Hebreo 11
1 Fatokisañe ty mamente o raha tamaeñeo, ty fampibentarañe o raha tsy oniñeo.
| מהי אמונה? אמונה היא ביטחון מלא בדברים שלהם אנו מקווים, ומצב שבו אנו משוכנעים במציאותם של דברים שאיננו יכולים לראותם. |
2 Ie ty nahazoa’ o taoloo to.
| אבותינו זכורים לטובה בשל אמונתם הגדולה באלוהים. |
3 Fatokisañe ty ahaoniñan-tika amy Tsinaran’ Añaharey, te tsy nalaha’e amo raha oniñeo o raha miboake amo sào. (aiōn g165)
| על־ידי אמונה באלוהים אנו מקבלים את העובדה שהעולם כולו נברא בפקודת ה׳, אשר ברא את כל מה שאנו רואים מדברים בלתי־נראים. (aiōn g165) |
4 Fatokisañe ty nañengà’ i Abela aman’ Añahare soroñe soa te amy Kaina, vaho nitaroñeñe te vantañe, ie nitsaraen’ Añahare i banabana’ey, toe misaontsy re ndra te nihomake.
| הבל – בשל אמונתו הביא הבל לה׳ קורבן טוב מזה של קין. כאשר קיבל ה׳ את מנחתו של הבל העיד למעשה שהבל צדיק בעיניו. למרות שהבל מת לפני שנים רבות יכולים אנו עדיין ללמוד ממנו שיעור באמונה. |
5 Fatokisañe ty nampionjoneñe i Enoke tsy handia havilasy, ie tsy nitendreke fa rinamben’ Añahare; ie nitaroñeñe taolo’ ty nampionjonañe aze te nisohen’ Añahare.
| חנוך – בזכות אמונתו של חנוך העלה אותו אלוהים לשמים בלי שימות. חנוך נעלם לפתע מן העולם הזה, מפני שאלוהים לקחו. עוד לפני שעלה חנוך לשמים נאמר עליו שמצא חן בעיני אלוהים. |
6 Tsy mahafale Aze t’ie tsy amam-patokisañe. Amy te ze hañarine aman’ Añahare, tsy mete tsy matoky t’ie eo, naho manambe ty mitsoek’ aze.
| בלי אמונה לא תוכל למצוא־חן בעיני אלוהים. מי שרוצה להתקרב לאלוהים חייב להאמין שיש אלוהים, ושהוא גומל למחפשים אותו באמת. |
7 Fatokisañe am-pañeveñañe ty nandranjia’ i Noe lakan-katae ty amy hatahatan’ Añaharey o raha mbe tsy rendrekeo, handrombaha’e i hasavereña’ey, ie ty namarañe ty tane bey toy, naho nampandovañe i havantañam-patokisañey.
| נוח – מתוך אמונה ציית נוח לאזהרת אלוהים בדבר העתיד להתרחש. אף כי לא היה סימן למבול האמין נוח לה׳, ובלי לבזבז זמן בנה תיבה כדי להציל את בני־משפחתו. אמונתו של נוח באלוהים הייתה ניגוד מוחלט לחוסר־האמונה של בני דורו בעולם. נוח מצא־חן בעיני אלוהים בזכות אמונתו. |
8 Fatokisañe ty niantofa’ i Abraàme, ie kinanjy hienga mb’an-tane ho rambese’e afara ho lova, vaho nionjoñe mb’eo tsy nahafohiñe ty hombà’e.
| אברהם – כאשר ציווה ה׳ על אברהם לעזוב את מולדתו וללכת לארץ שהבטיח לו, ציית אברהם לה׳ מתוך אמונתו בו. הוא נשמע לה׳ למרות שלא ידע לאן אלוהים מוביל אותו. |
9 Fatokisañe ty nañialoa’e an-tane nampitamaeñey, hoe ambahiny, ie nimoneñe an-kivoho mindre am’ Ietsake naho Iakobe, mpitrao-lova ama’e amy fampitamàñey.
