao?’
| אחרים אמרו:”הוא אינו נשמע כמי שנכנס בו שד. האם שד יכול לפקוח עיני עיוורים?“ |
22 Tsatoke asotry e Ierosaleme ao i sabadida-pañorizañey,
| בחג החנוכה, בחורף, |
23 le nidraidraitse añ’anjomban’ Añahare an-kiririsa’ i Solomona ao t’Iesoà
| התהלך ישוע בבית־המקדש באגף הנקרא”אולם שלמה“. |
24 vaho nihimpok’ ama’e o Tehodao nanao ty hoe: Pak’ ombia irehe te mbe hampitarik’ aiñe anay? Naho ihe i Norizañey, adodeo.
| היהודים הקיפוהו מכל עבר ושאלו:”עד מתי בכוונתך לסקרן אותנו? אם אתה הוא המשיח, מדוע אינך אומר זאת בפירוש?“ |
25 Tinoi’ Iesoà ty hoe: Fa nitaroñako, fe tsy iantofa’areo; mitalily ahy o raha tsitantane anoeko amy tahinan-dRaekoio.
| ”כבר אמרתי לכם, אבל לא האמנתם לי“, השיב ישוע.”המעשים שאני עושה בשם אבי מאשרים זאת. |
26 Fe tsy iantofa’ areo amy t ‘ie tsy mpiamo añondrikoo.
| אולם אינכם מאמינים לי, כי אינכם שייכים לצאני. |
27 Mitsanoñe ty feoko o añondrikoo naho fantako iereo naho orihe’ iereo,
| אני מכיר את צאני, צאני מכירות את קולי והן הולכות אחרי. |
28 naho itolorako haveloñe nainai’e, ie tsy hihomake ka, vaho tsy eo ty hanintake iareo an-tañako. (aiōn g165, aiōnios g166)
| אני מעניק להן חיי נצח והן לא תאבדנה. איש לא יחטוף אותן ממני, (aiōn g165, aiōnios g166) |
29 Toe natolon-dRaeko amako, ie ty bey te amy ze he’e; vaho leo raike tsy hahatavañe iareo am-pitàn-dRae.
| כי אבי נתן לי אותן, והוא חזק וגיבור מכולם. משום כך לא יוכל איש לחטוף אותן ממני. |
30 Raike iraho naho i Raeko.
| אבי ואני אחד אנחנו!“ |
31 Nandrambe vato indraike o Tehodao, hafetsak’ ama’e.
| שוב החלו מנהיגי היהודים להשליך עליו אבנים. |
32 Hoe ty natoi’ Iesoà: Maro ty sata-soa nitoroako boak’ aman-dRaeko, aia amy rezay ty handretsaha’ areo vato?
| ”הראיתי לכם הרבה מעשים טובים בשם אבי, איזה מהם גרם לכך שתשליכו עלי אבנים?“שאל ישוע. |
33 Natoi’ o Tehodao ty hoe: Tsy t’ie sata soa ty ametsaha’ay vato, fa i terateray, naho amy te Ihe, ondaty, manao ho Andrianañahare.
| ”איננו משליכים עליך אבנים בגלל המעשים הטובים שעשית, אלא בגלל שאתה מגדף את האלוהים; למרות שאתה אדם, אתה עושה את עצמך לאלוהים!“ |
34 Natoi’ Iesoà ty hoe: Tsy pinatetse amy Hà’areoy hao ty hoe: Vinolako te ndrañahare nahareo?
| ”אך הכתובים שלכם אומרים:’אלוהים אתם‘, והכוונה היא לבני־האדם“, השיב ישוע. |
35 Aa naho natao’e ndrañahare o nivotraha’ i tsaran’ Añahareio—toe tsy mete lilareñe i Sokitse Masiñey—
| ”אם האנשים שאליהם מדברים הכתובים מכונים’אלוהים‘, והכתוב הוא דבר אמת, |
36 le akore te atao’ areo mpiteratera i nimasiñen-dRae naho nañitrike aze mb’ami’ty voatse toiy, amy nataoko te Anan’ Añahare Raho?
| מדוע קוראים אתם’מגדף‘למי שקדשו האב ונשלח לעולם הזה על־ידו, ושטוען כי הוא בן האלוהים? |
37 Ko miantok’ ahy naho tsy anoeko o fitoloñan-dRaekoo.
| אם איני עושה מעשים כפי שעושה אבי, אל תאמינו לי. |
38 F’ie anoeko, ndra te tsy haoñe’ areo, iantofo o tolon-drahao, hahafohiñe naho haharendreke te amako t’i Rae, vaho ama’e iraho.
| אולם אם אני אכן עושה את מעשי אבי, האמינו לפחות למעשים גם אם אינכם מאמינים לי, ואז תשוכנעו שאבי שוכן בי ואני בו.“ |
39 Aa le nipay hitsepak’ aze indraike iereo f’ie nibolititse am-pità’ iareo.
| הם שוב רצו לתפוס את ישוע, אולם הוא התחמק מידיהם. |
40 Nibalike mb’ an-dafe’ Iordaney añe re amy nampilipora’ i Jaona valoha’ey vaho nañialo eo.
| ישוע חזר לעבר הירדן, למקום שבו הטביל יוחנן לראשונה. הוא נשאר שם זמן־מה, |
41 Maro ty nimb’ ama’e, nanao ty hoe: Tsy nanao raha tsitantane t’i Jaona, fe hene to i nisaontsie’e indaty tìañe.
| ואנשים רבים הלכו אחריו.”יוחנן לא חולל נסים, “אמרו זה לזה,”אולם כל מה שאמר על האיש הזה היה אמת.“ |
42 Maro am’iereo ty niantok’ aze.
| אנשים רבים במקום ההוא האמינו כי ישוע באמת המשיח. |
