Asan'ny Apostoly 21
1 Ie nifamitsok’ am’iereo, le nijon-dakañe naho niranga mb’e Kosy naho mb’e Rodo amy loak’ àndroy, boak’ao le nimb’e Patara añe,
| לאחר שנפרדנו מזקני קהילת אפסוס, הפלגנו ישר לקוס. למחרת הגענו לרודוס, ומשם – לפטרה. |
2 naho nahtendreke lakañe hitsake mb’e Foenika mb’eo zahay le nijoñe vaho nionjoñe an-day.
| בפטרה עלינו על אונייה שהפליגה לפניקיה שבסוריה. |
3 Ie nahatalake i Kiprosy le nenga’ay am-pitàn-kavia, le nionjoñe mb’e Sirià vaho toly e Tirò eo, hanjotsoa’ i lakañey i kilanka’e.
| ראינו את האי קפריסין לשמאלנו, והמשכנו לנמל צור – שם נפרק מטען הספינה. |
4 Nitsoehe’ay o mpiòkeo, le nañialo am’iereo ao fito andro, ie nitolom-panohiñe i Paoly añamy Arofoy ty tsy hionjoñe mb’e Ierosaleme añe.
| ירדנו לחוף וחיפשנו את המאמינים המקומיים. כשמצאנו אותם, נשארנו איתם שבוע ימים. המאמינים האלה שמעו מרוח הקודש שפולוס יסבול בירושלים ועל כן הם הזהירו אותו שלא יעלה לשם. |
5 Aa ie niheneke o andro’aio, le nionjoñe vaho nanonjohy i lia’aiy. Nanese anay ze hene mpiama’e reke-baly naho anake ampara’ te nienga i rovay naho nitongalek’ añ’ olon-driake eo niloloke.
| כשהגיע זמננו לקיצו עזבנו את צור והמשכנו בדרכנו. כל חברי הקהילה ליוו אותנו לספינה, כולל הנשים והילדים, וכאשר הגענו לחוף התפללנו. |
6 Ie nifanolo-pañanintsiñe, le nijon-dakañe, vaho nimpoly iereo.
| לאחר פרידה נרגשת עלינו לספינה, והם חזרו לבתיהם. |
7 Ie nihenefa’ay i lia boak’e Tiròy le avy e Tolemaia, naho nifañontane amo mpiama’eo vaho niambahiny am’iereo andro raike.
| התחנה הבאה שלנו, לאחר שעזבנו את צור, הייתה עכו. גם שם שאלנו לשלום האחים, אולם התעכבנו אצלם יום אחד בלבד. |
8 Nionjoñe amy maraiñey zahay le nandoake e Kaisaria naho nizilik’ añ’anjomba’ i Filipo Mpitaroñe, mpiamy fito rey, vaho nañialo ama’e.
| משם נסענו לקיסריה, והלכנו לביתו של פיליפוס המבשר, שהיה אחד משבעת השמשים הראשונים. |
9 Efatse ty anak’ ampela’e somondrara, songa mpitoky.
| היו לו ארבע בנות רווקות שהיו נביאות. |
10 Ie nandrare tobok’ andro maro ao, le nizotso hirik’e Iehodà añe ty mpitoky atao Agabo,
| לאחר ששהינו שם מספר ימים בא לבקר אותנו אח אחד מיהודה, אגבוס שמו, שגם הוא היה נביא. |
11 niheo mb’ama’ay mb’eo, nandrambe ty fiètse’ i Paoly le nandrohy o fità’eo naho o fandia’eo vaho nanao ty hoe: Hoe ty tsara’ i Arofo Masiñey: Hambañe amy zao ty handrohiza’ o Jiosy e Ierosalemeo ty tompo’ ty fiètse toy, haneseañ’ aze am-pità’ o kilakila ondatio.
| אגבוס לקח את חגורתו של פולוס, כפת בה את ידיו ורגליו ואמר:”רוח הקודש אומר: ככה יאסרו יהודי ירושלים את בעל החגורה הזאת, ויסגירו אותו לידי הרומאים!“ |
12 Ie jinanji’ay, le nihalaly amy Paoly, zahay naho ondati’ i toetseio, ty tsy hionjoñe mb’e Ierosaleme añe.
| לשמע דברים אלה ביקשנו כולנו מפולוס – גם חברי הקהילה המקומית וגם מלוויו – שלא יעלה לירושלים. |
13 Aa hoe ty natoi’ i Paoly: Inoñ’ o iroveta’ areo hampikoretse ty trokoo? Tsy t’ie ho vahoreñe avao, fa toe veka’e hikenkañe e Ierosaleme ao ty amy tahina’ Iesoà Talèy.
