Eksodosy 39

1 Nanao sarom-pitoroñañe am-pole manga naho malòmavo naho mena mañabarà ho ami’ty fitoloñañe amy toe-miavakey, izay ty nanjairañe o saroñe miava’ i Aharoneo ami’ty nandilia’ Iehovà i Mosè.

וּמִן־הַתְּכֵלֶת וְהָֽאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת הַשָּׁנִי עָשׂוּ בִגְדֵי־שְׂרָד לְשָׁרֵת בַּקֹּדֶשׁ וַֽיַּעֲשׂוּ אֶת־בִּגְדֵי הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר לְאַהֲרֹן כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה אֶת־מֹשֶֽׁה׃

2 Tineno’e am-pole volamena naho manga naho malòmavo naho mena mañabasà vaho leny rinorotse matify i kitambey.

וַיַּעַשׂ אֶת־הָאֵפֹד זָהָב תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מׇשְׁזָֽר׃

3 Pinepè’ iereo i volamenay ho endraendra matify le linily ho fole hitraoke amy fole mangay naho i malòmavoy naho i mena mañabaràñey vaho i leny matifiy; an-tsatam-pamahotse.

וַֽיְרַקְּעוּ אֶת־פַּחֵי הַזָּהָב וְקִצֵּץ פְּתִילִם לַעֲשׂוֹת בְּתוֹךְ הַתְּכֵלֶת וּבְתוֹךְ הָֽאַרְגָּמָן וּבְתוֹךְ תּוֹלַעַת הַשָּׁנִי וּבְתוֹךְ הַשֵּׁשׁ מַעֲשֵׂה חֹשֵֽׁב׃

4 Tsinene’ iareo i an-tsoro’e rey hifampireketse: ami’ty indra’e roe t’ie nampireketañe.

כְּתֵפֹת עָֽשׂוּ־לוֹ חֹבְרֹת עַל־שְׁנֵי (קצוותו) [קְצוֹתָיו] חֻבָּֽר׃

5 Le nindray fitenoñe amy kitambey i sadia ama’ey, am-bolamena naho fole manga naho malòmavo naho mena mañabarà vaho leny rinorotse matify, ami’ty nandilia’ Iehovà i Mosè.

וְחֵשֶׁב אֲפֻדָּתוֹ אֲשֶׁר עָלָיו מִמֶּנּוּ הוּא כְּמַעֲשֵׂהוּ זָהָב תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מׇשְׁזָר כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה אֶת־מֹשֶֽׁה׃

6 Tsinene’ iareo o vato sohàmeo, nireketañe am-bolamena vinanditse vaho nisokirañe i tahinan’ ana’ Israele rey manahake ty fisokiram-boli-pitomboke.

וַֽיַּעֲשׂוּ אֶת־אַבְנֵי הַשֹּׁהַם מֻֽסַבֹּת מִשְׁבְּצֹת זָהָב מְפֻתָּחֹת פִּתּוּחֵי חוֹתָם עַל־שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵֽל׃

7 Napeta’e an-tsoro’ i kitambey irezay ho vato faniahiañe o ana’ Israeleo, amy nandilia’ Iehovà amy Mosèy.

וַיָּשֶׂם אֹתָם עַל כִּתְפֹת הָאֵפֹד אַבְנֵי זִכָּרוֹן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה אֶת־מֹשֶֽׁה׃

8 Le tsinene’e an-tsatam-pamahotse i takon’ arañañey hambañe ami’ty sata’ i kitambey ami’ty fole volamena naho manga naho malòmavo naho mena mañabarà vaho leny rinorotse matify.

וַיַּעַשׂ אֶת־הַחֹשֶׁן מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב כְּמַעֲשֵׂה אֵפֹד זָהָב תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מׇשְׁזָֽר׃

9 Efa-mira izay, le nanoe’ iereo roe mikopoke i takon’ arañañey, zehe raike ty andava’e naho zehe raike ty ampohe’e t’ie akopake.