| מתוך אמונתו בה׳, גם לאחר שהגיע אברהם אל ארץ ההבטחה חי בה כזר וכנכרי; הוא גר באוהלים, כמו יצחק ויעקב שקיבלו אותה הבטחה. |
10 Toe i rova reke-manantañey ty nitamà’e, i rinanjin’ Añahare naho tsinene’ey.
| כי אברהם המתין בסבלנות ובביטחון שה׳ יביאו אל העיר שאלוהים מתכנן ובונה. |
11 Fatokisañe ka, ty nampaozatse i Saràe hiareñe, naho nahasamak’ anake ndra te losotse o taoñe nahampela azeo, ie niantoke te migahiñe i Nampitàmay.
| שרה – גם שרה האמינה בה׳ ולכן, למרות שהייתה זקנה מאוד, העניק לה אלוהים את היכולת הפיזית ללדת את בנה. |
12 Aa le sinama’ i fa hihomakey, ty mira ami’ty hatozantoza’ o vasian-dikerañeo naho o faseñe añ’ olon-driake tsy lefe iaheñeo.
| וכך, מאב שהיה זקן מכדי להוליד אפילו בן אחד, נולד עם שלם שמספרו ככוכבי השמים וכגרגירי החול שעל שפת הים. |
13 Songa nivilasy am-patokisañe, tsy tam’ iereo o nampitamañeo; fe nioni’ iereo tsietoimoneñe añe, le nisalalaeñe, vaho niantofa’ iereo t'ie renetane, mpañialo an-tane atoy.
| כל אנשי האמונה שציינתי לעיל מתו לפני שזכו לראות את התגשמות כל הבטחות ה׳, אך הם ראו את התגשמותן בעתיד ושמחו על כך, שכן הודו כי ביתם האמיתי אינו בעולם הזה, וראו את עצמם כזרים שנמצאים בעולם הזה. |
14 Ampalangese’ o mitaroñe izaio te mitamà tanen-droae.
| מדבריהם משתמע שציפו לארץ מושב. |
15 Aa naho nimaniña’ iareo i tane niboahañey, le nalalake t'ie ho nimpoly.
| אילו הצטערו לעזוב את הארץ שממנה יצאו, הייתה להם אפשרות לשוב אליו, |
16 F’ie nitamà ty soa—toe i andindìñe añey. Ie amy zay, tsy mahasalatse an’ Andrianañahare ty atao Andrianañahare’ iareo vaho nihalankàña’e rova.
| אך הם לא רצו לשוב; נפשם יצאה אל הבית השמימי. עתה אלוהים אינו מתבייש להיקרא אלוהיהם, שהרי הכין להם עיר בשמים. |
17 Fatokisañe ty nañengà’ i Abraàme t’Ietsake, ie nitsoheñe; nengae’ i nandrambe i fitamañeiy i bako toka’ey,
| גם כאשר ניסהו ה׳ בטח בו אברהם והאמין להבטחותיו, ומשום כך היה מוכן להקריב את בנו יחידו. |
18 ie nanoañe ty hoe: Am’ Isaka ty hikanjiañe o tarira’oo.
| אכן, אברהם היה מוכן להקריב את יצחק אשר דרכו הבטיח לו אלוהים:”ביצחק ייקרא לך זרע“. |
19 Natokisa’e te lefen’ Añahare ty hampitroatse ty nihomake, le ao ty nandrambesa’e aze am-pandrazañañe.
| אברהם האמין שאילו מת יצחק היה אלוהים משיב אותו לתחייה – וזה אכן מה שקרה, כי לגבי אברהם נועד יצחק למוות, אך ה׳ השיב לו את חייו. |