| אולם פולוס השיב:”לשם מה הבכי הזה? אתם ממש שוברים את לבי! הרי אני מוכן לא רק להיאסר בירושלים, אלא אף למות על קידוש שמו של האדון ישוע המשיח!“ |
14 Kanao tsy lefe nampiantofan-dre, le nado’ay ami’ty hoe: Ty satri’ i Talè ro hanoeñe.
| בראותנו שאי־אפשר לשכנע אותו, הפסקנו להפציר בו ואמרנו:”ייעשה רצון ה׳.“ |
15 Añe i andro rezay, le nañalankañe zahay vaho nionjomb’e Ierosaleme mb’ eo.
| כעבור זמן קצר ארזנו את חפצינו ועלינו לירושלים. |
16 Nindre ama’ay ty ila’ o mpiòke e Kaisariao, le nendese’ iereo mb’amy nte-Kiprosy atao Menasona, mpiòke hatrela’e, hañialoa’ay ama’e.
| מאמינים אחדים מקיסריה ליוו אותנו בדרכנו, וכשהגענו לירושלים התארחנו בביתו של מנסון, יליד קפריסין ומאמין ותיק. |
17 Ie nandoake e Ierosaleme ao, le rinambe’ o roahalahio antalatala-saba,
| כל המאמינים בעיר קיבלו את פנינו בחמימות ובלבביות רבה. |
18 amy loakandroy le niheo mb’ am’ Iakobe t’i Paoly naho zahay, vaho tao iaby o beio.
| למחרת הלכנו עם פולוס לבקר את יעקב; וכל זקני הקהילה היו שם. |
19 Nifañontane am’ iereo re vaho hene natalili’e kiraikiraike o raha nanoen’ Añahare añivo’ o kilakila ‘ndatio amy fitoroña’eio.
| לאחר חילופי ברכות סיפר להם פולוס על המעשים הנפלאים שעשה אלוהים באמצעותו בין הגויים. |
20 Ie jinanji’ iereo, le nandrenge an’Andrianañahare vaho nanoa’ iareo ty hoe: O rahalahio, henteo te añ’aleale o Jiosy mpiatoo, songa mahimbañe an-Kake.
| הם הודו לאלוהים, ולאחר מכן אמרו:”אחינו היקר, אתה יודע שגם אלפי יהודים האמינו במשיח, וכולם קנאים לתורה. |
21 Toe nampandrendreheñe am’iereo te ihe mañòke ze fonga Jiosy añivo’ o kilakila’ ndatio ty hamorintseñe i Mosè, naho manoro te tsy ho savareñe ty ana’ iareo vaho tsy horiheñe o lilitseo.
| היהודים המשיחיים כאן בירושלים שמעו שאתה מתנגד לתורת־משה ולמנהגי ישראל, ושאתה אוסר על המאמינים למול את בניהם. |
22 Inoñ’ arè ty hatao? amy te tsi-mete tsy ho janjiñe t’ie pok’eo,
| מה לעשות? הרי עוד מעט ישמעו כולם שאתה נמצא בעיר. |
23 aa le anò ze hatoro’ay azo: Ama’ay atoañe t’indaty efatse fehè’ ty fanta.
| ”יש לנו הצעה: יש בינינו ארבעה אנשים שעומדים לפני סיום תקופת נדר הנזירות שלהם. |
24 Endeso i lahilahy rey le itraofo fañeferam-batañe le avaho ty fañè’ iareo amy fiharatañe añamboney; vaho hene hahafohiñe te tsy amam-bente’e i nampahafohineñe azo iareo, f’ie toe mañavelo an-kavantañañe vaho mifahatse’ amy Hàke.
| לך איתם לבית־המקדש, קיים את טקס ההיטהרות, ושלם בעד התגלחות שלהם. כך יידעו כולם שלא זו בלבד שאינך מתנגד למנהגי היהודים, אתה עצמך מקיים את התורה, ודעתך כדעתם בעניין הזה. |
25 Aa naho o kilakila ondaty mpiatoo, fa nisokira’ay ty safiri’ay te hifoneña’ iareo ze nisoroñañe an-kazomanga, naho ty lio, naho ze nidageañeñe, vaho ze hakarapiloañe.
| ”באשר למאמינים המשיחיים מבין הגויים – אנו דורשים מהם לקיים את המנהגים שעליהם כתבנו להם: לא לאכול מזון שהוקרב לאלילים, לא לאכול בשר טרף, לא לאכול בשר עם דם ולהימנע מזנות.“ |
26 Aa le rinambe’ i Paoly indaty rey, ie maraindray le nindre niefetse vaho nizilik’ añ’anjomban’ Añahare ao nitaroñe te heneke o androm-piefera’ iareoo ampara’ te songa añengàñe soroñe.
| פולוס הסכים להצעתם, ולמחרת הלך עם הארבעה לבית המקדש כדי לקיים את הטקס ולקבוע את תאריך הקרבת קרבן עבור כל אחד מהם, בתום שבעת ימי הטהרה. |
27 Aa ie ho nigadoñe i fito àndro rey, le natrabi’ o Jiosy nte-Asia nahaisake iareo añ’anjomban’ Añahareo i màroy, hitsepak’ aze,
| אולם עוד לפני שחלפו שבעת הימים הבחינו בו במקדש מספר יהודים מאסיה, והסיתו נגדו את ההמון. הם תפסו בו וצרחו: |
28 ami’ty koike ty hoe: Ry ‘ndaty nte Israeleo, oloro! Intoy t’indaty mañòke sikal’ aia sikal’ aia ty handietse ondatin-tikañeo naho i Hake vaho ty toetse toy, mbore nampizilihe’e amy anjombay o nte-Grikao le naniva ty toetse-miavake toy.