רָבוּעַ הָיָה כָּפוּל עָשׂוּ אֶת־הַחֹשֶׁן זֶרֶת אׇרְכּוֹ וְזֶרֶת רׇחְבּוֹ כָּפֽוּל׃

10 Napeta’ iereo ama’e am-piriritañe efatse o vatoo: ty firirita’e valoha’e, le ty òdeme, ty pitdà vaho ty barèkete.

וַיְמַלְאוּ־בוֹ אַרְבָּעָה טוּרֵי אָבֶן טוּר אֹדֶם פִּטְדָה וּבָרֶקֶת הַטּוּר הָאֶחָֽד׃

11 Ty firirita’e faharoe: ty nofèke, ty safira vaho ty iahalòme.

וְהַטּוּר הַשֵּׁנִי נֹפֶךְ סַפִּיר וְיָהֲלֹֽם׃

12 Ty firirita’e fahatelo: ty lèseme, ty sebò vaho ty aklàma;

וְהַטּוּר הַשְּׁלִישִׁי לֶשֶׁם שְׁבוֹ וְאַחְלָֽמָה׃

13 le ty firirita’e fah’efatse: ty tarsise, ty sohàme vaho ty iasefày; sindre nivontitire’ ty volim-boñe volamena tsingarakarake.

וְהַטּוּר הָֽרְבִיעִי תַּרְשִׁישׁ שֹׁהַם וְיָשְׁפֵה מֽוּסַבֹּת מִשְׁבְּצֹת זָהָב בְּמִלֻּאֹתָֽם׃

14 Nilahatse ami’ty tahina’ o ana’ Israeleo i vato rey, folo-ro’amby ty amo tahina’eo; nisokireñe an-tsatan-tsokim-pitom­boke, songa ninday ty tahinañe raik’ amy fifokoa folo-ro’ambi’ Israele rey.

וְהָאֲבָנִים עַל־שְׁמֹת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל הֵנָּה שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עַל־שְׁמֹתָם פִּתּוּחֵי חֹתָם אִישׁ עַל־שְׁמוֹ לִשְׁנֵים עָשָׂר שָֽׁבֶט׃

15 Nitsenea’ iereo silisily volamena ki’e vinandivanditse ty añ’ ila’ i takon’ arañañey.

וַיַּעֲשׂוּ עַל־הַחֹשֶׁן שַׁרְשְׁרֹת גַּבְלֻת מַעֲשֵׂה עֲבֹת זָהָב טָהֽוֹר׃

16 Le tsinene’ iareo ty volim-boñe volamena roe naho bange volamena roe vaho napite’ iareo ami’ty ila’ i takon’ arañañe roey i bange roe rey.

וַֽיַּעֲשׂוּ שְׁתֵּי מִשְׁבְּצֹת זָהָב וּשְׁתֵּי טַבְּעֹת זָהָב וַֽיִּתְּנוּ אֶת־שְׁתֵּי הַטַּבָּעֹת עַל־שְׁנֵי קְצוֹת הַחֹֽשֶׁן׃

17 Le nazili’ iareo amy bange añ’ ila’ i takon’ arañañeiy i silisily volamena vinanditse roe rey.

וַֽיִּתְּנוּ שְׁתֵּי הָעֲבֹתֹת הַזָּהָב עַל־שְׁתֵּי הַטַּבָּעֹת עַל־קְצוֹת הַחֹֽשֶׁן׃

18 Nampirekete’ iareo amy volim-boñe roe rey ty ila’ i silisily vinanditse roe rey vaho napeta’ iareo an-tsoro’ i kitambey, aolo’e eo.