20 Fatokisañe ty nitatà’ Isaka t’Iakobe naho i Esave amo raha ho avio.
| יצחק, יעקב ויוסף – מתוך אמונה ידע יצחק שאלוהים יברך את שני בניו, יעקב ועשו. |
21 Fatokisañe ty nitatà’ Iakobe fa hihomakey i ana’ Iosefe rey vaho nitalaho t’ie niato andoham-pitoño’e.
| כאשר הזדקן יעקב ועמד למות ברך מתוך אמונה את שני בני יוסף, והשתחווה על ראש המטה. |
22 Fatokisañe ty nitokia’ Iosefe, ie fa hèta’ey, ty hiavota’ o nte-Israeleo vaho toe nafè’e o taola’eo.
| כשעמד יוסף למות הוא דיבר מתוך אמונה על העובדה שאלוהים יוציא את בני־ישראל ממצרים. יוסף לא הטיל ספק בדבר, ולכן השביע את בני־ישראל שייקחו עמם את עצמותיו בצאתם ממצרים. |
23 Fatokisañe ty nañetahan-droae’ i Mosè aze te nitoly, naho nioni’ iareo t’ie ajaja soa, vaho tsy nahahembañe iareo ty nafè’ i mpanjakay.
| עמרם ויוכבד – גם להורי משה הייתה אמונה גדולה. בראותם שאלוהים ברכם בילד מיוחד, האמינו שה׳ יכול להצילו מגזר־דין המוות שהוציא פרעה. משום כך הם לא פחדו מהמלך והסתירו את משה שלושה חודשים. |
24 Fatokisañe ty nifoneña’ i Mosè tsy hatao ana’ ty anak’ ampela’ i Farao, ie fa niañoñ’ay,
| משה – כאשר גדל משה הוא סירב, מתוך אמונתו באלוהים, להיקרא בנו של בת־פרעה. |
25 te mone jinobo’e ty hifeake fampisoañañe mindre am’ondatin’ Añahareo, ta t’ie hanañ’andro hieranerañe an-kakeo;
| הוא העדיף להשתתף בסבל עמו, עם אלוהים, על־פני תענוגות החטא. |
26 natao’e te vara mandikoatse ty harea’ i Egipte ty ìnje’ i Norizañey, amy te nitalakese’e i tambe’ey.
| משה חשב שמוטב לסבול לשם המשיח, מאשר ליהנות מאוצרות מצרים, כי משה נשא את עיניו אל הגמול שעמד אלוהים להעניק לו. |
27 Fatokisañe ty niengà’e i Egipte, tsy nihembaña’e ty haviñera’ i mpanjakay; fe nifeake hoe te niisa’e i tsy isakey.
| מכיוון שמשה בטח באלוהים הוא לא פחד מזעם פרעה והוציא את בני־ישראל ממצרים, בשאבו כוח וגבורה מהאלוהים הבלתי־נראה. |
28 Fatokisañe ty nahahenefa’e i Fihelañey, naho i fitse-lioy, tsy hipaoha’ i mpanjaman-tañoloñolòñañey iareo.
| מתוך אמונה ציווה משה על בני־ישראל לשחוט שה בפסח הראשון, ולהתיז את דמו על המשקוף ועל המזוזות, כדי שמלאך ה׳ יפסח על בתיהם בצאתו להכות את המצרים במכת בכורות. |
29 Fatokisañe ty nitoaña’ iareo i Riake Menay hoe an-tane maike, fe nagedra’e o nte Egipte nahavany nisoroke ama'eo.
| בני־ישראל – מתוך אמונתם באלוהים חצו בני־ישראל את ים־סוף כאילו היה יבשה, ואילו כשניסו המצרים לחצותו – טבעו. |