| ”אנשי ישראל! עזרו לנו! זהו האיש המסית את כולם נגד עמנו! הוא מצווה על כולם להפר את התורה! הוא גם מדבר נגד בית־המקדש הזה, ומטמא אותו בגויים שהוא מביא לתוכו!“ |
29 (Ie niisa’ iereo an-drova ao nindre amy Trofimo nte Efesosy, naho sinafiri’ iereo te nendese’ i Paoly añ’anjomban’ Añahare ao.)
| הם אמרו דברים אלה משום שבאותו יום ראו את פולוס בחברת טרופימוס, גוי מאפסוס, והניחו שפולוס הביאו אל המקדש. |
30 Le nivalitsikotake iaby i rovay, naho niropake mb’eo ondatio nitsepak’ i Paoly naho kinororò’ iereo mb’alafe’ i anjomban’ Añaharey vaho vinarindriñe o lalam-beio.
| האשמות אלה הציתו את האווירה בעיר, ועד מהרה פרצה מהומה. הם סחבו את פולוס אל מחוץ למקדש, ומיד ננעלו הדלתות מאחוריו. |
31 Ie nimanea’ iareo havetrake le nahatakatse i talèm-pirai-lian-dahin-defoñey, te nifandrakaraka iaby t’Ierosaleme;
| בעוד ההמון מנסה להרוג את פולוס, נודע דבר המהומה למפקד החטיבה הרומאית בירושלים, |
32 aa le ninday lahindefoñe miharo mpifele-jato amy zao re nitsondemboke te nizotso, nisorogoda mb’am’iareo ao. Ie zoe’ i màroy i talè mandroron-dahin-defon-katsaorañe, le napo’ iareo ty fikobokobohañ’ i Paoly.
| והוא ציווה מיד על חייליו וקציניו לרוץ אל ההמון. כשראו התוקפים את החיילים הרומאים, הם הרפו מפולוס. |
33 Loneake eo i talèy nigore aze, le linili’e t’ie ho vahorañe an-tsilisily roe, vaho hinerehere’e te ia, naho ze nanoe’e.
| המפקד עצר את פולוס וציווה לכבול אותו בשרשרת כפולה. לאחר מכן שאל את ההמון מי הוא ומה עשה. |
34 Le hirik’ amy màroy ty nitazataza izay, naho ty nikontsiañ’ izao; aa kanao tsy haharendreke ty to amy fitabohazakey, le nampanase’e mb’ añ’ akibam-piosoñañ’ ao.
| אחדים צעקו דבר אחד, ואחרים צרחו דבר אחר. כשראה המפקד שאינו יכול להבין דבר בגלל הרעש, ציווה להביא את פולוס אל המצודה. |
35 Ie pok’ am-panongañe eo, le nonjone’ o lahin-defoñeo an-tsoroke re ty amy haandoviaha’ i lahialeñeiy,
| כשהגיעו החיילים והאסיר אל המדרגות, נעשה ההמון אלים כל־כך, עד שהחיילים נאלצו לשאת את פולוס על כתפיהם כדי להגן עליו. |
36 amy t’ie norihe’ i màroy nikoiake ty hoe: Aseseo!
| ואילו ההמון נהר בעקבותיהם וצרח:”הרגו אותו!“ |
37 Ie ho nazili’ o lahin-defoñeo añ’ anjomba ao t’i Paoly le hoe re amy talèy: Te hivolañe ama’o iraho? Aa hoe re: Mahay Grika v’iheo?
| לפני שהוכנס פולוס אל המצודה הוא פנה אל המפקד ושאל:”האם מותר לי לומר לך כמה מילים?“”אתה מדבר יוונית?“שאל המפקד. |
38 Tsy ihe hao i nte-Egipte nañoràke fakomale-bey, ninday ‘ndaty mpamono efats’ arivo mb’ an-dratraratra añey?
| ”האם אינך המצרי שארגן לא מזמן מרד ומשך אחריו למדבר ארבעת־אלפים רוצחים?“ |
39 Hoe t’i Paoly: Jiosy iraho, nte Tarsosy e Kilkia añe, tan-drova tsy atao tsotra. Ehe, apoho hitaroñe am’ ondatio.
| ”לא, “ענה פולוס,”אני יהודי מהעיר הגדולה טרסוס שבקיליקיה. אני רוצה לבקש את רשותך לדבר אל האנשים האלה.“ |
40 Nimea’e lily, le nijohañe amy fanongañey t’i Paoly nanondrotondro am’ondatio am-pitàñe, le nianjiñe do’e iereo vaho nilañona’e an-tsaontsy Hebreo ty hoe,
| המפקד נתן לו רשות לעשות כן, ופולוס נעמד על המדרגות ורמז לאנשים לשתוק. כשהשתררה דממה מוחלטת הוא פנה אליהם בעברית ואמר: |