וְאֵת שְׁתֵּי קְצוֹת שְׁתֵּי הָֽעֲבֹתֹת נָתְנוּ עַל־שְׁתֵּי הַֽמִּשְׁבְּצֹת וַֽיִּתְּנֻם עַל־כִּתְפֹת הָאֵפֹד אֶל־מוּל פָּנָֽיו׃

19 Le nitsene’ iereo bange volamena roe vaho napetak’ ami’ty ila’e roe’ i takon’ arañañey, andrira’e ambane’ i kitambey.

וַֽיַּעֲשׂוּ שְׁתֵּי טַבְּעֹת זָהָב וַיָּשִׂימוּ עַל־שְׁנֵי קְצוֹת הַחֹשֶׁן עַל־שְׂפָתוֹ אֲשֶׁר אֶל־עֵבֶר הָאֵפֹד בָּֽיְתָה׃

20 Le nitsene’ iareo bange volamena roe napetak’ ambane’ i talin-tsoro’ey aolo i ki­tambey, an-difi’e ambone’ ty fireketañe i fièn-kitambe vinahotsey.

וַֽיַּעֲשׂוּ שְׁתֵּי טַבְּעֹת זָהָב וַֽיִּתְּנֻם עַל־שְׁתֵּי כִתְפֹת הָאֵפֹד מִלְּמַטָּה מִמּוּל פָּנָיו לְעֻמַּת מַחְבַּרְתּוֹ מִמַּעַל לְחֵשֶׁב הָאֵפֹֽד׃

21 Aa le finehe’ iereo i takon’ arañañey amy bange’ rey amy bange’ i kitambey rey ami’ty fole manga, soa t’ie ho ambone’ i fièn-kitambey vaho tsy hibalak’ amy kitambey i takon’ arañañey; amy nandilia’ Iehovà i Mosèy.

וַיִּרְכְּסוּ אֶת־הַחֹשֶׁן מִטַּבְּעֹתָיו אֶל־טַבְּעֹת הָאֵפֹד בִּפְתִיל תְּכֵלֶת לִֽהְיֹת עַל־חֵשֶׁב הָאֵפֹד וְלֹֽא־יִזַּח הַחֹשֶׁן מֵעַל הָאֵפֹד כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה אֶת־מֹשֶֽׁה׃

22 Le tsinene’e an-tsatan-tenoñe ty saro’ i kitambey, fonga manga,

וַיַּעַשׂ אֶת־מְעִיל הָאֵפֹד מַעֲשֵׂה אֹרֵג כְּלִיל תְּכֵֽלֶת׃

23 le añi­vo’e ty fisokafañe i saroñey, manahake ty loak’ an-tsarom-pikalañe, nifahareñe am-pitrebeke ty lifi’e añ’ariary aze tsy ho riatse.

וּפִֽי־הַמְּעִיל בְּתוֹכוֹ כְּפִי תַחְרָא שָׂפָה לְפִיו סָבִיב לֹא יִקָּרֵֽעַ׃

24 Le vinaho’ iereo an-difi’ i saroñey ty sarem-boan-dagoa ami’ty manga naho malòmavo naho mena mañabarà vaho leny rinorotse.

וַֽיַּעֲשׂוּ עַל־שׁוּלֵי הַמְּעִיל רִמּוֹנֵי תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי מׇשְׁזָֽר׃

25 Le nitsene’ iereo fikorin­tsañe volamena ki’e nasabadiga amo dagoao an-difi’ i sarom-pitoro­ñañey miariary aze, añivo’ o voan-dagoao.

וַיַּעֲשׂוּ פַעֲמֹנֵי זָהָב טָהוֹר וַיִּתְּנוּ אֶת־הַפַּֽעֲמֹנִים בְּתוֹךְ הָרִמֹּנִים עַל־שׁוּלֵי הַמְּעִיל סָבִיב בְּתוֹךְ הָרִמֹּנִֽים׃

26 Fikorintsañe naho voan-dagoa, fikorintsañe naho voan-dagoa añariary ty lifi’ i saroñey, ho amy fitoroñañey, amy nandilia’ Iehovà i Mosèy.