30 Fatokisañe ty nampiforetrake o kijoli’ i Jerikòo, ie niariaria’ iareo fito andro.
| מכוח האמונה נפלו חומות יריחו לאחר שבני־ישראל צעדו סביבן שבעה ימים. |
31 Fatokisañe ty tsy nitraofa’ i Rahaba karapilo fivetrak’ amo nanjehatseo ie nandrambe i mpifilo rey am-panintsiñañe.
| רחב – בזכות אמונתה באלוהים לא הושמדה רחב הזונה יחד עם בני־עירה שמרדו בה׳, משום שאספה אל ביתה את המרגלים, העניקה להם מחסה ועזרה להם להימלט מרודפיהם. |
32 Aa inon-ka ty hataliliko? Fa hilesa ty andro naho taroñeko i Gideona naho i Baraka naho i Samsone naho i Jefta, i Davide ka, naho i Samoela vaho o mpitokio,
| הזקוקים אתם לדוגמאות נוספות? קצר הזמן מלספר על אמונתם של גדעון, ברק, שמשון, יפתח, דוד, שמואל, וכל שאר הנביאים. |
33 ie am-patokisañe ro nampiambane fifeheañe, nitolon-kavantañañe, nahazo fampitamàñe, nampitsiteke ty vavan-diona,
| הודות לאמונתם באלוהים אנשים אלו כבשו ממלכות, השליטו צדק, אישרו את אמיתות הבטחות ה׳, ניצלו מגוב־אריות |
34 namono ty afo nisotratràke, nibolititse ami’ty lelam-pibara, ni-haozareñe te naifoifo, nifanalolahy añ’aly vaho nampitriban-day o lahin-defon’ ambahinio.
| ומלהבות אש. היו מהם שבזכות אמונתם ניצלו ממוות בחרב, אחרים התחזקו לאחר שנחלשו או חלו, היו כאלה שעשו חיל במלחמות והביסו צבאות שלמים. |
35 Rinambe’ o rakembao o vilasi’ iareoo te vinañon-ko veloñe; nisamporeraheñe ty ila’e nitoky tsy hahañe, handrambesa’ iareo ty fitroarañe soa,
| היו נשים שבזכות אמונתן באלוהים שבו אליהן יקיריהן מן המתים. אחרים בטחו בה׳ והעדיפו מוות בעינויים על התכחשות לה׳, שהייתה מצילה אותם. הם ידעו בביטחון שאלוהים יקים אותם לחיים טובים מאלה. |
36 nitsoehem-pañinjeañe naho firiso ty ila’e, mbore vinahotse vaho najo am-pandrohizañe ao.
| היו כאלה שסבלו לעג, הצלפות שוט, כבילה בשרשראות, מאסר בבור־כלא, |
37 Finetsa-bato iereo, linily lasý, nizizieñe, vinono am-pibara, nirererere an-kolits’ añondry naho holits’ ose, nibangý, niforekekèñe, nivolevolèñe—
| מוות בסקילה ואפילו ניסור גופם. לאחרים הובטח חופש אם יתכחשו לאמונתם, וכשסירבו – נרצחו בחרב. לנשארים בחיים לא נותר אלא עור־צאן לגופם. הם נדדו במדבריות ובהרים, הסתתרו במערות ובנקיקי־סלעים, רעבו ללחם ולקו במחלות. העולם לא היה ראוי לצדיקים כאלה! |
38 tsy nañeva iareo ty voatse toy—nisariosario an-dratraratra añe naho am-bohitse ao naho an-dakato vaho an-kobo’ ty tane toy ao.
39 Ie iaby rezay, niventem-patokisañe, fe tsy nandrambe i nampitamaeñey.
| למרות שאמונתם של אנשים אלה הייתה חזקה, ולמרות שבטחו בה׳ בכל לבם, לא זכה איש מהם בכל מה שה׳ הבטיח להם. |
40 Amy te lombolombon-kasoa ty natolon’ Añahare aman-tika, te tsy ho fonireñe iereo naho tsy itika.
| מדוע? כי אלוהים רצה שימתינו וישתתפו יחד אתנו בגמול הטוב יותר שהכין למעננו. |