פַּעֲמֹן וְרִמֹּן פַּעֲמֹן וְרִמֹּן עַל־שׁוּלֵי הַמְּעִיל סָבִיב לְשָׁרֵת כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה אֶת־מֹשֶֽׁה׃

27 Le trinebe’ iareo o saron-deny tinenoñe matify ho a i Aharone naho o ana’eoo

וַֽיַּעֲשׂוּ אֶת־הַכׇּתְנֹת שֵׁשׁ מַעֲשֵׂה אֹרֵג לְאַהֲרֹן וּלְבָנָֽיו׃

28 naho i sabaka leny marerareray naho i fikolopoke leny matifiy vaho o kiloty leny rinorotse matifio,

וְאֵת הַמִּצְנֶפֶת שֵׁשׁ וְאֶת־פַּאֲרֵי הַמִּגְבָּעֹת שֵׁשׁ וְאֶת־מִכְנְסֵי הַבָּד שֵׁשׁ מׇשְׁזָֽר׃

29 le i fiè­tsey leny rinorotse matify am-pole manga naho malòmavo vaho mena mañabarà nivahorem-pitrebeke; ami’ty nandilia’ Iehovà i Mosè.

וְֽאֶת־הָאַבְנֵט שֵׁשׁ מׇשְׁזָר וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי מַעֲשֵׂה רֹקֵם כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה אֶת־מֹשֶֽׁה׃

30 Le nitsenè’ iereo i vilon-daharañe volamena ki’e miavakey vaho nisokirañe an-tsatan-tsokim-pitomboke ty hoe: ­Miavak’ am’ Iehovà.

וַֽיַּעֲשׂוּ אֶת־צִיץ נֵֽזֶר־הַקֹּדֶשׁ זָהָב טָהוֹר וַיִּכְתְּבוּ עָלָיו מִכְתַּב פִּתּוּחֵי חוֹתָם קֹדֶשׁ לַיהֹוָֽה׃

31 Le name­taha’ iareo talimanga handreketse aze amy sabakay, ambone’e; amy nandilia’ Iehovà i Mosèy.

וַיִּתְּנוּ עָלָיו פְּתִיל תְּכֵלֶת לָתֵת עַל־הַמִּצְנֶפֶת מִלְמָעְלָה כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה אֶת־מֹשֶֽׁה׃

32 Aa le hene nifonitse i fitoloñañe amy kivohoiy, amy kibohom-pamantañañey; ie nanoe’ o ana’ Israeleo hambañe amy nandilia’ Iehovà i Mosèy, izay ty nanoe’ iareo.

וַתֵּכֶל כׇּל־עֲבֹדַת מִשְׁכַּן אֹהֶל מוֹעֵד וַֽיַּעֲשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה אֶת־מֹשֶׁה כֵּן עָשֽׂוּ׃

33 Le nendese’ iareo mb’amy Mosè mb’eo i kivohoy, i kibohotsey rekets’ o harao’e iabio: o fikavitseo, o varambañeo, o saka’eo, o anakòre’eo naho o vave’eo;

וַיָּבִיאוּ אֶת־הַמִּשְׁכָּן אֶל־מֹשֶׁה אֶת־הָאֹהֶל וְאֶת־כׇּל־כֵּלָיו קְרָסָיו קְרָשָׁיו בְּרִיחָו וְעַמֻּדָיו וַאֲדָנָֽיו׃

34 i rakoke holits’ añondrilahy linoko menay naho i fikopo’e holin-trozofisoitsey naho i lamba marerarera fañefetsey;

וְאֶת־מִכְסֵה עוֹרֹת הָֽאֵילִם הַמְאׇדָּמִים וְאֶת־מִכְסֵה עֹרֹת הַתְּחָשִׁים וְאֵת פָּרֹכֶת הַמָּסָֽךְ׃

35 i vatam-pañinay rekets’ o bao’eo naho i toem-pijebañañey;

אֶת־אֲרוֹן הָעֵדֻת וְאֶת־בַּדָּיו וְאֵת הַכַּפֹּֽרֶת׃

36 i rairaiy naho o fana’e iabio naho i mofo-piatrefañe rey;

אֶת־הַשֻּׁלְחָן אֶת־כׇּל־כֵּלָיו וְאֵת לֶחֶם הַפָּנִֽים׃

37 i fitàn-jiro ki’ey rekets’ o jiro’eo, i jiro’e ho hajarieñe rey, o harao’e iabio naho ty mena’ o jiroo;

אֶת־הַמְּנֹרָה הַטְּהֹרָה אֶת־נֵרֹתֶיהָ נֵרֹת הַמַּֽעֲרָכָה וְאֶת־כׇּל־כֵּלֶיהָ וְאֵת שֶׁמֶן הַמָּאֽוֹר׃

38 i kitrely volamenay, i mena-pañorizañey, i emboke mañitsey, i lamba fañefe’ ty lalambein-kibohotsey;

וְאֵת מִזְבַּח הַזָּהָב וְאֵת שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְאֵת קְטֹרֶת הַסַּמִּים וְאֵת מָסַךְ פֶּתַח הָאֹֽהֶל׃

39 i kitrely torisìkey, i tsingarakara’e torisìkey, i bao’e rey, o harao’e iabio, i fana­sàñey naho i tombo’ey;

אֵת ׀ מִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת וְאֶת־מִכְבַּר הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר־לוֹ אֶת־בַּדָּיו וְאֶת־כׇּל־כֵּלָיו אֶת־הַכִּיֹּר וְאֶת־כַּנּֽוֹ׃

40 o lamba firadorado an-kiririsa eio, o anakòre’eo naho o vave’eo; i lamba fañefe’ i lalambein-kiririsaiy; o tali’eo, o tsato’eo, o haraotse iaby fitoroñañe amy kivohoy, amy kibohom-pamantañañeio;

אֵת קַלְעֵי הֶחָצֵר אֶת־עַמֻּדֶיהָ וְאֶת־אֲדָנֶיהָ וְאֶת־הַמָּסָךְ לְשַׁעַר הֶֽחָצֵר אֶת־מֵיתָרָיו וִיתֵדֹתֶיהָ וְאֵת כׇּל־כְּלֵי עֲבֹדַת הַמִּשְׁכָּן לְאֹהֶל מוֹעֵֽד׃

41 le o saroñe tinenoñeo, hitoroñañe amy toe-miavakeio: o saroñe miava’ i Aharone mpisoroñe naho o saron’ anadahi’eo hitoroñe ho mpisoroñeo.

אֶת־בִּגְדֵי הַשְּׂרָד לְשָׁרֵת בַּקֹּדֶשׁ אֶת־בִּגְדֵי הַקֹּדֶשׁ לְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן וְאֶת־בִּגְדֵי בָנָיו לְכַהֵֽן׃

42 Nanoe’ o ana’ Israeleo iaby i fitoloñañey hambañe amy ze hene linili’ Iehovà amy Mosè.

כְּכֹל אֲשֶׁר־צִוָּה יְהֹוָה אֶת־מֹשֶׁה כֵּן עָשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֵת כׇּל־הָעֲבֹדָֽה׃

43 Fonga nisarie’ i Mosè i fitoloñañey, le ingo nifonire’ iereo hambañe amy nandilia’ Iehovày, ie i nanoañey. Le nandriaña’ i Mosè.

וַיַּרְא מֹשֶׁה אֶת־כׇּל־הַמְּלָאכָה וְהִנֵּה עָשׂוּ אֹתָהּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה כֵּן עָשׂוּ וַיְבָרֶךְ אֹתָם מֹשֶֽׁה׃